אני מקווה שהכותרת של הפוסט הזה לא תיצור ציפיה מסויימת שבסופה אכזבה… כי כן, זה רק פוסט שקשור, כמו תמיד, לחיפוש עבודה ותכנון נכון של קריירה. שום גלאמור אין בפוסט הזה, גם לא הבטחה להצלחה מהירה או לזכיה גדולה.
אז למה בחרתי דווקא בכותרת הזו? שאלה טובה. תיכף תגלו…
במשך שנים רבות עבדתי בתפקיד של מנהלת השמה בהיי-טק. כשעובדים בחברת השמה נמצאים ב”מקום טוב באמצע” ורואים הרבה יותר דברים מאשר מי שנמצא במקום אחר בשרשרת.
כשעובדים בחברת השמה גם מקבלים מידע רב יותר ממועמדים מאשר כשעובדים בארגון המגייס עובדים לעצמו, נחשפים להרבה יותר סוגים של מקרים ובטח ששומעים יותר סיפורים. זו גם הסיבה שנחשפים יותר לבעיות קריירה ולפעמים גם לטעויות…
שוק ההיי-טק הישראלי עבר ב 16 שנות הנסיון שלי איתו המון עליות ומורדות. כשהתחלתי בשנת 96 היתה צמיחה ברורה שנמשכה עד לשלהי שנת 2000. היו לנו מאות משרות ולא תמיד מספיק מועמדים. לכל מועמד (כמעט) היה לי מה להציע.
עם התפוצצות הבועה הכל השתנה והקלפים נטרפו, אותם המועמדים שהיו עד לא מזמן עם ידם על העליונה, התחילו להתקשות בחיפוש עבודה. הקושי הזה גרם לחלקם להתוודות שהם בעצם לא באמת ממש אוהבים את מה שהם עושים.
סיפר לי בזמנו תוכניתן VB שהחלום האמיתי שלו הוא להיות גנן. כן, כזה שמלכלך ידיים בבוץ ושעורו שחום מרוב שהייה בשמש (ויז’ן שונה לחלוטין מכתיבת קוד תחת אור הפלורסנט, נכון?). לעומתו, סיפרה לי מנהלת מערכות מידע שהיא רק במקרה עוסקת במה שהיא עוסקת. האמת היא שהיא זמרת חובבת שהיתה עוזבת הכל בכדי לפתח את קריירת השירה שלה באופן מקצועי יותר.
שני המועמדים האלה חיפשו הרבה מאוד זמן עבודה באותה התקופה (סוף 2000-תחילת 2001) ואני זוכרת אותם היטב כי בשלב מסויים הם התקשרו אלי (כל אחד בנפרד, כמובן) וסיפרו לי שהחליטו להפסיק לחפש. לא בגלל שמצאו, פשוט בגלל שהם החליטו ללכת עם החלום, לעזוב את תחום ההיי-טק ולשנות קריירה.
במהלך השנים הבאות נתקלתי בעוד מקרים של אנשים שהחליטו לעשות אחורה פנה וקדימה צעד, חלקם סתם החליטו לקחת “שנת שבתון”, היו כאלה שהקימו עסקים עצמאיים ואחרים שהצטרפו לעסק המשפחתי.
אני מודה ומתוודה: לפעמים קינאתי בהם על האומץ לקום ולהגיד “שוברים את הכלים ולא משחקים!”. על האומץ לקחת החלטה (די מפחידה, חייבים להודות) ולעשות שינוי.
אבל, אנחנו כאן לא רק כדי לדבר על חלומות (למי מאיתנו אין כאלה?) אלא גם על מציאות.
קשה לי לשכוח את אותו תוכניתן NET. שלאביו היתה מכולת קטנה. איתרע מזלו של האב והעסק שלו נקלע לקשיים כמעט עד פשיטת רגל. הבן המסור עדכן אותי שהוא מפסיק לחפש עבודה ומצטרף לאביו במטרה להבריא את העסק.
מסע מהיר קדימה בזמן…: שנה וחצי אחרי אותה השיחה פנה אלי שוב אותו מועמד (הוא לא היה צריך לספר לי מחדש את כל הסיפור- הכל תועד במערכת…) וסיפר לי שבשנה וחצי האחרונות הוא עבד פי שתיים קשה יותר מבעבר במכולת של אבא שלו. וההשקעה היתה שווה את זה כי בתוך שנה וחצי הוא הצליח לא רק להציל את העסק מפשיטת רגל, אלא גם להפוך את המכולת למיני-מרקט מצליח. “כיוון שהמטרה הושגה”, כך אמר לי, “הגיע הזמן לחזור ולחפש עבודה בתכנות”.
