אז הנה לכם עוד שאלה נחמדה, זו שמופיעה כאן בכותרת: “למה את/ה רוצה לעבוד כאן?”. יש לה, כמובן, לא מעט שאלות תאומות בסגנון: “מה מוצא חן בעיניך בתפקיד?”, “מה מושך אותך בארגון כמו שלנו?”, “למה דווקא אנחנו?” וכן הלאה…
למעשה, לשאלה ה”פשוטה” הזו, יש לא מעט רבדים ותתי שאלות, שלא נשאלות באופן ישיר:
- מה אתם בכלל יודעים על החברה ועל התפקיד?
- האם אתם אנשים רציניים ומשקיענים והכנתם שיעורי בית לפני ששלחתם קורות חיים או לפחות לפני שהגעתם לראיון העבודה?
- האם אתם באמת מבינים את התפקיד על כל אתגריו, רבדיו ומגבלותיו?
- מה מתוך מה שגיליתם ב”שיעורי הבית” שעשיתם, עושה לכם את זה ולמה?
- מעבר למשכורת, מה אתם מצפים לקבל מהתפקיד/החברה?
- האם זו באמת בחירה שלכם או שפשוט אין לכם ברירה טובה יותר?
- האם מבחינתכם זה רק זמני או שאתם אכן מעוניינים במשרה לטווח ארוך?
- האם יש חיתוך בין האינטרסים המקצועיים שלכם לבין האינטרסים של החברה והתפקיד?
אז איך עונים לשאלה הזו?
- קודם כל מבינים שזו לא שאלה תמימה ולא שולפים מהשרוול את התשובה הראשונה שקופצת לכם.
- מבינים שהשאלה הזו היא בכלל לא עליכם ועל הרצונות או החלומות שלכם (למרות שעל פניו זה נראה ככה). זו שאלה שבמרכזה לא המועמד (ממש, ממש לא!), אלא המעסיק- החברה, המשרה הפתוחה.
- כדי לענות עליה בהצלחה חובה לעשות תחקיר מעמיק על החברה, הענף, התפקיד…- לגגל את החברה באינטרנט, לחטט באתר שלה, לשאול אנשים שעבדו שם, להציץ בערוץ היו-טיוב שלה או בעמוד הפייסבוק. נסו לאתר לא את המידע שקל למצוא, אלא מידע אחר… כזה שמוכיח שהתאמצתם להגיע אליו.
- לפני הראיון נסו להקדיש מחשבה: מה המכנה המשותף בין התפקיד/החברה לבין שאיפות הקריירה שלכם. נסו לחשוב במונחים של עובדות והוכחות. למשל: אתם מתראיינים עכשיו בחברת סטארט אפ וכל השנים עבדתם בחברות גלובליות גדולות? הוכיחו למראיין שהמעבר לחברה קטנה נושאת בחובה יתרונות גדולים עבורכם. כמו מה? נו באמת, פנו זמן וחשבו על זה!
- בראיון אל תשכחו לציין 2-3 פרטי מידע שגיליתם ומצאו חן בעיניכם. אין אדם שלא אוהב לקבל מחמאות (גם אם הן לא אישיות אלא על החברה בה הוא עובד).
- הציגו באופן ברור את הסיבה לכך שבדיוק בגלל נקודה 4, יש לכם יתרונות ברורים עבור החברה שעל הפרק. ובמילים אחרות: אחרי שחקרתם ואחרי שגיליתם את היתרונות שיש בתפקיד ובחברה עבורכם- חובה עליכם להוכיח למראיין מה יוצא לחברה מכל זה ולמה כדאי לה לגייס אתכם בדיוק בגלל זה. למשל: אתם חולמים לעבוד בחברה קטנה ומחפשים אתגר כמו להקים דברים מאפס, ליצור יש מאין? יופי! אבל מה יוצא לחברה, אם עד עכשיו הניסיון שלכם הוא רק מחברות גדולות? שאלה טובה, נכון? אז…אולי… כדאי לכם להוכיח שלמרות שעבדתם בחברה גדולה- הקמתם מחלקה חדשה מהיסוד? ואולי… כדאי לכם לספר על כך שיש לכם המון נסיון בבניית תהליכי עבודה מסודרים, נהלים ושיטות שייעלו את העבודה והעלו תפוקה? נהלים שתוכלו בעתיד להנחיל גם בסטארט אפ הקטנטן שאתם מתראיינים בו?
