“במשך שנים עבדתי מעל ומעבר למצופה. זה לא הוביל אותי לשום מקום, אז נמאס לי. עכשיו אני מגיע לעבודה בזמן, עושה את העבודה שלי ויוצא בזמן”.
“במשוב השנתי אמרו לי שלא עמדתי בציפיות בגלל שלא עשיתי שום דבר מעבר לציפיות”.
“אם זה לא בכתב בחוזה העבודה שלי- אז זה לא חלק מהעבודה שלי”.
הציטוטים האלה הם מתוך תגובות של גולשים בטיקטוק, עשרות אלפי תגובות, יש להדגיש, לסטטוסים שעוסקים בטרנד המדובר ביותר כיום בנושא עבודה: Quiet Quitting.
מה זה בכלל Quiet Quitting?
אם עדיין לא נתקלתם בזה, אל תתבלבלו, הכוונה לא להתפטרות ממקום העבודה מבלי להודיע, נהפוך הוא- הכוונה להמשיך לעבוד במקום העבודה, אבל במינימום, בכדי להתחיל לחיות במקסימום. זאת אומרת- לעשות את המינימום (רק מה שחייבים) במינימום שעות עבודה ובשאר הזמן ליהנות יותר מתחביבים ומבילוי עם האנשים שאוהבים.
במילים אחרות הכוונה לעשות רק את מה שיעזור לכם לשמור על העבודה מבלי שיפטרו אתכם, אבל לא שום דבר מעבר לזה. אתם תגיעו בזמן לעבודה, תעשו את מה שהוגדר לכם ותצאו משם ב 18:00 ולא דקה אחת אחרי. יצאתם מהעבודה? יופי, פה עובר הגבול- לא תענו לשיחות טלפון או להודעות על עבודה עד למחרת בבוקר. מצפים מכם להשקיע מעבר? אז שהמעסיק ישלם על זה, אם לא משלם- אז לא.
הטרנד הזה התחיל בטיק טוק באמצע יולי האחרון ומדברים עליו עכשיו בכל מקום אפשרי. סקרים אמריקאיים שונים הגיעו למסקנה ש-1 מתוך כל 10 עובדים, משקיעים עכשיו בעבודה פחות בהשוואה להשקעה שלהם לפני 6 חודשים. אז, המעסיקים נתנו לטרנד את השם Quiet Quitting, אבל העובדים טוענים שהמושג הזה לא מקובל עליהם בכלל, לטעמם המושג מנסה להציג אותם כעצלנים חסרי שאיפות, אך בעיניהם מדובר בזכות בסיסית של כל עובד- שמירה על גבולות ומתן כבוד בסיסי לזמן הפנוי שלו.
גישה מרוככת יותר לאותו הנושא היא יצירת התנתקות רגשית בין העבודה לעובד. זאת אומרת, חשוב וצריך לעבוד וכדאי לעשות את זה כמו שצריך, אבל, ה”אני” לא מוגדר על ידי העבודה ואם קורה שם משהו פחות טוב- זה לא אמור להשפיע על החיים האישיים. בגישה הזו יש הפרדה בין מה שקורה בעבודה לבין מה שקורה אחרי שנגמר יום העבודה. העובד לא מאפשר ללחצים, דאגות, תסכולים ועצבים שקשורים לעבודה לחלחל לשעות הפנאי שלו, לחיים האישיים ולחיי המשפחה.
מה מוביל לכל זה דווקא עכשיו? כנראה שזה שילוב של גורמים, החל מסגרי הקורונה, דרך המעבר לעבודה מהבית, הדרישות של מעסיקים רבים לחזור לעבוד במשרד לפחות מספר ימים בשבוע (אחרי שכולם התרגלו לנוחיות של העבודה מהבית), גל ההתפטרות הגדול והמחסור בעובדים בתחומים רבים בשוק העבודה ואחרי זה טרנד הבומרנג ובהמשך המשבר הפיננסי וגלי הפיטורים שמוסיפים עוד גפרור למדורת הלחץ… לחץ שמוביל (איך לא?) לתסמונת שגם היא קיבלה כבר שם- תסמונת ה Burnout.
אז מה השורה התחתונה של כל זה? האם גם לכם כדאי לאמץ את טרנד ה Quiet Quitting?
כנראה שלא… זאת אומרת… אם הקריירה שלכם היא בעיניכם יותר מאשר רק מקור פרנסה.
במקום זה כדאי לשים הרבה יותר משקל על בחירה נכונה של תפקיד ומקום עבודה. כשעושים משהו שבאמת אוהבים, כזה שנותן סיפוק- לא מרגישים שמה שעושים בעבודה הוא על חשבון העצמי ואפילו…כן, אפילו נהנים מהעבודה. וכשעובדים במקום עבודה שמכבד את שעות הפנאי, שמעריך עובדים על פי התפוקה ולא על פי שעות עבודה וגם יודע לתרגם את ההערכה הזו בשכר ובתנאים, אז העובדים פחות מרגישים מנוצלים על ידי המעסיק שלהם או ניכור כלפיו.
ואיך בוחרים נכון? זה כנראה כבר נושא לפוסט נוסף, אבל הבסיס של זה הוא ללמוד לשאול את השאלות הנכונות בתהליך הקבלה לעבודה ולא להתבייש לשאול על כל מה שחשוב לכם. היי, ואפשר אפילו להפוך את זה לטרנד חדש…- אנחנו נקרא לו טרנד ה Loud Interviewing! 🙂
זקוקים לשינוי בקריירה? מתלבטים אם זה הזמן לעזוב מקום עבודה? התחלתם לחפש והחיפוש תקוע? שולחים קורות חיים ולא מקבלים שום תגובה? מקבלים שוב ושוב תשובות שליליות לאחר ראיונות עבודה? זה בדיוק הזמן לתאם פגישת יעוץ!
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו”ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
054-7380310 | maya.bouhnik@gmail.com
– כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
– התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
– פניה נכונה למשרות הנכונות
– סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
– תכנון נכון של קריירה
– מיתוג נכון ברשתות חברתיות
– חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
– טיפים להצלחה בראיונות עבודה
– טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
– אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
– עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
– משא ומתן על חוזים והצעות שכר
תגובה 1. השאירו תגובה חדשה
זה היה טוב בימים שעבדתי באיזה חברת הייטק מדהימה במדהימותה שלא אנקוב בשמה. אני בכלל לא חש שם כל מוטיבציה להגדיל את הראש, ותמיד רוצה רק לממש פתרונות של אחרים למרות שאני נחשב להרבה יותר ממתכנת מתחיל. זוכר אירוע שבו פשוט סירבתי לשתף פעולה עם הממונה עליי כי למה ששאל אותי לא מצאתי תשובה, וחיפשתי מישהו שכן ידע. והמאמצים למצוא את התשובה רק עיכבו את מסירת התיקון ללקוח. אז החלטתי שלא אכפת לי אם יפטרו אותי. לפחות אם מפטרים אותי הבעיה כבר לא שלי.