אליה וקוץ בה… עידכנתי את פרטיו במערכת, כולל את קורות החיים המעודכנים שלו ויצאנו לדרך. עברתי על משרות מתאימות ושלחתי את קורות החיים שלו. ו……כלום לא קרה.
אף חברה לא הגיבה לקורות החיים.
בחיפוש הקודם שלו שנה וחצי לפני כן לא היתה שום בעיה עם אותו מועמד. היו לו לא מעט פניות וגם זימונים לראיונות.
המקור לבעיה היה ברור… אין הרבה דרישה בהיי-טק למי שעבד עד לאחרונה במכולת…
מוזמנים לעשות סקר אקראי ולבדוק עם כל אותם בעלי החלומות שגם יצא להם לנסות ולהגשים אותם. מה קרה למי שלאחר תקופה התחרטו וניסו לחזור לתפקיד הקודם בהיי-טק? האם זה הלך חלק?
לצערי, וכן- יכול להיות שיש פה ושם יוצאים מן הכלל- נתקלתי בכל כך הרבה מקרים של קושי לחזור שגרמו לי להגיע למסקנה שבהיי-טק כמו בווגאס- מה שקורה שם- נשאר שם. ומה שלא-לא.
כן, אני יודעת, המסנגרים יטענו שבתפקידים טכניים צריך לצעוד עם הטכנולוגיה, צריך להתעדכן ולשמור את היד על הדופק ואם אתם שנה או יותר מחוץ למשחק- אתם, אפעס, קצת חלודים ובעיקר לא מעודכנים בחידושים.
אגב, לאותו התוכניתן שבזכותו ניצל העסק המשפחתי יש כנראה הרבה מאוד כישורים, חלקם עסקיים שלמנהלים רבים אין, אבל, את אף אחד זה לא ממש עניין עד שפשוט מחקנו מקורות החיים שלו את אותה הפיסקה שפירטה את הישגיו במכולת.
ונחשו מה? נכון… פתאום התחילו להגיע הטלפונים…
זה קרה לי גם עם מנהלת הפרוייקטים שניסתה להקים עסק עצמאי בתחום התכשיטנות והתחרטה וגם עם אותו בן מסור שהחליט לעצור לרגע את הקריירה בכדי לטפל באם חולה במחלה קשה. כולם נתקלו בקושי המוכר לחזור אחרי שנה-שנתיים לעבודה באותו השוק שבו לפני כן רכשו שנים רבות של נסיון.
האם זה צודק? ממש ממש לא! אפילו עצוב. מאוד.
אבל האם זה קיים? כן. (אגב, הפוסט מדבר על שוק ההיי-טק, אבל לאחרונה אני נתקלת במגמה דומה בתחומים אחרים בשוק העבודה).
ולכן כדאי לדעת את זה לפני שלוקחים החלטה ולא לגלות את זה בדיעבד.
אז, אל תשכחו: מה שקורה בווגאס- נשאר בווגאס ומה שלא- לא…
נ.ב.
מכיוון שאני אוהבת לאתגר את עצמי ולמרות שאני מודעת היטב לסכנות האפשריות, זו בדיוק ההחלטה שאני לקחתי- לקום ולצאת לדרך עצמאית ולהגשים את החלום. אז, למרות כל מה שכתבתי כאן למעלה: אם יש לכם חלום, וגם הרבה אומץ ובתנאי שאתם מודעים לכל ההשלכות- לכו על זה.
באמת שאין כמו לשיר בקולי קולות , אבל גם להתכוון לזה: I DID IT MY….WAY!
(גם השיר ויוה לאס וגאס הולך… 🙂 )
בהצלחה!
זקוקים לשינוי בקריירה? מתלבטים אם זה הזמן לעזוב מקום עבודה? התחלתם לחפש והחיפוש תקוע? שולחים קורות חיים ולא מקבלים שום תגובה? מקבלים שוב ושוב תשובות שליליות לאחר ראיונות עבודה? זה בדיוק הזמן לתאם פגישת יעוץ!
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו”ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
054-7380310 | maya.bouhnik@gmail.com
– כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
– התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
– פניה נכונה למשרות הנכונות
– סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
– תכנון נכון של קריירה
– מיתוג נכון ברשתות חברתיות
– חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
– טיפים להצלחה בראיונות עבודה
– טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
– אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
– עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
– משא ומתן על חוזים והצעות שכר
נ.ב. לייק כבר עשיתם? לא טעיתם!
בכדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו אלי בפייסבוק: www.facebook.com/CareerTips4Geeks
אהבתם? בטח תאהבו גם את המאמרים האלה:
שינוי קריירה: 9 שאלות שאתם חייבים לשאול את עצמכם לפני!
אם הדבר הראשון שאתם עושים לאחר ששואלים אתכם איך הולך לכם בעבודה הוא להיאנח אנחה ארוכה, הפוסט הזה בשבילכם. ובינינו,…
הכלי האנליטי הסודי של לינקדאין יעזור לכם לנהל את הקריירה שלכם
רובכם לא באמת מכירים לעומק את לינקדאין ולכן גם לא את כל מיני הכלים והתוספים של הרשת הזו, החלטתי לספר לכם בפוסט הזה על אחד מהם שיש בו תובנות מאוד מעניינות עבור הקריירה שלכם. כל הפרטים פה וגם לינק ישיר.
מחקר גילה את הסוד: זה השביל הכי מהיר למשרת מנכ”ל
גם לכם בא על משרד פינתי בקומה ה 38? על משכורת שמנמנה? על כרטיס ביקור שמתנוסס עליו שמכם בצמוד לטייטל הנחשק: מנכ"ל?
אם עניתם כן, הפוסט הזה עבורכם משום שהוא יגלה לכם את הסוד הגדול- סוד שנתגלה במחקר שאסף נתונים ממנהלים בכירים במשך 10 שנים כדי למצוא מהו גנום המנכ"לות ו...כן, כל אחד יכול...
6 תגובות. השאירו תגובה חדשה
היי מאיה מה שלומך ?
הפעם מגיע לך לייק אבל בגדול. לא שבפעמים אחרות לא אהבתי את שאת כותבת הפעם פשוט מסלול הקריירה שלך ממש חופף את שלי ואני מאד מתחבר ומזדהה עם מה שכתבת, אותם שנים לא אותו תחום.
בקצרה עברתי פחות או יותר את אותם משברים פיטורים, חברות הזנק שנסגרו, מעברים שלי מחברה לחברה ובכל פעם שהייתי בין לבין עבדתי בכל עבודה (כמעט) הייתי עצמאי, יזם , שותף בכל מיני עסקים ותמיד חזרתי להיות שכיר בהייטק הישראלי.
חוויתי את אותם קשיים אשר תארת לחזרו מעיסוק אחד לעיסוק אחר מאד מאד קשה ומתיש אבל לא בילתי אפשרי.
כיום לאחר כ 15 שנות עבודה און אוף בחברות הייטק אני עוסק בתחום האבטחה בשעות הרבה יותר שפויות בשכר נמוך יותר אבל שעות נורמאליות אותם אני מקדיש לעצמי לילדים לבית לזוגיות ולתרומה לקהילה.
במצבי הנוכחי קשה לי מאד לראות את עצמי חוזר ל " עבדות המודרנית "
לילה טוב
אמיתי
שלום מאיה
את מצביעה פה על נקודה נכונה אחרת, וכואבת לרבים. עם כל הכבוד, שכבה אנשי/נשות השמה לוקה בכל כך הרבה קיבעונות מחשבתיים שאיני יכול לתאר את מורת רוחי ממנה.
אנשים מצוינים שידם בכל ויד כל בם, צריכים לרדד ולרדד את קורות החיים שלהם – רק כי שכבה שלמה העומדת חוצץ בינם לבין משרה, לא יודעת להבין משמעותו של ערך מוסף; שכבה שלא יודעת לזהות יכולות נוספות שיהפכו להיות נכס לחברות ולא חיסרון.
כאשר אנשי השמה לכל אורכו ורוחבו של השוק מחפשים לכל תפקיד "רק מי שעשה כזה תפקיד בדיוק" הם מגבילים את יכולת הגדילה של השוק באופן קיצוני.
אם אנשי ההשמה היו יודעים באמת לזהות תכונות ויכולות, היו לוקחים את אותו מתכנת שכתבת עליו ומייעדים אותו לתפקיד יותר גבוה מאשר מתכנת "רגיל" – כי הוא כבר הוכיח עמידה בלחצים בניהול מרכז רווח והפסד.
