קראתי השבוע על מחקר מעניין שנעשה לאחרונה- “מילים שיגרמו לכם לפספס את ראיון העבודה”. במחקר השתתפו 1427 עובדים מנוסים שנתבקשו לענות על 15 שאלות פתוחות כאילו הם רוצים להתקבל לעבודה. התשובות היו צריכות להיות מלאות וסה”כ התקבלו 20572 תשובות כאלה. בשלב הבא, פאנל של מנהלי גיוס קרא את התשובות והיה צריך לתת ציון: מועמד שעשוי להיות גיוס טוב, מועמד שעלול להיות גיוס גרוע ומועמד שעשוי להיות בינוני- בין לבין.
בשורה התחתונה- 34% מהתשובות קיבלו את הציון- גיוס גרוע, 29% קיבלו את הציון- גיוס טוב.
בשלב הבא נותחו כל התשובות האלה והאלה ניתוח לשוני מעמיק וכך הגיעו למסקנות הבאות:
- תשובות שהובילו למסקנה שמדובר בגיוס טוב כללו 21% יותר שימוש במילה “אני” מאשר תשובות שהובילו למסקנה שמדובר בגיוס גרוע. ההסבר: כשאדם מדבר על עצמו ומשתמש במילה “אני” הוא יוצר רושם של לקיחת אחריות על הסיטואציה או ההתנסות וכך גם יוצר רושם של כנות.
- תשובות שהובילו למסקנה שמדובר בגיוס טוב כללו 65% יותר שימוש במילה “אנחנו” מאשר תשובות שהובילו למסקנה שמדובר בגיוס גרוע. ההסבר: כשאדם מדבר ב”אנחנו” הוא מראה שהוא מוכן להתחלק בקרדיט עם אחרים…
- תשובות שהובילו למסקנה שמדובר בגיוס גרוע לעומת זאת, כללו 392% (!) יותר שימוש במילה “אתה“. ההסבר: כשאדם משתמש במינוח כזה, הוא נתפס כמנסה להרחיק את עצמו מהסיטואציה. למשל: “התקשרתי ללקוח 3 פעמים בשבוע האחרון” לעומת: “אתה תמיד צריך להתקשר ללקוח כמה פעמים בשבוע”. הניסוח השני מעביר את המסר שהדובר מאמין שכדאי להתקשר ללקוח, אבל לא בהכרח שאכן ביצע את זה בעצמו.
- תשובות שהובילו למסקנה שמדובר בגיוס גרוע כללו 90% יותר שימוש במילה “הם“. ההסבר: שוב, ניסוח שמוציא מהמשוואה את הדובר עצמו.
- תשובות שהובילו למסקנה שמדובר בגיוס גרוע כללו 40% יותר שימוש במילים: “מאוד“, “באמת“. ההסבר: מילים כאלה נתפסות כניסיון ליפות את המציאות.
- תשובות שהובילו למסקנה שמדובר בגיוס טוב כללו 38% יותר שימוש בפעולות בזמן עבר. ההסבר: כשמישהו מתאר עובדות- מן הסתם הוא ישתמש בלשון עבר. למשל: “זיהיתי שיש בעיה והחלטתי ליזום פגישה עם הלקוח”.
- תשובות שהובילו למסקנה שמדובר בגיוס גרוע לעומת זאת, כללו 104% יותר שימוש בלשון הווה. ההסבר: כשאין לאדם ניסיון ממשי, ולהבדיל מהניסוח בנקודה הקודמת, יש לו נטייה לתאר דברים ככה: “כשיש בעיה, הכי טוב להתקשר ישירות ללקוח וליזום שיחה”.
- תשובות שהובילו למסקנה שמדובר בגיוס גרוע כללו 71% יותר שימוש בלשון עתיד. ההסבר: שוב, בדומה לדוגמה הקודמת הניסוח כשאין ניסיון ממשי יהיה: “כשיש בעיה, אתקשר ללקוח ואזום פגישה”.
