טיפ השבוע לחיפוש עבודה: ADD או IGNORE ??

למרות שאני אישית איפשהו באמצע – לא מוסיף מכל הבא ליד אבל גם לא מקפיד להוסיף רק אנשים שאני מכיר – פספסת מטרה נוספת של רשתות חברתיות, אצל חלק מהאנשים – יצירת או חידוש קשרים עם חברים "אמיתיים" וקיימים בלבד. זו מטרה לגיטימית שאפשר להבין אותה, ומי שבא בגישה כזו לא מפספס כלום כי הוא לא בא להכיר אנשים חדשים. אפשר לטעון שעצם הסגירות של אותו האדם היא פספוס, אבל זה כבר עניין סובייקטיבי מאוד.

היי אלדד, תודה על התגובה.
ברור, אני יוצאת מנקודת ההנחה שזו ברירת המחדל ושמי שפותח פרופיל ברשת, ממשיך ישר אחרי כן ומוסיף את החברים והמשפחה לרשת הקשרים שלו.
אני לקחתי את זה צעד אחד קדימה: לנצל את הרשת בכדי להרחיב את רשת הקשרים במקום לשמור רק על הקיים…

השאלה היא מהי "רשת חברתית".

בהקשר של חיפוש עבודה אני חושב על LINKEDIN (ודומיה) ולא על FACEBOOK (ודומיה)

להבנתי LINKEDIN מיועדת להראות את הקשרים המקצועיים שלי. אם אוסיף שם אנשים שאני כלל לא מכיר, מה הוכחתי? מה יקרה אם חבר של חבר יפנה לחברו לשאול עליי וישמע שאנחנו לא באמת מכירים?

אני נמצא ב 3 רשתות חברתיות.

ב facebook אני שומר על קשר עם אנשים שאני מכיר ומחדש קשר עם חברים ותיקים. שם אני אדחה מישהו שאינני מכיר.
אני שומר על פרטיות ב facebook ולא מפרסם דברים אישיים במיוחד.

linked in מיועדת לנושאי עבודה בלבד. אחרי כל פגישה עסקית משמעותית שאני מעורב בה, הנוכחים יקבלו ממני הזמנה להצטרף לרשת שלי. מעולם לא נתקלתי בסירוב.
אני נוטה לאשר כמעט כל מי שמתחבר אלי ברשת הזו. בדרך כלל מדובר בציידי ראשים ומגייסים, אנשי חברות השמה וכמובן אנשים שנפגשו איתי בחיים האמיתיים (אפילו מרואיינים שנדחו שולחים לי הזמנות).
אני לא רואה שום דבר בעייתי ברשת ענפה אבל אם מישהו ישלח לי יותר מידי הודעות אישיות אני עשלו להחליט להתנתק ממנו.

ברשת השלישית אני נמצא ב"עילום שם" יחסי. מזדהה רק בשמי הפרטי ולא מציין פרטים מזהים כמו מקום עבודה או מגורים.
שם אני כותב סיפורים וחושף דברים אישיים.
אני מאשר כל בקשת חברות (חוץ מאילו שמנסים למכור לי משהו כבר בשלב ההתקשרות) אבל מידי פעם אני עושה סינון ומנתק קשרים עם אנשים שהתכנים שהם יוצרים לא מעניינים אותי ויש להם יותר מידי חברים לטעמי.

זה מרתיע להוסיף איש קשר שאני לא מכיר ללינקדין. הרי גם אם אחפש עבודה, אותו איש לא יוכל לתת עלי המלצה אמיתית ולא בטוח שהוא יטרח להעביר את הפרטים שלי הלאה וגם אם כן לא יהיו לו יותר מדי מילים חמות לומר עלי.
אני בדרך כלל לא אאשר מישהו שפונה אלי out of the blue בלי שלפחות החלפנו כמה מיילים קודם לכן.
לינקדין משמשת אותי בעיקר לתחזוק הקשרים הקיימים.

בפייסבוק אני הרבה יותר ליברלי.

מוטי, מטרת רשתות כמו לינקדאין היא להשתמש בקשרים שיצרת בעת הצורך. משמע, אתה בונה קשרים חדשים, מכיר אנשים, עוזר כשיכול לאחרים, וכשתצטרך עזרה בעצמך, יהיו שם כאלה שישמחו לעשות זאת עבורך… מטרת הנטוורקינג הוא "תן לי ואתן לך". ממש ככה.אין שום בושה לא להכיר אישית כל קשר וקשר שיש לך ברשתות. אני מבטיחה מנסיון אישי, בבוא הזמן כל קשר הוא נכס. טפח את רשת הקשרים שלך כשאתה יכול לעזור מנסיונך וכישוריך לאחרים ומי יודע מתי זה יחזור אליך חזרה. מכיר את הסרט "תעביר את זה הלאה"? זה הבסיס להתנהלות ברשת… רכישת קשרים חדשים, עזרה/יעוץ לאחרים ומתישהו תקבל בחזרה גם…!
אגב, אתה לא "מוכיח" כלום לאף אחד, אתה עושה זאת עבור עצמך…

