טיפ השבוע לחיפוש עבודה: זו לא בושה להגיד תודה!

טרם הספיקותי לשלוח מכתב תודה.
על מה להודות? על זה שלא בזבזו רגע אחד מיותר, ושלחו לי מכתב דחייה שקיבלתי למחרת בבוקר?
והאמת, גם לא בא לי לשלוח מכתב תודה למי ששואל אותי שאלות מעצבנות ומתישות בראיון עבודה. זה כמו לשלוח מכתב תודה לבלש משטרה שחקר אותך.

לאנונימי,
תיסכול לחוד ומשחק נכון לחוד… 🙂
כל מה שציינת עלול להיות אכן מה שאתה מרגיש אחרי ראיון, אבל זה ממש לא מה שאתה צריך לשדר החוצה… כל עוד אתה במשחק ומעוניין במשרה, אתה צריך להתנהג בדיוק כמו שחקן פוקר: לבצע את המהלכים האסטרטגיים הנכונים שיקדמו אותך לעבר הניצחון, מבלי להסגיר את תחושותיך האמיתיות.

למה לצאת מנק' הנחה שהמעסיק מעונין בי פחות מאשר אני במעסיק? על מה בדיוק להודות? זהו מצב WIN-WIN. שנינו ביזבזנו את אותו הזמן בשביל הראיון.

איך הגעת למסקנה שיש נקודת ההנחה כזו שהוא מעוניין פחות? אין שום הנחה כזאת.

תודה

הערות חכמות ביותר
הכל נוגע לאופי האנושי, לתפוס רגע חולשה, הרהור או חשיבה נוספת של הצד החזק במאזן הכוחות

יפה מאוד, הגיוני וחכם
תודה למאיה שמחלקת עצות שוות כסף בחינם

עופר שמש

על מה בדיוק תודה? על זה שהם בודקים את האפשרות שאשקיע כמה שנים מחיי בחברה שלהם ואז בגיל ארבעים יזרקו אותי לכלבים? שלא יעשו טובות. בינתיים זה אני שעושה להם טובה שאני מהמר עליהם כאשר אני שוקל את האפשרות לעבוד אצלם. ובכלל, מאיה, כל הבלוג שלך יוצא מנקודת הנחה שהעובד נמצא בעמדת נחיתות וצריך לזחול על גחונו כדי שיקבלו אותו לעבודה. מספיק עם הגישה הזו. נמאס. גם למגייס יש חובה להגיע בזמן לפגישה ולראיון. גם למגייס אסור להתנשא על המועמד להעסקה. גם למגייס יש אינטרס שהמועמד הראוי יחליט לעבוד אצלו ולא אצל מעסיק הוגן יותר. ואני בכוונה לא כותב מראיין ומרואיין כי ראיון הוא דו צדדי וכאשר אני הולך לראיון גם אני מראיין את הצד השני (המגייס) ובודק טוב טוב לאיזה ברוך הוא רוצה להכניס אותי בזה שהוא יתן לי הצעת עבודה. חבר'ה מספיק עם המבט של הכלב המוכה בעיניים. מגייסים מריחים פחד.

לאנונימי האחרון…
קודם כל, אני ממליצה לך לדלג כמה פוסטים אחורה בבלוג הזה ולקרוא את הפוסטים שהקדשתי לעצות למגייסים דווקא ולא למחפשי העבודה. כך שאמנם הבלוג הזה מיועד למחפשי עבודה ולטיפים עבורם בנוגע לאיך לעבור את התהליך הזה הרבה יותר קצר וקל, אבל תוכל לראות שאני כלל לא מקפחת את הצד השני בסיפור הזה עם טיפים בנושאים שכדאי מאוד שיחולו בהם שיפורים.

שנית, שים לב למה שכתבתי: מחפשי עבודה רבים מתייעצים איתי אם זה נהוג ואם כדאי להם לשלוח מייל תודה.
הרצון לעשות עוד צעד אחד שאולי יעלה עבורם את הסיכוי להתקדם בתהליך הגיוס מגיע מהמרואיינים עצמם. כך שכשמישהו מרגיש צורך לעשות זאת, תשובתי היא שילך על זה ויעשה את זה.
אם אתה, לעומת זאת, לא מרגיש שום צורך כזה (ואולי אפילו בדיוק להיפך)- זכותך המלאה להמשיך בשגרת יומך מבלי לטרוח.