- תשובות שהובילו למסקנה שמדובר בגיוס טוב כללו 28% יותר שימוש ברגשות טובים כמו “מאושר“, “מלהיב“, “משמח“. לעומת זאת, תשובות שהובילו למסקנה שמדובר בגיוס גרוע כללו 92% יותר שימוש ברגשות שליליים כמו “חושש“, “מכעיס“, “פסימי“, “לא מאושר“. ההסבר: כשמועמד משתף בתחושות שליליות, המראיין לא יכול שלא לתהות למה הוא לא הצליח למצוא פתרון כלשהו למצב המתואר, למה הוא לא עשה משהו כדי לשנות את המצב. במילים אחרות- הוא יוצר רושם הפוך מאשר אחד שנלחם, פרו-אקטיבי או לחילופין מסתגל וגמיש שאלה דווקא תכונות שמראיינים רבים מחפשים ומעריכים.
- תשובות שהובילו למסקנה שמדובר בגיוס גרוע כללו גם 123% יותר שימוש במילים כמו “לא יכול“. כן, הנה לכם עוד צמד מילים שמראיינים לא אוהבים לשמוע.
- תשובות שהובילו למסקנה שמדובר בגיוס גרוע כללו 103% יותר שימוש במילים מכלילות ומוחלטות כמו: “תמיד“, “ללא ספק“, “בטוח“. ההסבר: ניסוחים כאלה מעידים על חשיבה דיכוטומית של תמיד-אף פעם או שחור-לבן. לעיתים זה יוצר רושם שהדובר חסר ביטחון או שוויצר. למשל: “אני תמיד זה שיוזם פגישה עם הלקוחות” או “ללא ספק אני הטוב ביותר בכל החטיבה שלנו”.
- תשובות שהובילו למסקנה שמדובר בגיוס טוב היו ארוכות יותר ב 23%. ההסבר: כנראה כשלמישהו יש ניסיון ממשי יש לו גם הרבה יותר מה לספר ולתאר.
מסקנות? רוצים ליצור רושם אמין יותר בראיונות עבודה?
- נסו להמעיט בהכללות ובתשובות כלליות ובמקום זה התמקדו בספציפי,
- דברו בלשון עבר כדי ליצר רושם של דבר שבאמת קרה,
- למדו להשתמש באופן מאוזן במילים “אני” ו”אנחנו”,
- הימנעו ממילים קיצוניות ומוחלטות של שחור ולבן,
- שמרו על ניסוחים אופטימיים וחיוביים ולעולם אל תגידו “לא יכול”!
זקוקים לשינוי בקריירה? מתלבטים אם זה הזמן לעזוב מקום עבודה? התחלתם לחפש והחיפוש תקוע? שולחים קורות חיים ולא מקבלים שום תגובה? מקבלים שוב ושוב תשובות שליליות לאחר ראיונות עבודה? זה בדיוק הזמן לתאם פגישת יעוץ!
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו”ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
054-7380310 | maya.bouhnik@gmail.com
– כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
– התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
– פניה נכונה למשרות הנכונות
– סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
– תכנון נכון של קריירה
– מיתוג נכון ברשתות חברתיות
– חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
– טיפים להצלחה בראיונות עבודה
– טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
– אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
– עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
– משא ומתן על חוזים והצעות שכר
2 תגובות. השאירו תגובה חדשה
במאמר מקצועי אחר קראתי שדוקא כדאי יותר לפרט את הניסיון המקצועי בשפה אובייקטיבית יותר.
כך למשל, עדי לרשום "עריכת דוחות כספיים, ניתוח ובקרה, ניהול עובדים" מאשר "ערכתי דוחות כספיים, ניתחתי, ניהלתי וכו'".
היי אורן, קראת מן הסתם מאמר על כתיבת קורות חיים וכאן בכלל מדובר על מחקר שנעשה על ראיונות עבודה. בקיצור, אין קשר בין השניים- מדובר פה על ניסוח נכון בשיחה.