בפוסטים האחרונים בבלוג כתבתי על החשיבות של הרושם הראשוני ועד כמה פרטים קטנים ולכאורה לא משמעותיים נושאים בחובם משמעות גדולה והשפעה מרובה. לפעמים, מבלי שנהיה מודעים לכך, דברים נופלים דווקא בגלל הפרטים הקטנים.
אז הנה כמה דוגמאות לטעויות קטנות בחיפוש עבודה שיש להן השפעה גדולה:
- הטעות: על גבי קורות החיים שלכם כתוב כבר בחלק העליון ביותר איזה משרות אתם מחפשים ואתם מפרטים שם את מגוון התחומים והתפקידים שעשויים לענין אתכם. דוגמא: מעונין במשרות ניהול פרוייקטים/ ניהול מכירות/ ניהול פיתוח עסקי. בדוגמא הזו מדובר, אמנם, בתחומים קרובים, אך נתקלתי פעמים רבות גם בפירוט תפקידים רצויים שכל קשר ביניהם מקרי בהחלט. ההשפעה: אתם פונים למשרה ספציפית, אבל לא משכנעים את הקורא/ת שהיא בדיוק מה שאתם מחפשים. במקום ליצור רושם אצל הקורא/ת שאתם סגורים על עצמכם וממוקדים, אתם יוצרים רושם הפוך.אגב, אין לי דבר וחצי דבר נגד גמישות, נהפוך הוא. אבל, אם אני מנהלת גיוס העוסקת כרגע בחיפוש אחר עובד לתפקיד מסויים, אצטרך לבחור את מי לראיין לתפקיד הזה מבין עשרות או מאות מועמדים. אם ביניהם יש כאלה המשכנעים אותי שזו בדיוק המשרה שבה הם מעוניינים ויש אחרים שמראים לי שהם “ALL OVER THE PLACE” ולא אכפת להם כל כך אם זו משרה זו או אחרת, אזי, אתן עדיפות לאלה שאני מבינה שמחפשים בדיוק את מה שאני מציעה… הפתרון: במידה ואתם גמישים ופתוחים למגוון סוגי תפקידים ומשרות ושולחים קורות חיים לחברות השמה או לחברה מעניינת אך לא מייעדים אותם למשרה ספציפית- הוסיפו מידע זה בגוף המייל עצמו (לא על גבי קורות החיים). במידה ואתם שולחים קורות חיים למשרה ספציפית- אל תכתבו על גבי קורות החיים את שלל התפקידים הקיימים שיכולים למצוא חן בעיניכם.
- הטעות: יש לכם מספר גרסאות של קורות חיים אבל אתם לא מתעדים בשום מקום איזו שלחתם ולאן… ההשפעה: אתם מגיעים לראיון עבודה שאתם לא יודעים במדוייק באיזו משרה מדובר וגם לא זוכרים איזו גרסת קורות חיים שלחתם. אתם שואלים את המראיין בתמימות: “הממ… איזו גרסא של קורות חיים שלחתי לכם?” (וכן, זה קרה לי ה-מ-ו-ן פעמים שמועמדים שאלו אותי בתחילת הראיון איזו גרסא אני מחזיקה בידי…). טוב, לא צריך לפרט איזה רושם זה עושה, נכון? הפתרון: תיעוד של כל חיפוש העבודה ועד כמה שאפשר החל מתחילת החיפוש.
- הטעות: פניתם למשרה בחברה וכתבתם את פרטיה על גבי קורות החיים (משרת תוכניתן JAVA מספר: 6392A). כמה דקות אחרי זה שלחתם שוב את קורות החיים, הפעם למשרה אחרת ובחברה אחרת, אך אבוי! שכחתם למחוק את פרטי המשרה הקודמת! ההשפעה: טוב, זה לא כזה נורא… אבל זה גם לא נעים וגם לא עושה רושם ראשוני מי יודע מה טוב. הפתרון: לא לכתוב את הפרטים הללו על גבי קורות החיים, כיתבו זאת בגוף המייל.
- הטעות: לפתוח כרטיס בלינקדאין, אבל למלא אותו חלקית. ההשפעה: כמו בחומוס (חומוס עושים באהבה, או שלא עושים בכלל), אם כבר פתחתם כרטיס בלינקדאין דאגו לעדכן אותו ולתחזק אותו. אין גרוע מהרושם הראשוני של כרטיס חצי מעודכן. הפתרון: פשוט ולענין- פתחתם- תחזקתם. או שלא תפתחו בכלל.
- הטעות: להגיע לראיון עבודה ולא לזכור עם מי קבעתם, מה שמו/ה ותפקידו/ה. ההשפעה: מביך ולא נעים לעמוד בעמדת הקבלה ולנסות לגלות יחד עם פקידת הקבלה עם מי קבעתם. הפתרון: נו, ברור, לתעד… (כן, יחד עם פרטי המשרה, ואיזו גרסת קורות חיים שלחתם…)
יש לכם עוד דוגמאות לטעויות קטנות עם השפעה גדולה?