ולסיום, הבלוג שלי לא יוצא משום הנחת מוצא שמועמד צריך לזחול על הגחון. הוא יוצא מנקודת מוצא שונה לחלוטין והיא שקשה היום הרבה יותר למצוא עבודה, שהתהליך ארוך יותר, מתסכל יותר ושרבים מהעובדים נפלטים החוצה לתקופות אבטלה ארוכות (נתקלתי כבר באנשים מוכשרים ומנוסים שלא עובדים שנה, שנתיים ואפילו שלוש). הבלוג הזה מנסה לתת טיפים שמגשרים בין מחפשי העבודה לבין המעסיקים בכדי ששני הצדדים יראו את התמונה כולה ויתאימו את צעדיהם למצב.
אפשר להיעזר בטיפים האלה, וכך לשפר סיכויים בתהליך הכל כך מתסכל הזה ואפשר להתעצבן ולהתנגד. כך או כך, הבחירה היא של הקורא/ת.

לעופר, תודה רבה. שמחה שאהבת… 🙂

צר לי לבשר לך אבל את טועה.
בתור ר"צ פיתוח שראיין כמה עשרות מועמדים אני חייב לציין בצורה הכי חד משמעית, אם מישהו היה שולח לי מייל אחרי ראיון העבודה, בלי שום צל של ספק שהוא היה מוריד מערכו.
בזמן הראיון אני יכול לדעת על הבן אדם כמעט כל מה שאני צריך, בין אם זה בצד המקצועי ובין אם במה שהוא משדר בשעה שאני (ועוד ר"צ) יושב(ים) מולו.
לשלוח מייל אחרי הראיון משדר שהמרואיין לא מרוצה מאיך שהוא העביר את עצמו בזמן הראיון (חוסר בטחון).

השאלה שאני תוהה לגביההיא האם מכתב שכזה לא עלול לאותת למראיין שהמרואיין נואש לעבודה…
כמה זה מקובל היום לדעתך לשלוח כאלה מכתבים?

לטל, כמו בכל דבר בחיים, בכל נושא יש תומכים ויש מתנגדים ויש דעות לכאן ולכאן.

שאלה לי אליך: האם יצא לך לחפש עבודה בשנה האחרונה? חווית פעם חיפוש עבודה ארוך (הכוונה ליותר משלושה חודשים של חיפוש) ואולי גם תוך כדי אבטלה?

כשחווים "חוויה" כזאת ובאמצע הדרך נתקלים בתפקיד שממש מעוניינים בו ולא רוצים לפספס, עולה הרצון לעשות עוד משהו כדי להעלות סיכויים להתקדם בתהליך.
אנשים רבים חווים תחושות כאלה היום. והתחרות, אנחנו הרי יודעים, על כל משרה היא גדולה…

מנסיון שלי מעסיקים רבים לא רואים במכתב כזה משהו שמעיד על נואשות והתרצות. אחת מהנועצות שלי מאוד מאוד רצתה להשיג תפקיד כלשהו. היא ביצעה את המהלך הזה והיום היא כבר עובדת באותה החברה מספר שבועות. כך שכמו שכתבתי כאן למעלה- יש אולי אנשים שלא מתחברים לצעד כזה, אבל אני חושבת שכשעושים את זה נכון, ובדיפלומטיות, זה עשוי לעזור.

למוטי, ראה תשובה קודמת שלי. היא בדיוק עונה גם על השאלות שלך… 🙂

מאיה,
בתור מועסק מאז ומתמיד אך ככזה שחיפש ועבר מספר מקומות עבודה בין חברות גדולות יותר ופחות – אני נהנה כל פעם מחדש לקרוא את תובנותייך, הגם שלא תמיד מסכים להם. במקרה זה אני חושב שלהזיק זה לא יכול, ומגייס שלא רואה זאת בהבנה כמו ר"צ לעיל- הרי שיתכן שזה מעיד על אופיו ולא הייתי רוצה לעבוד בסביבה מקובעת שאינה פתוחה לרעיונות חדשעם. הרי שהמכתב יכול (בהנחה שמנוסח נכון) להעלות חיוך ולהראות רצינות. מי שרואה בו חנופה או לא מקבל אותו בהבנה הרי שיש בו קבעון מסויים וסוג של אטימות.

תגובה לאנונימי מתאריך 3 באוקטובר 2012 17:28
נראה לי שאתה מלא כעס ותסכול מסיבה כלשהי.
רצוי היה אם היית מנסה להבין ולהפנים יותר את מה שמאיה יעצה בחוכמה רבה ומתוך נסיון רב שנראה לי שיש לה.

