מי לא מכיר את הטריק הזה לשאלה “מהן התכונות השליליות שלך”?
נו, מה הבעיה? פשוט נגיד משהו חיובי במסווה של שלילי. למשל: “אני פרפקציוניסט”, “אני וורקוהוליק! ממש מכור לעבודה…!”, “אני לוקח את העבודה ללב, כאילו זה העסק הפרטי שלי…!”…
יש עוד דוגמאות, אבל הבנתם כבר את העניין. במשך תקופה ארוכה זה היה הפיתרון לשאלה המעצבנת הזו- משהו בסגנון ללכת עם ולהרגיש בלי, לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה… לענות על השאלה ולמרות זאת לצאת בסדר.
אז זהו שלא… זה לא מוציא אתכם טוב.
וזו לא רק הדעה הפרטית שלי או של כל מראיין מנוסה שכבר שמע תשובות דומות מאות פעמים, אלא שעכשיו אפילו אוניברסיטת הרווארד התגייסה למשימה ולפני מספר ימים קראתי את תוצאותיו של מחקר חדש שנעשה שם שטוען (נחסוך לכם 30 עמודים של הסברים) שתשובות בסגנון הזה הן turn off רציני עבור המראיינים.
5 ניסויים שונים מובילים למסקנה כפולה: הנסיון להציג תכונה חיובית כשלילית גם פוגע במידת האמינות של המועמד וגם פוגע ספציפית בתכונה שהוא מציג כשלילית/חיובית.
אחת הסיבות לכך היא שברור למראיין שהמועמד אינו ישר איתו ושיש לו אינטרס ליצור רושם טוב ולמצוא חן ועל כן הנסיון לצאת בסדר בכוח, אינו מתקבל כאמין.
בניסוי אחד, למשל, נתבקשו סטודנטים לענות על שאלת החולשות בכתב, אך גם להסביר למה בחרו בתשובה הספציפית שבחרו. לאחר מכן הנסיינים קראו את כל התשובות והיו צריכים לתת ציון: עד כמה התשובה הייתה חיובית במסווה של שלילית, האם לדעתם הסטודנט היה כן והאם הם היו מעוניינים להעסיק את אותו האדם.
התוצאות: 77% מהסטודנטים ענו בדיוק בשיטה הזו וציינו תכונות חיוביות כשליליות לכאורה. בין התשובות השכיחות ביותר היו התשובות: אני פרפקציוניסט (איך לא?!)- 32.8% ענו כך, אני נחמד מידי- 14.8%, אני עובד קשה מידי-24.6%, אני ישיר וכן מידי-4.9%.
האם התשובות הללו סייעו לסטודנטים למצוא יותר חן בעיני הנסיינים? ממש לא! בדיוק להיפך… הם נטו לבחור להעסיק דווקא את הסטודנטים שהיו כנים ושציינו תכונה שהיא באמת שלילית (רק 23% מהנבדקים), כמו למשל: “אני לא תמיד האדם הכי מאורגן שיש”, “לפעמים אני כל כך בטוח שאני צודק, שקשה לי להקשיב לדעותיהם של אחרים”, “יש לי נטייה לדחיינות” ו”לפעמים אני נוטה לתגובת יתר”.
אגב, האסטרטגיה הזו לא מומלצת לא רק בראיונות עבודה, אלא גם ברשתות חברתיות… מסתבר שגם שם תיתקלו באנשים שרוצים למצוא חן וליצור רושם חיובי והדרך שלהם לעשות את זה היא להתלונן לכאורה על משהו שהוא בעצם טוב. השיטה הזו נמצאה כמובילה בדיוק לתוצאה ההפוכה: פשוט לא מחבבים אותם.
אני יודעת שאף אחד ממחפשי העבודה לא סובל את השאלה הזו ואני גם יודעת שמראיינים רבים הפסיקו לשאול אותה, אבל לא כולם… אז, לטובת אלה שעדיין נשאלים: היו כנים, הראו שאתם מכירים את עצמכם ויודעים שאינכם מושלמים, הוכיחו שאתם מודעים למה שדורש שיפור ותיקון ושגם מנסים לשפר את זה.
זקוקים לשינוי בקריירה? מתלבטים אם זה הזמן לעזוב מקום עבודה? התחלתם לחפש והחיפוש תקוע? שולחים קורות חיים ולא מקבלים שום תגובה? מקבלים שוב ושוב תשובות שליליות לאחר ראיונות עבודה? זה בדיוק הזמן לתאם פגישת יעוץ!
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו”ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
054-7380310 | maya.bouhnik@gmail.com
– כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
– התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
– פניה נכונה למשרות הנכונות
– סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
– תכנון נכון של קריירה
– מיתוג נכון ברשתות חברתיות
– חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
– טיפים להצלחה בראיונות עבודה
– טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
– אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
– עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
– משא ומתן על חוזים והצעות שכר
2 תגובות. השאירו תגובה חדשה
הי מאיה, זה לא מופנה ישירות אלייך אלא הערה כללית – אם זה לא מוציא אותנו טוב וזו לא רק הדעה הפרטית שלך או של כל מראיין מנוסה שכבר שמע תשובות דומות מאות פעמים, אז למה ממשיכים לשאול את השאלה המטופשת הזו? תשאל שאלה מטופשת – תקבל שאלה מטופשת 🙂
אין לי תשובה טובה לזה… זה השתרש במשך שנים כחלק מהתסריט הקבוע של השאלות בראיון וכנראה שמסורות קשה לשבור. מקווה שעם הזמן תתחזק המגמה שכבר קיימת היום והשאלה הזו תיכחד.