מוזמנים להוסיף כאן בתגובות למטה…
זקוקים לשינוי בקריירה? מתלבטים אם זה הזמן לעזוב מקום עבודה? התחלתם לחפש והחיפוש תקוע? שולחים קורות חיים ולא מקבלים שום תגובה? מקבלים שוב ושוב תשובות שליליות לאחר ראיונות עבודה? זה בדיוק הזמן לתאם פגישת יעוץ!
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו”ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
054-7380310 | maya.bouhnik@gmail.com
– כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
– התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
– פניה נכונה למשרות הנכונות
– סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
– תכנון נכון של קריירה
– מיתוג נכון ברשתות חברתיות
– חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
– טיפים להצלחה בראיונות עבודה
– טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
– אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
– עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
– משא ומתן על חוזים והצעות שכר
נ.ב. לייק כבר עשיתם? לא טעיתם!
בכדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו אלי בפייסבוק: www.facebook.com/CareerTips4Geeks
אהבתם? בטח תאהבו גם את המאמרים האלה:
ללמוד או לא ללמוד? זו השאלה!
איך יודעים אם כדאי להרשם לקורס מסוים או לא?
מחקר גילה: כמה זמן אפשר להיות מובטל עד שזה מתחיל להיראות רע?
איך אבטלה משפיעה על תהליך חיפוש העבודה ועל הסיכוי למצוא, האם מעסיקים מעדיפים עובדים מועסקים על פני מובטלים? וגרוע מזה- האם אבטלה זה פרמטר (שלילי) לסינון מועמדים? מחקר גילה את התשובה וגם כמה זמן אפשר לא לעבוד עד שזה כבר נראה רע.
לחפש עבודה זו עבודה- 5 טיפים לניהול זמן נכון בחיפוש עבודה
אחת מהתגובות השכיחות שאני מקבלת בסיום כל פגישת יעוץ היא: "לא יאומן! לחפש עבודה זו ממש עבודה! איך אפשר להספיק הכל??" אני בטוחה שזו לא הפעם הראשונה שאתם שומעים את הטענה הזו, אולי אפילו השמעתם אותה בעצמכם... אז, איך לתכנן נכון את הזמן בכדי למקסם תוצאות בחיפוש העבודה שלכם?
11 תגובות. השאירו תגובה חדשה
דווקא מעניין אותי להבין על איזה פרמטרים מסתכל/ת המגייס/ת במעבר על קו"ח או ראיון של אדם שאינו מתחום העיסוק של המגייס/ת (ולכן המגייס/ת לא ממש יכול/ה להבין אותם לעומק), כל זאת במטרה לאייש משרה שאינה בתחום העיסוק של המגייס/ת (ולכן לא ממש יכול/ה להבין את המשמעות האמיתית של צרכי המשרה). האם המשקל העיקרי של המגייס/ת הוא באיתור אותן טעויות קטנות?
היי יואב, קודם כל צריך לקחת בחשבון שהמגייסים מגיעים ברוב המקרים מרקע של מדעי החברה/התנהגות/פסיכולוגיה ועל כן רובם אינם מומחים בתחומים המקצועיים של המשרות עצמן. אבל, זה לא אומר שלכל המגייסים אין שמץ של מושג בכל הקשור למשרות. מגייסים יושבים עם המנהלים המקצועיים בחברות, מקבלים הסבר מדוייק מה בדיוק צריך לחפש, מה ההעדפות של המנהל המקצועי, איזה פרופיל נדרש בכדי להצליח בתפקיד ובכדי להשתלב בצוות המדובר וכן הלאה. מלאכת הסינון מתחילה רק לאחר שברור מאוד למגייס/ת מה לחפש, מה מתאים ומה לא.
אגב, ברור שיש מגייסים מקצועיים ומנוסים יותר ויש מתחילים ומנוסים פחות… בדיוק כמו בכל תחום עיסוק אחר.
לגבי שאלתך- לא, מגייסים אינם עוסקים כל היום באיתור אותן טעויות קטנות שכתבתי עליהן. אבל הם כן מושפעים מהן ביודעין או שלא ביודעין.
כמחפש עבודה- מאוד כדאי להיות מודע לכל אותן טעויות קטנות ולהימנע מהן עד כמה שאפשר בגלל שהן אומנם קטנות, אבל גם מיותרות. וחבל שדברים יפלו רק בגלל חוסר תשומת לב.
אני מסכים עם כל מילה
טעות גדולה נוספת שהרבה אנשים לא מייחסים לה חשיבות היא האמון שכאשר שולחים קורות חיים הם מגיעות ליעד.
בתור אחד שחיפש עבודה נתקלתי בלא מעט מקרים שבהם העברתי את קורות החיים שלי באמצעות אתרי דרושים או אפילו בדפי דרושים של חברות ובדיעבד הם בכלל לא הגיעו.
אני חושב שבעידן הנוכחי שבו על כל משרה יש בערך 100 מועמדים אפשר לסכם את מרבית הטעויות בהגדרה: חיפוש עבודה מחייב את המחפש להיות אקטיבי ולשלוט בתהליך. לצערי זאת לא התפיסה הנפוצה, והרבה אנשים מגיעים למצב שהם מתחילים לאבד אמון בעצמם כי "לא חזרו אליהם.."
