image:emily9/FreeDigitalPhotos.net
לפני מספר שנים נקלעתי לאירוע נטוורקינג חביב, שהגיע אליו כאורח כבוד יזם היי-טק אמריקאי מוכר מאוד וגם עשיר מאוד. בזכות איש קשר משותף שלי ושל אותו יזם יצא ככה שבאותו הערב העברתי לא מעט זמן במעגלי השיחה שנוצרו סביבו ונחשפתי לתופעה מעניינת: דווקא האנשים דוברי האנגלית הקלוקלת ביותר לא התביישו לפנות ליזם ולשוחח איתו במעט האנגלית שבפיהם, תוך כדי ביצוע טעויות grammar וגמגומים על ימין ועל שמאל.
זו לא פעם ראשונה שנחשפתי לאותה התופעה… גם בחו”ל אתם יכולים להיות עדים לישראלים שמגמגמים מספר מילים באנגלית תוך נפנופי ידיים ותיבולי ביניים של מילים בעברית (מרוב תסכול) והרי זה פלא: תושבי המקום מבינים אותם למרות זאת, משתפים פעולה ואפילו משועשעים (לפעמים) מהסיטואציה.
לעומת זאת, דווקא דוברי האנגלית הגבוהה יותר, אלה שקוראים וכותבים באופן שוטף את השפה עלולים להיות עצורים יותר בסיטואציות של שיחה באנגלית. למה? נו, זה ברור מאוד- ככל שהם יודעים טוב יותר את השפה, כך הם חוששים יותר לטעות ולהגיד איזשהו משפט בלשון past progressive במקום חלילה ב past perfect 🙂 .
אבל איך כל זה מתחבר עם הכותרת של הפוסט הזה? נו, טוב שאתם שואלים. לשם כך בואו ונוודה שכולנו מסכימים מה זה בכלל “דושבג” (douchebag).
נכנסתי לאתר Urban Dictionary והנה אחת ההגדרות היותר מדוייקות שמצאתי (כדי שכולנו נהיה על אותו הגל, כן?):
An individual who has an over-inflated sense of self worth, compounded by a low level of intelligence, behaving ridiculously in front of colleagues with no sense of how moronic he appears. Your boss is a real douchebag!
נו, נו… איזה צירוף מקרים מעניין שהדוגמה שנבחרה בתוך ההגדרה, בכדי להסביר את הכוונה, מתייחסת דווקא אל הבוס… זה בדיוק מה שמחבר אותנו אל השאלה שאני בטוחה שרבים תוהים לגביה ימים כלילות: “הו אלוהים! למה? למה?! למה דווקא דושבגים מתקדמים בעבודה, ואני לא?”
עכשיו, שלא תבינו אותי לא נכון…! בשוק העבודה יש אינספור מנהלים מצויינים ומקצועיים, אבל לא רק. זאת אומרת… ש…לפעמים בין לבין ניתן גם למצוא אנשים שקודמו ומנהלים קריירה מפוארת ולצופה מן הצד אין שמץ של מושג איך זה קרה לעזאזל ואיך אותו אדם הגיע למעמדו הרם, בעוד שמקצועיים וטובים ממנו- לא.
זה בדיוק מה שמחקר שנעשה לאחרונה ניסה לברר וגם הגיע למסקנה מעניינת ביותר. אז אם תהיתם, הנה הפתרון המדעי לתעלומה:
את המחקר הובילו שני חוקרים: לילי קושנברי וסמיואל האנטר שהתמקדו בבחינת אנשים המתאפיינים בשלל תכונות לא אהודות: אגרסיביים, חושבים בעיקר על עצמם, ווכחניים ודעתניים ואפילו בעלי התנהלות עוינת. נו, בלשון העם- דושבגים.
המחקר כלל מספר ניסויים. הניסוי הראשון כלל 200 סטודנטים, שעברו סדרת מבחנים שבדקו את הכישורים שלהם ואת היכולת שלהם למצוא שימושים חדשים ויצירתיים לחפצים קיימים. החוקרים גם ביקשו מהסטודנטים לשקף בפניהם את ציוני ה SAT וה GPA שלהם. הסטודנטים נתבקשו להגיע לפתרון בנוגע לבעיית שיווק כלשהי של אחד מהחפצים תוך הקדשת 10 דקות של מחשבה- כל אחד עם עצמו. ולאחר מכן חולקו כולם לשלשות ונתבקשו לבנות תוכנית שיווקית יחד תוך 20 דקות.
התוצאות:
כמובן שלא נמצא שום קשר בין מידת היצירתיות של סטודנט לבין מידת הדושבגיות שלו בזמן שהוקצב לעבודה אישית, אבל! בעבודה הקבוצתית, דווקא הרעיונות של הסטודנטים שהוגדרו על ידי החוקרים כדושבגים מדופלמים הם אלה שבסופו של דבר נבחרו על ידי כל חברי הקבוצה!
בניסוי אחר הגיעו למסקנה דומה ואף מרחיקת לכת עוד יותר: דושבגים מעלים יותר רעיונות וגם ממש לא אכפת להם אם מישהו לא יאהב את הרעיונות שלהם.
מסקנה:
אם אתם תוהים למה דווקא דושבגים מצליחים בעבודה ובקריירה בכלל ומגיעים לתפקידי הנהגה רמי דרג (והמבין יבין…), אזי, המחקר הזה מסביר את זה בקלות: דושבגים הם לא בהכרח חכמים יותר או יצירתיים יותר מהאחרים, הם פשוט לא חוששים להביע את דעתם, להעלות רעיונות ולקחת סיכונים שמישהו לא יאהב אותם. למעשה, מה שהם באמת יותר טובים בו מהאחרים הוא למשוך תשומת לב ולגרום לכך שאחרים ישמעו את דעתם, גם אם מדובר בדעה לא קונבנציונלית.