זו עובדה שקיימת גם בטבע – כל אורגניזם מחפש ונמשך לאורגניזם בעל תכונות שאין לו. אורגניזם שלא מגייס אליו אנשים בעלי תכונות שונות – לא יכול להתפתח ובסופו של דבר נובל.
שינוי תודעתי כזה יכול להתחיל בך ו/או בכל איש השמה שיבין שהוא עוסק באנשים, לא במשחקי שבץ-נא של דרישות משרה וקורות חיים. ככה באמת ניתן יהיה להביא ערך, ולא רק לייצר פרנסה לאנשי השמה.
בכבוד,
אלי
אני לא מצליח להבין משהו.
יש הגיון בדרישה שהמועמד עבד בתכנות בזמן האחרון.
מועמד שלא עבד שנה וחצי לא יהיה הכי מעודכן, יהיה קצת חלוד ויקח לו זמן להכנס לעניינים.
אני לא חושב שאילו מכשולים קריטיים אבל אני יכול להבין מישהו שחושב שכן.
אבל אני לא מצליח להבין איך זה שחברה תעדיף מישהו שישב בבית שנה וחצי על פני מישוה שעבד בעסק משפחתי שנה וחצי.
יכול להיות שבמסגרת שדרוג קורות החיים, "עיגלת פינות" וציינת שהוא עבד בתחום גם בזמן ה אחרון?
לדורון, לא היה עיגול פינות ושינוי תאריכים. רק ציון של הניסיון הרלבנטי בהיי-טק מבלי לפרט מה עשה בשנה האחרונה. זה הספיק בשביל לעשות את ההבדל…
אני מסכים לכל מילה שכתב אלי (elistn), אי אפשר היה לכתוב את זה טוב יותר. אני עוקב לאחרונה אחרי כתיבתך ומעריך אותה, אך מפריע לי שאת לא מנצלת את הבמה שלך כדי לפחות להגיד בקול חד וצלול שמשהו רקוב בממלכת ההשמה, אלא מסתפקת בלהגיד ש"ככה זה". כל שינוי מתחיל הרי במעשה, גם אם הוא קטן ושולי, ואין בכך סתירה בעיני לתפקיד של הבלוג הזה כייעוץ בשלב החיפוש. ומפתיע אותי גם שמבין כל שלל חברות ההשמה אין אף חברה (לפחות אני לא פגשתי כזו) שמבדלת את עצמה בגישה שונה להשמת עובדים, כזו שבאמת עושה השמה אינטיליגנטית ולא עוסקת בפקידות של שבץ-נא – כפי שכתב אלי – ודווקא בשוק שמדבר כל הזמן על מחשבה מחוץ לקופסא.
היי מעוז, אני תוהה מדוע האשמה תמיד נופלת על חברות ההשמה דווקא. אז קודם כל אתחיל בהבהרה- את הקריירה שלי בהשמה סיימתי לפני כשלוש שנים ומאז אני עצמאית (ולא עוסקת בהשמה), כך שאת השינוי אני יכולה לעשות רק דרך הכתיבה כאן בבלוג.
שנית, הסיפור שסיפרתי בפוסט הזה דווקא מדגיש את זה שכחברת השמה ניסיתי לעזור לאותם המועמדים ואילו מי שהיו הבררנים בכל הסיפור הזה היו דווקא החברות המגייסות.
אני אחזור על מה שאני כותבת לא מעט כאן בבלוג: חלק גדול מהבעיה נמצא בחברות המגייסות ולא בחברות ההשמה שצריכות בלית ברירה להתיישר לפי הדרישות של הלקוחות שלהם. אם הלקוח אומר- "תפסיקי לשלוח אלי מועמדים שאין להם נסיון שעונה בול על כל דרישות המשרה כי אני לא אתייחס אליהם"- חברת ההשמה תצטרך להתאים את עצמה. לכן במקרה הזה חברת ההשמה היא רק "השליח" ולא שם קבור הכלב…
לכן השינוי צריך להתחיל לא בחברות ההשמה אלא במחלקות הגיוס ומשאבי האנוש של החברות המגייסות. אם זה יתחיל שם, זה יקרין הלאה גם על חברות ההשמה. זה בדיוק מה שיאפשר לחברות השמה להתחיל לפעול ביצירתיות ולתת את הערך המוסף.
כל עוד החברות המגייסות לא יאפשרו לחברות השמה את האופציה לשלוח אנשים עם פוטנציאל וללא נסיון ספציפי, או להיות יצירתיים בחיבורים שהם עושים- המצב לא ישתנה.