אבל למה הוא ולא אני?! 5 סיבות לכך שהקולגה שלכם התקבל לעבודה במקומכם

לפני מספר שבועות פגשתי את ד’. ד’ החליט לקבוע איתי פגישת יעוץ כי הגיעו מים עד נפש!

אז בכדי להסביר איך מצב כזה אפשרי, צריך להבין מה מחפש מעסיק טיפוסי כשהוא בתהליך של גיוס עובד חדש לחברה, איך הוא בוחר בין מועמדים עם רקע/נסיון דומה יחסית ובקיצור- למה באמת הוא/היא ולא אתם?

1. ניסיון רלוונטי והתאמה לדרישות המשרה הם תנאי בסיסי, אך לא מספיק! טוב, האמת היא שכבר נתקלתי במצבים שבהם גם ללא ניסיון רלוונטי מועמד התקבל לעבודה, אבל זה כבר נדיר וגם נושא לפוסט אחר. הנקודה שצריך להדגיש כאן היא שהתאמה לתפקיד במונחים של כישורים ומיומנויות מקצועיות היא תנאי מקדים ונקודת פתיחה טובה, אבל כיום יש תחרות גדולה על כל משרה, כך שניסיון מתאים עשוי להיות גם למועמדים רבים אחרים.
2. להתקבל לתפקיד זה להתקבל לתוך מקום עבודה- ישות אורגנית עם תרבות, נהלים, אוירה, DNA. אז יכול להיות שאתם באמת בול לתפקיד, אבל לארגון פחות. בראיון העבודה המגייס יבדוק גם את מידת התאמתכם לאופי הצוות, המנהל הישיר, המחלקה והארגון בכלל. גם אם יש לכם ניסיון מרשים, לא בטוח שאתם מתאימים בכל שאר המדדים ולכל שאר המשתנים. אגב, זה ממש לא הופך אתכם באופן מוחלט לפחות מקצועיים מאותו הקולגה שכן התקבל, אבל ייתכן שזה הופך אתכם לפחות מתאימים ממנו באופן יחסי לארגון הספציפי הזה.
3. על התלהבות, מוטיבציה, ברק בעיניים ו… אטיטיוד- אז נניח שאתם גם מתאימים בול לדרישות היבשות של המשרה וגם מתאימים בול לאופי החברה, לאופי של הטיפוס ההוא שאמור להיות המנהל הישיר שלכם ו…לתרבות הארגונית. האם זה מספיק בכדי שהתפקיד יהיה בכיס שלכם? כנראה שלא…מה עוד חשוב? להראות שאתם בעניין, שאתם רוצים. מאוד! שהתפקיד הזה מעיף לכם את הפוני, שאתם מתים על המקצוע שלכם, שאתם לא אדישים, שאתם רוצים לדעת עוד ולכן הגעתם מוכנים לראיון ולמדתם על החברה ואפילו הכנתם רשימה של שאלות. בדיוק כמו בדייט רומנטי, מי שלא מעוניין- גם לא מתעניין, לא מתלהב, לא שואל שאלות. ובשאלות לא הכוונה לשאול את המראיין: “אני רוצה להתקדם, מתי לדעתך זה יהיה אפשרי?” או “כמה ימי חופש מקבלים כאן?” או “מקבלים שעות נוספות?”, אלא לשאלות מהותיות על התפקיד והארגון ולא על מה שמסביב או בנושאים שאין להעלותם לפני הזמן.
4. מחויבות! בינינו, למה אתם רוצים את התפקיד הזה? האם זה בגלל שאין לכם עכשיו אופציה טובה יותר? אולי אתם רואים בתפקיד הזה משהו זמני, לבינתיים? ואולי בעצם יש לכם חלום ליזום משהו משלכם ועד שזה יקרה, אתם חייבים להתפרנס ממשהו? מעסיקים לא מחפשים “סותמי חורים” זמניים, הם משקיעים זמן וכסף בתהליך הגיוס וזמן וכסף בחפיפה והכשרה של עובדים חדשים. אם הם יריחו בראיון העבודה ולו ריח קלוש של חוסר מחויבות מצידכם, הם לא ימשיכו אתכם את התהליך. אז אם אתם מתראיינים לתפקיד QA ומשתפים בראיון שאתם בעצם רוצים תפקיד של פיתוח ואם יש לכם עסק פרטי שאתם מנהלים במקביל לעבודה ומספרים עליו למראיין ו…אם אתם מוכנים לעבוד במשרה הרבה פחות בכירה מהתפקידים הקודמים שלכם, פשוט כי אין מספיק משרות בכירות פתוחות בשוק כרגע, אז… יופי שאתם מוכנים, ויופי שאתם רוצים, אבל המעסיק – לא. המעסיק מחפש פתרון לטווח ארוך לצורך שלו, המעסיק לא רוצה להיות במקום השני או השלישי בתוך ים העיסוקים שלכם, המעסיק לא מוכן להבטיח קידום לעובד שלא עבד אצלו ולו יום אחד בלבד והמעסיק חושש מלקבל עובד שמתפשר בשביל לעבוד אצלו כבר מהיום הראשון לעבודה, כי הוא מניח שבהזדמנות הטובה יותר הראשונה שתצוץ, אותו העובד יגיש מכתב התפטרות.
5. אינטואיציה וכימיה. לפעמים מגיעים למצב שבו יש 2 מועמדים סופיים ובאמת שקשה לבחור ביניהם. במצבים כאלה ואחרי שכל המבחנים, הבדיקות והראיונות נעשו, לא נותר אלא לתת משקל לתחושות בטן, לחיבור אישי ולכימיה. כמו בנקודה השניה, אם בסופו של תהליך לא נבחרתם- זה לא הופך אתכם לפחות טובים מזה שהתמודד מולכם על המשרה. ממש לא.