לפני עידן הקורונה הייתי עורכת לא מעט פגישות בבתי קפה. ומה עושים בבית קפה?
כן, ניחשתם…
שותים קפה.
וככל שקיימתי יותר פגישות, כך הופתעתי לגלות כמה אופציות שונות ומשונות יש לשתיית המשקה הזה.
אתם יודעים… ההוא רוצה שהקפה יהיה חזק, השני שהחלב יהיה בצד, השלישית שזה יהיה חלב שקדים, הרביעי שיהיה חלב סויה, החמישי לא מעוניין בקצף וכו’ וכו’… לפעמים טקס הזמנת הקפה מהמלצר/ית לווה בהסברים מדוקדקים והתארך דקות ארוכות ולפעמים הקפה שהגיע שלא על פי ההוראות- הוחזר אחר כבוד למלצר/ית בכדי שיוחלף או ידוייק.
בינינו, עד היום אני לא מבינה את זה… הרי הקפה הוא רק התפאורה לדבר החשוב האמיתי- הנושא שלשמו התכנסנו לפגישה מלכתחילה. אז אם לא מדובר בעניין בריאותי, למה לבזבז כל כך הרבה זמן על כזה עניין שאיננו הרה גורל? ומה התעקשות בזמן פגישה עסקית על פרטי פרטיו של הקפה אומרת על המתעקש?
על זה תחשבו לבד.
בכל מקרה… נזכרתי בזה כשקראתי כתבה על תומס אדיסון.
אז מסתבר שבראיונות עבודה אדיסון היה מבקש מהמועמדים לעבודה אצלו לצאת איתו למסעדה ולהתכבד במרק. נשמע מוזר, נכון? זהו ש…לא כל כך.
ולמה?
תומס אדיסון היה בוחן כיצד המועמדים שתו את המרק שלהם. או מדוייק יותר- האם הם שותים אותו כמות שהוא או מתבלים אותו. ואם מתבלים, אז מתי? האם אחרי שטעמו אותו או לפני?
מועמדים שהוסיפו מלח/פלפל לפני שבכלל טעמו- נשללו על הסף.
תשאלו מדוע?
ובכן… אדיסון טען שאיננו מעוניין בעובדים שמתבססים על הנחות מוקדמות לפני שבדקו אותן. לאנשים שהסתפקו בדעות קבועות מראש לא היה מקום בעסק שלו. היעדר סקרנות ונכונות לשאול שאלות היו מנוגדים לטעמו לחדשנות.
למה אני מספרת לכם את כל זה?
טוב, קודם כל, תודו- זה בהחלט קוריוז מעניין. אבל מעבר לזה, יש בזה משהו, לא? בראיונות עבודה אתם גם היום נבדקים, מסוננים, נשפטים וכו’… לא רק על מה שאתם אומרים, אלא גם על כל מה שמסביב… איך אתם אומרים, איך מתנהגים, איך מגיבים לשאלות/סיטואציות מסויימות, איך מגיבים כשלא יודעים את התשובה לשאלה מקצועית כלשהי, מה קורה כשהמראיין מטיל ספק במשהו שאמרתם, האם הסכמתם לשתות משהו לפני שהראיון התחיל ואיך התייחסתם למי שיושב בקבלה וקיבל את פניכם?
מראיינים נותנים פרשנות לכל מה שקורה במפגש אתכם. לא רק לתשובות הספציפיות שנתתם לשאלות הספציפיות שנשאלו. אז אמנם, אני בטוחה שעד היום אף מראיין לא הציע לכם לשתות מרק… אבל היו בטוחים שנבחנתם תחת מיקרוסקופ באלף ואחת דרכים אחרות…
מרואיינים לא תמיד יודעים לשים את האצבע על הסיבה (או הסיבות) לכך שנשללו בראיון עבודה. הם גם לרוב לא מודעים לרושם שהם יוצרים כלפי חוץ ועלול לקבל פרשנות שלילית על ידי האחרים. בפגישת הכנה לראיונות עבודה אנחנו עושים סימולציה של ראיון במטרה לגלות בדיוק את זה ולנטרל, בכדי לשפר את הביצועים בראיונות הבאים.
אז להבא, הנה הטיפים שלי: 1. אל תתבלו אוכל לפני שטעמתם אותו, 2. בפגישה עסקית שתו קפה איך שהוא יוצא ואל תתעסקו בזה יותר מידי כי אתם הרי לא שם בגלל הקפה, אלא בגלל משהו חשוב באמת, 3. אם כבר נשללתם במספר ראיונות עבודה- אל תמשיכו לבזבז ראיונות- תאמו איתי פגישת הכנה: 054-7380310.
נ.ב.
אדיסון לא הסתפק רק במבחן המרק, הוא העביר את המועמדים גם מבחן טריוויה משונה. מעניין אתכם? קראו על זה: כאן.
זקוקים לשינוי בקריירה? מתלבטים אם זה הזמן לעזוב מקום עבודה? התחלתם לחפש והחיפוש תקוע? שולחים קורות חיים ולא מקבלים שום תגובה? מקבלים שוב ושוב תשובות שליליות לאחר ראיונות עבודה? זה בדיוק הזמן לתאם פגישת יעוץ!
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו”ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
054-7380310 | maya.bouhnik@gmail.com
– כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
– התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
– פניה נכונה למשרות הנכונות
– סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
– תכנון נכון של קריירה
– מיתוג נכון ברשתות חברתיות
– חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
– טיפים להצלחה בראיונות עבודה
– טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
– אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
– עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
– משא ומתן על חוזים והצעות שכר
6 תגובות. השאירו תגובה חדשה
כתבה יפה מאד. תודה רבה מאיה.
תודה 🙂
היי מאיה, מאמר מדליק ומעניין, ובתור מעסיק אני בהחלט מתכוון לבחון את אופן שתיית הקפה של המועמדים שלי.
תודה רבה. ושמחה שנתתי השראה… 🙂
לאנשים שונים יש טעמים שונים.
בקיצור, לא הבנתי מה הבעיה עם זה שאנשים אוהבים את הקפה שלהם בצורות שונות.
היי יערה, המסר של כל הכתבה הוא שהאיך חשוב מה”מה”. אין שום בעיה עם זה שאנשים שונים אוהבים את הקפה שלהם בצורות שונות והם בכיף יכולים להתעקש על אופן הגשת הקפה כשהם עם חברים או לבדם. השאלה פה היא האם ההתעקשות על ניואנסים כאלה ספציפיים צריכה לקרות בפגישה עסקית או בראיון, שבהם הקפה הוא החלק הכי פחות חשוב בפגישה. לטעמי הקפה הוא רק התפאורה ועל כן אינו צריך לקבל יותר מ-20 שניות מתוך הזמן של הפגישה. זאת ועוד, אולי בפגישה עסקית או בראיון עדיף שלא להראות את הצד הנוקשה, המתעקש והקשיח שלנו ועדיף דווקא להראות את הצד היותר אג’ילי, רך, ומסתגל שלנו? נקודה למחשבה…