רן, לא מבינה מה מרתיע… לינקדאין זו רשת עסקית… עסקים עושים לא עם משפחה או חברים… עושים דווקא עם אנשים שלא מכירים… 🙂
לינקדאין משמשת מצע להכרות עם אנשים חדשים ליצירת קשרים עסקיים, שיתופי פעולה ועוד…ולכן מטרת הוספת הקשרים היא לא רק בכדי לקבל המלצות. הקשרים האלה ילוו אותך שנים ויוכלו להיות לעזר בעתיד. אף פעם אי אפשר לדעת מה יצא מקשר זה או אחר. מה שברור הוא שכמעט כל דבר בחיים קל יותר להשיג באמצעות קשרים עם האנשים המתאימים. ראה את תגובתי הקודמת, הבסיס ליחסים ברשת הוא עזרה הדדית…זה לא חד צדדי ואת זה צריך לזכור!

לאנונימי, אני אוהבת את גישתך לגבי הלינקדאין. זו בדיוק המטרה של הרשת הזו. אני איתך… 🙂

מאיה, אני לא כלכך מסכימה איתך.
אני מאשרת בלינקדאין רק אנשים שאני גם מכירה וגם מעריכה. ועדיין יש לי מעל 100 חברים. כל מי שאי פעם עבד מולי יכול להיות חבר שלי ברשת, ואחרי שנים – מאוד מעניין לי לקרוא בעידכונים שהוא קיבל קידום או החליף מקום עבודה או שינה פרטים אישיים. אלה גם האנשים שאני מניחה שישמחו להמליץ עלי במידת הצורך.
אני לא מאשרת אנשים שאני לא מעריכה גם אם אני מכירה אותם טוב, כי אני חושבת ש"אמור לי מיהם חבריך ואומר לך מי אתה" תקף גם לגבי מעסיקים פוטנציאליים שבודקים את הפרופיל שלי. בוודאי שאני לא מוסיפה אנשים שאני לא מכירה, כי אז כל שורה באימייל של העדכונים שמתארת ספר שהם אהבו היא בשבילי סוג של בזבוז זמן ומפריעה לי לעקוב אחרי האנשים שמעניינים אותי.

היי יעל, אני מבינה את ההגיון שמנחה אותך. אבל, מה שמתפספס בגישה הזו היא ההרחבה של מעגל הקשרים. רשתות כמו לינקדאין מאפשרות לנו משהו שלא היה קיים בעבר ובאופן כל כך פשוט וקל- להרחיב את רשת הקשרים שלנו. אני מבינה את גישתך הזהירה, אבל, בגישה הזו את לא מנצלת את הכלי המדהים הזה להכיר אנשים חדשים. יכולים להתפתח מזה כל כך הרבה דברים טובים שאי אפשר לנבא מראש…ולכן, לדעתי, ממש חבל לא לנצל.

הי מאיה,
זוכרת שבתחילת הדרך בדה מרקר קפה התעצבנתי על כל מני כאלה שאני לא מכירה ומציעים לי חברות ואפילו כתבתי על זה פוסט. עם הזמן, הבנתי את החוקים ושלא ממש באתי להנות (גם, אבל קודם כל buisnesses) ואישרתי כמעט מכל הבא ליד, כי כאמור, אי אפשר לדעת מאיפה תבוא ההפנייה או השיתוף פעולה הבא. עם זאת, יש הכמעט שלי נוגע לכל מני אנשים שנראה לי שהם במטרות דייטינג ופונים אלי למרות שכתוב שאני נשואה וכו…
אגב, אותה מדיניות, גם בפייסבוק…

שלום לכולם,
בין רשת מצומצמת של חברים קרובים, לפתיחות לכל מיליוני הנמצאים ב-DB של הרשת, נשאלת השאלה למה אני ברשת? במה היא משרתת אותי?
בשלב חיפוש עבודה אצרף כל מי שיכול לתרום בנושא, וכמדומני את, מיה, בכללם… מטבע הדברים אחפש מהעולם המיקצועי שלי או מעולם ההשמה, כמובן בישראל.
בשלב עבודה אחפש בעיקר קשרים מיקצועיים ברחבי העולם.
אם יש לי שטחי התעניינות נוספים כגון לימודים או תחביב כמובן גם זה יבוא לידי ביטוי.