זקוקים לשינוי בקריירה? מתלבטים אם זה הזמן לעזוב מקום עבודה? התחלתם לחפש והחיפוש תקוע? שולחים קורות חיים ולא מקבלים שום תגובה? מקבלים שוב ושוב תשובות שליליות לאחר ראיונות עבודה? זה בדיוק הזמן לתאם פגישת יעוץ!
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו”ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
054-7380310 | maya.bouhnik@gmail.com
– כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
– התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
– פניה נכונה למשרות הנכונות
– סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
– תכנון נכון של קריירה
– מיתוג נכון ברשתות חברתיות
– חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
– טיפים להצלחה בראיונות עבודה
– טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
– אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
– עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
– משא ומתן על חוזים והצעות שכר
9 תגובות. השאירו תגובה חדשה
איזה מין שאלה זאת "למה דווקא פה?" הרי ניסיתי גם מקומות אחרים אז השאלה לא רלוונטית.
אם שואלים אותך שאלה בראיון, התשובה "זה לא רלבנטי" לא רלבנטית בעצמה… וכן, יש הרבה מראיינים ששואלים את השאלה הזו.
אני חושב שהתשובה צריכה להיות לא רק למה משתלם לחברה להעסיק אותך, אלא גםלמה משתלם לך להיות עובד החברה. אני חושב שהמראיין רוצה גם להרגיש שהמועמד מעוניין בעבודה ולא הגיע אליה כי אין לו ברירה.
"למה דווקא פה?" אעבוד בחברה הראשונה וראויה שתציע לי עבודה שבה אוכל לבטא את השכלתי, ניסיוני, מרצי ובכך להתקדם בחיים. לא! אל תספרו לי שאתם – גן עדן עלי אדמות ושלכל אחד (ואחת) יש דם כחול ושאין בחברה תככים ופוליטיקות מלוכלכות כי לא אאמין לכם. זאת ועוד: גם אתם נמצאים אצלי במבחן.
אולי בעולם תעסוקה אידיאלי, מישהו יקנה את התשובות המחרטטות האלה…
"אם אתה לא אוהב את התשובה, אל תשאל את השאלה."
רוב האנשים שמחפשים עבודה ימצאו את עצמם בראיון אחרי תקופה ממושכת של חיפושים, אחרי הרבה סירובים והרבה אחרי תסכול בחיפוש עבודה.
אז למה אני רוצה לעבוד פה? התשובה פשוטה. אני מחפש פרנסה בעבודה שתואמת את יכולותיי המקצועיות והחברתיות, אתם מחפשים עובד חדש. זיווג מושלם. לא צריך למרוח את המראיין בחפירת מידע באינטרנט, המראיין אינו טיפש והוא מודע היטב למצב בשוק. עצם השאלה מצביעה על חוסר התחשבות במרואיין במשקל "שקר לי ונראה אם אני אקנה את זה".
כל החברות ששאלו אותי בראיון את השאלה הזאת חיפשו עובד "סחבק", כזה שמורח ומלקק כל דבר שיזרקו עליו. סליחה אבל אני לא מוכן לשים את עצמי במקום הזה. תודה אבל לא תודה.