רצוי שתנסה לבחון מחדש את הגישה השחצנית והיהירה שלך, שלא תקדם אותך באופן כללי בחיים, ובטח לא בנושא העבודה או בתחום היחסים שלך עם אנשים.
בהצלחה בהמשך דרכך.

מאיה,
מס' הערות:
1.בחברות גדולות אין אפשרות להגיע למראיין ישירות: המקסימום זה שיהיה לך את מס' הטל' של המראיין המקצועי.
ברוב המקרים יהיה לרשותך מייל של רכזת משאבי אנוש, שאומנם גם לה יש מילה בתהליך הגיוס אבל המחליט הוא המראיין המקצועי.השאלה אם משלוח מכתב תודה לכ"א זה גם בסדר?

2.אני חושב שהודיה היא לא בדיוק המלל הנכון. שהרי יש פה תהליך הדדי של רצון לקלוט עובד ומצד שני הרצון להקלט. כך שולי צריך לנסח מייל בצורה אחרת מתודה שהקדשת את זמנך וכו'.

3.כמו שנאמר פה כבר זה סוג של סיכון מחושב. עוד לפני שקראתי את תגובתו של הר"צ גם אני החזקתי באותה דעה. למרות שאני היום מחפש עבודה ומעולם לא הייתי בצד המראיין.

ליניב,
1. רשתות חברתיות כמו לינקדאין מקלות מאוד את מלאכת מציאת דרכי ההתקשרות עם אנשים, לרבות כתובות מייל. כך שגם כשהמשימה נראית קשה, יש דרכים לביצוע… 🙂
2. אין שום סיבה להרגיש בעמדה נחותה יותר רק כי היינו מנומסים. "תודה על הפגישה ביום חמישי…מאוד התרשמתי מהתפקיד ומהחברה" הוא מסר לגיטימי שלא אמור להוריד מערכו של השולח של המסר הזה, נהפוך הוא.
3. כשיש כל כך הרבה מועמדים על אותה המשרה (ובטוח שיש מספר מועמדים שעשויים להתאים לה ולא רק אחד) ואם המשרה ממש עשתה לך את זה, חבל לשבת בחיבוק ידיים בבית ורק לחכות לתשובה. לטעמי אין סיבה שלא להביע את התרשמותך והעניין שיש לך במשרה. אני לא חושבת שזה אקט של נואשות או של בקשת טובה ותחנונים, זהו צעד לגיטימי ולטעמי גם יוצר רושם של אדם אקטיבי בעל בטחון עצמי, שיודע מה הוא רוצה ולא מתבייש להראות.

ממש לא.

בתור מראיין, אני לא אעריך קבלה של מייל ממועמד.
אם אקבל מייל כזה, אשלח תושבה לקונית תודה וזהו.

אם לא התרשמתי מהראיון, שום מייל לא ישנה את דעתי..

תודה
מהנדס תוכנה

מה דעתך על הצעת חברות בלינקדאין למראיינ/ת?

היי מאיה,
אני מאוד נהנה לקרוא את הפוסטים שלך,הגעתי לפוסט זה עקב תהליך שאני עדיין נמצא בו אם כי סיימתי את התהליך ואני on hold ,טיפה אפרט התהליך החל לפני כמעט חודש בראיון מקצועי עם המנהל הישיר לתפקיד ר"צ גלובאלי בחברה ידועה,עברתי את הראיון ולאחר יומיים יצרו איתי קשר ממשאבי אנוש על מנת לתאם ראיון משאבי אנוש ודי דחפו שזה יהיה בהקדם כך שתוך שבוע בצעתי שני ראינוות ( המקצועי ומשאבי אנוש), כבר בראיון המקצועי ביקש המראיין שני ממליצים וקיבל את פרטיהם באותו היום.
לאחר ראיון משאבי אנוש היה חוה"מ בו כמובן לא שמעתי דבר ועד יומיים לאחר מכן גם כלום,החלטתי לשלוח מייל לרכזת משאבי אנוש של החברה מייל פשוט שאשמח לקבל סטטוס,לא קיבלתי תשובה בחזרה אך למחרת הם יצרו קשר עם הממליצים, שיחה של 20 דק עם כ"א ,מאז עברו 4 ימי עסקים ושוב דום שתיקה…אני מאוד מעוניין בתפקיד,מה הדבר הנכון לעשות? לשלוח שוב מייל ?אולי הפעם למנהל הישיר? או לא לעשות דבר ולהמתין עוד מ"ס ימים ?