לפני חודש הגיעה אלי ליעוץ עורכת דין, סיפרה לי שלאחר שנים רבות של עבודה במשרד נחשב, הצליחה למצוא עבודה בחברת הייטק בתחום שבו עדיין לא עסקה לפני כן. לפני שנכנסה לתפקיד, היה לה ידע מועט בתחום הזה אבל ביטחון רב שללמוד אותו זה קלי קלות. עכשיו, שנה אחרי, כשהיא שוב צריכה לחפש עבודה, הביטחון שלה ירד פלאים. מוזר, לא? הרי עכשיו יש לה כבר שנה של ניסיון בתחום החדש, אז איך זה שכשהיה לה מעט ידע היא היתה הרבה יותר בטוחה בעצמה ואילו עכשיו כשיש יותר- היא בטוחה פחות?
ועכשיו תגידו את האמת, נכון שגם אתם מכירים כמה אנשים שבקושי יודעים אנגלית? נו, אתם יודעים… כאלו שמלהגים באנגלית רוויית שגיאות ושבלתי אפשרי להקשיב להם מבלי להרגיש שמישהו העביר לידכם ציפורן על לוח? מה שמשונה זה שלמרבה הפלא, דווקא האנשים האלה שהם הדיוטות גמורים באנגלית, מסתדרים מצויין בחו”ל, מתקשרים ללא בושה עם לקוחות או ברחוב עם סתם תיירים… בחצאי מילים, בעילגות, עם או בלי פנטומימה ולמרות אינספור הטעויות. עכשיו חשבו על עצמכם, אתם שדווקא יודעים מצויין אנגלית. עשיתם 5 יחידות בתיכון, למדתם תואר שלם באוניברסיטה באנגלית ואולי אפילו קוראים באופן קבוע תוכן באנגלית באינטרנט או בספרים. סביר להניח שלמרות כל הידע שלכם בשפה, אתם דווקא חוששים לדבר, כל מצגת ללקוח מחו”ל עושה לכם צמרמורת וכל משפט שאתם אומרים (גם אם אתם בסך הכל צריכים לקנות 2 כרטיסי רכבת מפקיד בתחנה) אתם קודם כל מתכננים היטב בראש. “אני צריך להגיד את זה ב past simple או ב past progressive?!”, “אחרי if, הפועל הופך לזמן עבר, לא?!” אתם תוהים לעצמכם… ועד שתגיעו למסקנות- אתם כמובן תעדיפו לשתוק ומלבד שתעשו חס וחלילה טעות גראמר מביכה.
שתי הדוגמאות האלה הן רק קמצוץ מתוך ים של דוגמאות שיש לי (וגם לכם, אם תתחילו לחשוב על זה) לאפקט ששמו “אפקט דאונינג קרוגר”.
אפקט דאונינג קרוגר
בבסיסו של האפקט הטענה הזו: ככל שאנשים יודעים פחות על נושא מסויים- כך הם מאמינים שהם יודעים יותר. וגם…- אנשים שיש להם ידע רב במשהו, עלולים להניח שלאחרים יש יותר ידע מהם (או שזה ברור מאליו שגם אחרים יודעים את כל מה שהם יודעים). ובעצם, ככל שלאדם יש פחות השכלה או ידע על משהו, כך הוא לא מודע למורכבותו של הנושא ולכן יעריך באופן מוגזם את ה”מומחיות” שלו בו, וככל שלאדם יש יותר נסיון/השכלה בתחום, כך הוא מודע להיקפו הרחב ונוטה להעריך בחסר את הידע שלו בנושא הזה.
בקיצור, יש לנו נטייה להעריך לא נכון את היכולות שלנו: לעיתים קרובות אנחנו חושבים שאנחנו טובים בתחומים שבהם אנחנו לא משהו וחושבים שגרועים בתחומים שבהם אנחנו דווקא די טובים. ובמילים אחרות, כשאנחנו לא יודעים משהו, נתנהל בביטחון, שהרי אנחנו בכלל לא מודעים עד כמה אנחנו בעצם לא מבינים כלום. אבל, ברגע שנתחיל ללמוד משהו ולהתקדם בו, נצלול עמוק יותר ונרחיב ידע- כך תגדל ההבנה שהמורכבות יותר גדולה ממה שחשבנו וכפועל יוצא רמת הביטחון תרד.
אבל למזלנו יש גם טוויסט בעלילה- לפי המודל של דאונינג קרוגר- דווקא כשהביטחון העצמי יורד, מתחילה ההתקדמות האמיתית, כי אז גם מחלחלת בנו ההבנה שאנחנו לא יודעים מספיק ודוחפת אותנו לעבוד קשה יותר, להתאמץ יותר, ללמוד יותר. הלמידה והמאמצים מייצרים התקדמות איטית אך יציבה, דברים מתחילים להתחבר ואסימונים מתחילים ליפול, צעד-צעד אנחנו מתחילים לקצור הצלחות שאולי נראות קטנות בהתחלה, אבל למעשה מעידות על שיפור ועליה ברמה.
אבל, איך זה מתחבר לחיפוש עבודה?
טוב ששאלתם… כי:
- רבים מתחילים לחפש עבודה עם ביטחון עצמי גבוה… אבל מספר שבועות לתוך התהליך כבר יספיקו בכדי להוביל אותם למסקנה שמדובר בפרוייקט לכל דבר, ולמען האמת- בפרוייקט מאתגר מאוד (ובשלב הזה, הביטחון העצמי גם יתחיל לרדת ורמת התסכול תעלה).
- בשלב הזה יש 2 אפשרויות תגובה: להמשיך לעשות בדיוק את מה שעשיתם עד עכשיו ולקוות לתוצאה שונה, או… לאפשר לאפקט לדחוף אתכם למסקנה שכדי להתקדם תצטרכו להתאמץ יותר, לעבוד קשה וללמוד עוד. ואגב, זה בדיוק השלב שבו מגיעים אלי מחפשי עבודה רבים, מתאמים פגישת יעוץ לחיפוש עבודה: מרחיבים את הידע שלהם, משפרים קו”ח, מעדכנים פרופיל לינקדאין, מתכוננים לראיונות עבודה, לומדים שיטות חדשות לאתר משרות ומתחילים לקצור הצלחות שמקדמות אותם אל עבר השגת התפקיד הבא.
ולסיום, צמד החוקרים האלה שהאפקט קרוי על שמם, ציטטו במחקר שלהם את צ’ארלס דרווין שאמר: “בורות מולידה ביטחון עצמי לעיתים קרובות יותר מאשר ידע”.
ואם כבר ציטוטים, אז הנה עוד אחד אחרון, הפעם של סוקרטס שאמר: “החוכמה האמיתית והיחידה היא לדעת שאתה לא יודע כלום” (ואני מוסיפה: ולעשות משהו בכדי לשנות את זה).
זקוקים לשינוי בקריירה? מתלבטים אם זה הזמן לעזוב מקום עבודה? התחלתם לחפש והחיפוש תקוע? שולחים קורות חיים ולא מקבלים שום תגובה? מקבלים שוב ושוב תשובות שליליות לאחר ראיונות עבודה? זה בדיוק הזמן לתאם פגישת יעוץ!
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו”ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
054-7380310 | maya.bouhnik@gmail.com
– כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
– התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
– פניה נכונה למשרות הנכונות
– סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
– תכנון נכון של קריירה
– מיתוג נכון ברשתות חברתיות
– חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
– טיפים להצלחה בראיונות עבודה
– טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
– אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
– עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
– משא ומתן על חוזים והצעות שכר