מאיה, האמת היא שהתגובות הפתיעו אותי הרבה יותר מהמאמר 🙂
אני חושב שהתשובה צריכה בעיקר להתאים לאדם ששואל אותה ומה חשוב לו. למרות שזה לא פשוט לעלות על זה בראיון ניתן להבחין בקלות איזה סוג טיפוס יושב מולך ולאיזה תשובה הוא מצפה ומה ידליק לו נורה אדומה (בתגובות אמרו "סחבק" "לקקן" )
אני חושב שלמועמד חשוב לזכור כי המראיין אינו נמצא בעמדה שלו ותפיסת המציאות שלו לא תמיד כזו שהוא מודע לחלוטין לכך שהמועמד מחפש עבודה זמן רב ולכן הלך הרוח שלו שונה.
הסוד להצלחה בראיונות לדעתי הוא לדעת לענות את התשובות בצורה כזו שתיצור חיבור עם המראיין והבנה שהעובד שמולו יביא ערך ויצליח בתפקיד מהר ככל האפשר.
מקווה יהיו עוד תגובות כי זה בהחלט מעניין לראות איך כל אדם מרגיש אחרת לגבי הנושא…
בכל מקרה תודה! יש לך יופי של פוסטים. תמיד רלוונטיים
מ.
למ. קודם כל תודה :).
שנית, התגובות לא מפתיעות אותי כי הן נובעות מתסכול..
שלישית, ואת זה אני כותבת לכל שאר המגיבים- גם כשמרגישים תסכול וגם אם הוא מוצדק- אין שום סיבה לחלוק את זה עם המעסיק הבא שמראיין אתכם. הוא מגיע כמו דף חלק ולא מודע לכל מה שעברתם בדרך הארוכה עד הראיון איתו. והאמת- זה גם לא מענין אותו בכלל. נקודת המוצא שלו היא הוא עצמו, המשרה שעל הפרק והחברה בה הוא עובד ולכן- לא משנה מה אתם מרגישים ועד כמה תהליך חיפוש העבודה קשה לכם- זה לא הענין פה. זהו תהליך מכירה לכל דבר ואני בטוחה שאם, למשל, היתה לכם חנות- לא הייתם מוציאים את התסכול על מיעוט המכירות על לקוח אקראי שנכנס לחנות שלכם… להיפך, הייתם עושים הכל כדי לשכנע אותו לקנות ושהוא יצא מרוצה.
אני חושב שמראיין רואה אדם מיואש, אוטומטית מוחק אותו מהרשימה, ולא משנה כמה בבל"ת על בחינת החברה המועמד יעמיס על ראשו הקודח. מאיה צודקת בהחלט, אין מנוס מלהכיר את המקום שאליו פונים והציג את עצמך כמועמד שהכי מתאים למשרה. ללא הפגנת בטחון, ללא מצב רוח אמיתי (ולא חיוך מעושה, שנעלם עם השאלה השניה של המראיין, וחושף את עומק דכדוך הנפש שאליו נפלת), אין סיכוי להתקבל למשרה נורמלית. מי מכם רוצה לעבוד עם אדם מיואש שבחר את המשרה בלית ברירה ומקטר מהבוקר עד הערב על זה שהוא לא התקבל לחברה כזאת או אחרת? הפחד הגדול של האנשים הוא שהם יבואו עם הרבה מצב רוח, עם מוטיבציה ושישברו אותם על ידי סירוב. לא צריך לפחד מזה, צריך לקחת כל סירוב כמדרגה בדרך למשרה הנכספת. כשהלכתי לראיונות, וקיבלתי סרובים תמיד אמרתי לעצמי "מה שלא הורג אותי מחשל אותי". ולמרות עוגמת הנפש, בראיון הבא הייתי בא עם מוטיבציה, מאור פנים ובטחון עצמי. ממליץ גם לכם ללכת בכיוון הזה. עוד מילה קטנה על "בחינת החברה", אם אתה לא בטוח בחברה, ומסתמך על ראיון, ככלי לבירור התאמתך לתפקיד/חברה/ארגון, אתה כבר עכשיו בצרות צרורות…