במילים אחרות, הנה ציטוט יפה וכל כך נכון שמצאתי והעליתי השבוע לעמוד הפייסבוק שלי (עדיין לא עוקבים? הגיע הזמן, הקליקו כאן!) וגם מתחבר פלאים לאותה תופעה שציינתי בתחילת הפוסט בנוגע לשיחות באנגלית:
“The problem with the world is that the intelligent people are full of doubts, while the stupid ones are full of confidence.”
מסכימים עם הציטוט הזה? יופי! הנה לכם החלטת קריירה חשובה לכבוד 2016:
אני פוגשת בכל יום אנשים מעולים, חכמים, מקצועיים, עם אינספור כישורים שמתקשים למצוא עבודה רק בגלל דבר אחד- הם צנועים מידי, שקטים מידי ולא יודעים איך למכור את עצמם בתוך מקום העבודה ומחוצה לו. אז…: לכבוד השנה החדשה הבטיחו לעצמכם שלא תפחדו להשמיע את קולכם בעבודה, שלא תפחדו להגיד את דעתכם, שתיקחו סיכונים (מושכלים) ותעלו רעיונות ושגם תדעו לעמוד על שלכם וליחצן את עצמכם. אל תעמדו בצל של הקולגות שלכם גם אם הם מלאים ברוח וצלצולים ואל תתנו להם להסתיר אתכם. היו גאים במה שאתם מביאים איתכם לעבודה ולמדו למכור את עצמכם גם בעבודה וכמובן שעוד יותר בעת חיפוש עבודה!
שתהיה שנה אזרחית טובה ומלאה בהצלחות מקצועיות!
מאיה
זקוקים לשינוי בקריירה? מתלבטים אם זה הזמן לעזוב מקום עבודה? התחלתם לחפש והחיפוש תקוע? שולחים קורות חיים ולא מקבלים שום תגובה? מקבלים שוב ושוב תשובות שליליות לאחר ראיונות עבודה? זה בדיוק הזמן לתאם פגישת יעוץ!
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו”ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
054-7380310 | maya.bouhnik@gmail.com
– כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
– התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
– פניה נכונה למשרות הנכונות
– סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
– תכנון נכון של קריירה
– מיתוג נכון ברשתות חברתיות
– חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
– טיפים להצלחה בראיונות עבודה
– טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
– אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
– עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
– משא ומתן על חוזים והצעות שכר
נ.ב. לייק כבר עשיתם? לא טעיתם!
בכדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו אלי בפייסבוק: www.facebook.com/CareerTips4Geeks
אהבתם? בטח תאהבו גם את המאמרים האלה:
כמה שעות ביום צריך להשקיע כשמחפשים עבודה?
השבוע שאלה אותי מחפשת עבודה כמה זמן צריך להשקיע ביום בכדי להצליח למצוא עבודה כי היא אדם עסוק שעובד 11 שעות ביום כדבר שבשגרה. התשובה לשאלה הזו בפוסט הבא:
אנחנו מצטערים להודיע לך שבחרנו במועמד אחר
קיבלתם פעם את התשובה הזו: "מצטערים, אבל החלטנו להמשיך עם מועמד/ת אחר/ת"?? (שאלה רטורית).
ומכיוון שכנראה שכן, קבלו פוסט ציני (וקצת משעשע) כדי שתרגישו קצת פחות לבד בחיפוש עבודה.
הצלצול הגואל: 6 טיפים מנצחים לראיון טלפוני!
פעם היתה תוכנית כזו בשנות ה-90, קראו לה “הצלצול הגואל”, זוכרים? אז התוכנית הזו היתה בכלל על תלמידי תיכון, אבל…
6 תגובות. השאירו תגובה חדשה
אני לא יודעת מהיכן הועתק הציטוט לדוגמת הדושבג, אבל אינטליגנציה כותבים intelligence ולא intellegence
כנראה טעות הקלדה, תודה ששמת לב, תוקן!
אז האם זה בסדר לציין תכונות (שאכן ממייצגות את העונה) כגון: אני לא מפחד להביע דעה…לפעמים יש לי ספק שמא היא לא משהו או לא תתקבל אבל אני יודע שהיא יכולה לעורר מחשבה ודיון ולפעמים דווקא משם יגיע הפתרון"
לאנונימי, כל דבר אפשר להגיד, אם יודעים לארוז את זה בעטיפה הנכונה. זה תקף גם ביום עבודה שגרתי וגם בראיונות עבודה. "אני לא מפחד…." כבר יוצר ארומה שלילית. למה להשתמש במילה שלילית כשאתה דווקא רוצה להציג משהו כחיובי? 🙂 למילים יש הרבה כוח, כשלומדים להשתמש בהן טוב יותר, הן הופכות לאמצעי יעיל מאוד להשגת מטרות…
יש גם דושבגים שחושבים על איך לעשות פחות בעבודה ולהיות יותר בבית. הם יכולים להתקדם טוב בוועד העובדים.
אם זה לא מתנגש במילויי הדרישות והבוס מבין זאת ומאפשר, ואתה יוצר אינטרקציה טובה במקביל בוועד העובדים אדרבא