המכתב המקדים מת: אבל אם אתם בכל זאת מתעקשים לפחות כתבו אותו נכון

גילוי נאות: במשך כל שנות עבודתי בגיוס עובדים, מעטים היו המקרים בהם טרחתי לקרוא מכתבים מקדימים. למה? פשוט כי לא היה זמן לזה.

לא מספיק לקרוא עשרות טקסטים של קורות חיים ביום? אז גם להכפיל את זה בעשרות טקסטים של מכתבים מקדימים? לאף אחד את המותרות לזה…

סקר שנערך לפני כשנה בדיוק בנושא הזה מחזק את המסקנה שהמכתב המקדים מת, שינוח על משכבו בשלום המסכן… בסקר שנערך על ידי חברת Jobvite- חברה המפתחת תוכנת גיוס, השתתפו 2200 נסקרים ונמצא כי 58% מהמועמדים לא טורחים לצרף מכתב נלווה למשלוח קורות החיים שלהם. והם אינם טועים, משום שרק 26% מהמגייסים מעניקים חשיבות כלשהי למכתב המקדים.

אז למכתב המקדים יש אם ככה השפעה מזערית, אם בכלל. מצד שני, אם בכל זאת החלטתם לצרף כזה (או שבמודעת הדרושים הועלתה בקשה ישירה לצרף מכתב מקדים), אז לפחות עשו זאת כמו שצריך והימנעו מהטעויות השכיחות כל כך.

הנה 7 טיפים למניעת טעויות שכיחות בכתיבת מכתב מקדים, בכדי שאם התעקשתם לכתוב כזה (וגם אם מישהו יטרח לקרוא), הוא לפחות יעשה את העבודה כמו שצריך:

1. קופי-פייסט: אם אתם מאלה שטורחים לכתוב מכתב מקדים, רוב הסיכויים הם שכתבתם ממש בתחילת חיפוש העבודה איזשהו טקסט גנרי, שיפצתם מפה, שיניתם משם ו…הופה! מאז ועד היום אתם עושים לו קופי וקופי ושוב פעם קופי. במילים אחרות, מדובר בטקסט כה כללי שאמור להתאים לכל משלוח קו”ח.

אז זהו שלא! מכתב מקדים הוא בעצם נאום מכירה וכל איש מכירות יודע שאין דבר כזה- נאום מכירה אחד שמתאים לכל הלקוחות הפוטנציאלים יחד.

מסקנה: טרחתם לכתוב? השקיעו עוד מספר דקות והתאימו למשרה ולחברה שאליה פונים.

2. לכל מאן דבעי…: לא תמיד, אבל לעיתים אתם מגיעים למשרה שפורסמה ברשת חברתית- במקרים כאלה עדיף להתרחק מניסוחים פורמליים ארכאיים בראש הפניה כמו למשל: א.ג.נ או שלום רב… ושאר הניסוחים המכובדים של פעם ולכתוב פניה ישירות לשם האדם שפרסם את מודעת הדרושים. בדיוק כמו במכירות, השימוש בשמו הספציפי של האדם שפונים אליו עשוי ליצר תחושה אישית יותר.

מסקנה: ראיתם בלינקדאין משרה שפירסמה מנהלת גיוס מסויימת? ציינו את שמה בתחילת מכתב המקדים.

3. אני, אני ו…אני! אז זהו שכיוון שמדובר פה (כן, אני חוזרת על זה שוב) בפעולת מכירה, אתם לא העניין פה בכלל, אלא ההוא או ההיא שקוראים את המכתב שלכם והמשרה שהם מגייסים לה. במילים אחרות, מכתב מקדים שמוקדש כולו לעצמכם, למה שאתם רוצים, צריכים ומחפשים, מה מטרות הקריירה שלכם ולמה אתם פונים למשרה פשוט לא יעשה את העבודה.

מסקנה: חוקרים היטב על החברה, קוראים בעין בוחנת את תיאור המשרה, שואלים את עצמכם מה כואב לארגון, מה הוא צריך ואז תופרים טקסט ששם דגש בדיוק על זה במקום על עצמכם.

4. “אני פונה אל הלב שלך…”: מכתב מקדים הוא מכתב מכירה, הוא איננו מכתב תירוצים, הסברים, בקשות טובה, הצטדקויות ושאר ירקות.

מסקנה: מסננים החוצה כל מידע כזה.

5. שידור חוזר: טעות רווחת שבה פשוט חוזרים בדיוק על אותו טקסט שכתוב בנסיון התעסוקתי בקורות החיים. מה יוצא מזה? לא ברור… אז חבל על הזמן שלכם ושל הקורא.

מסקנה: מתעקשים על מכתב מקדים? הקפידו לציין בו תוכן שמוסיף מידע ומחדש משהו.

6. פספוס הוראות: לעיתים המעסיק מבקש באופן מפורש לצרף מכתב מקדים, לפעמים הוא דורש צירוף של מידע כלשהו נוסף כמו- ציפיות שכר או גליון ציונים או כל דבר אחר. צירוף של מכתב מקדים ללא ביצוע מדויק של ההוראות מפספס לגמרי את המטרה.

מסקנה: שהיד לא תהיה קלה על ההדק, לפעמים עדיף לקרוא עוד פעם אחת את מודעת הדרושים כדי להיות בטוחים שלא פיספסתם כלום.

7. מגילת אסתר:  זה ממש פשוט- אורך המגילה, אופס, סליחה… אורך המכתב הנלווה לא יכול להיות גדול יותר מאורך הרזומה. כל העניין הוא לתמצת, לזכך ולהתמקד. זאת ועוד, אם אורך המכתב המקדים שלכם גדול יותר מ 12-16 שורות- אתם יכולים להיות בטוחים שאף אחד לא יקרא אותו. ככל שהוא גם יהיה צפוף, בכתב קטן, בלי רווחים ונראה כמו גוש שחור- כך הסיכוי יורד עוד יותר.

מסקנה: מבינים שמכתב מקדים אמור לחסוך זמן לקורא, להוסיף מידע שלא קיים ברזומה וגם להיות קצר וקולע.

רוצים מדריך- מגה-פוסט לכתיבת קו”ח עם עוד המון טיפים חשובים? הקליקו פה