לאחר כחודש חיפושים (פסיבים, שלא הבנתי למה כמעט ולא חוזרים אלי) התחלתי להשתמש באתר שמצאתי במקרה: http://www.jobvoyage.com. אתר ישראלי שמספק פתרון לא רע בכלל לניהול תהליך חיפוש עבודה.
האתר עדין לא מושלם ב100% אבל מבחינתי לפחות הוא מאוד עזר.
ממליץ מאוד לנסות
2 דברים:
1. פעם הייתי בראיון עבודה ועשיתי טעות קטנה. בקורות חיים שלי רשמתי שאני אוהב לעבוד ב"MODE START UP"
הרבה עבודה בהרבה פרויקטים… הבעיה היא שהחברה היית חברה מאוד גדולה שהיית אמנם היית צריך משהו בשביל פרויקט גדול…
2. פעם הייתי ברעיון אחר, ואחרי שעברתי כל השלבים בראיון התכנולוגי
נפלתי על אחת דפוקה במשאבי אנוש. היא שאלתי אותי מה התחביבים שלי. עניתי ללמוד תורה.. ואז היא שאלה: אתה לא אוהב גדג'טים וטכנולוגיות חדשות?
עניתי לה בתמימות: אני למדתי 4 שפות חדשות ב3 שנים אחרונות ויש לי מכשיר טלפון הכי חדש אבל אני אוהב ללמוד תורה !!
מעצבן אותי שעם המשאבי אנוש, צריך תמיד לענות מה שהן רוצות לשמוע…
גדולה
הערה בנוגע לנקודה השניה, ולהערה של roni: למיטב זכרוני, לא תמיד אפשר לדעת בדיוק לאן שולחים את הקו"ח. באתרי דרושים דוגמת alljobs הרבה פעמים אתה מוצא את עצמך מגיע מועמדות למשרה ב"חברת היי-טק באיזור המרכז", כך שאין לך באמת מושג למי שלחת את גרסה X של קו"ח שלך, וכמובן שגם אין דרך לעשות follow-up אמיתי.
בקבוצות הרלוונטיות ב-LinkedIn המצב הוא לרוב יותר טוב (ובכלל, הניסיון האישי שלי עם חיפוש עבודה דרך LinkedIn היה הרבה יותר מוצלח מזה שהיה לי עם אתרים וחברות גיוס וכו'), אם כי גם שם לא חסרות משרות שמפורסמות ע"י חברות גיוס וכו' ללא יותר מדי פרטים, אבל שם לפחות אתה יודע מי פרסם את המשרה (אפילו אם לא ברור באיזה חברה היא), ויש כתובת דוא"ל דרכה אפשר לנסות לדגום.
אוליבר, אתה מאוד צודק, עצם העובדה שיש מתווכת (שמתפקדת כפילטר) בין מי שבאמת יכול להבין את קורות החיים לבין המועמד יוצרת כאן הטייה לא קטנה. זוהי לא הטייה לטובת הארגון או המועמד, אלא יצירת רעש נוסף במערכת. עדיין, זאת המערכת, וצריך לדעת איך לעבוד איתה, כי אתה יכול להלחם בה או לעבור דרכה ולמצוא עבודה…
ממליץ להתייחס לחברות השונות כלקוחות פוטנציאליים, ולתעד את כל ההתקשרויות במערכת לקוחות כלשהיא (שליחת קורות חיים, ראיון טלפוני, ראיון בחברה, שיחות פולו-אפ)
אפשר ממש להתשמש ב-CRM אני לדוגמה משתמש ב-sugarCRM גירסת הקהילה אבל זה רק אני 🙂
הבעיה הראשית שלי עם עניין גרסאות קורות החיים היא שזה מוביל לחוסר יציבות בשוק העבודה. זהו אפקט פרפר מאוד רציני מאחר והוא יוצר מספר בעיות. הבעיה הראשונה היא בלבול אצל השולח, שלא יודע מה הוא שלח ולמי. הבעיה השניה היא יצירת חוסר וודאות אצל המעסיקים שכבר לא מאמינים לקורות חיים המגיעים אליהם מעובדים פוטנציאלים. זה בדיאבד גם גורם לבעיה נוספת לדעתי, שהרבה משרות חסויות עלולות לבוא מאותו מעסיק – ואם מועמד שולח מספר גרסאות למשרות שונות לאותה חברה – לעולם לא יחזרו אליו והוא שורף את עצמו לאט לאט בשוק העבודה כאדם לא אמין עם מספר גרסאות נסיון. לסיכום – לדעתי עדיף להחזיק גרסה אחת טובה מאוד של קורות החיים ולפנות באמת לעבודות המתאימות למועמד ולא לנסות להכנס עם רגל אחת למשרה שבסופו של דבר אינה מתאימה למועמד רק כי צריך עבודה. הרי בסופו של דבר אותו מועמד יכנס לרוטציית המפוטרים מתפטרים לאחר שמצא משרה יותר מעניינת או שגילו ששאין הוא מתאים למקום העבודה אליו הצטרף…
יש דבר אחד שאני לא מצליח להבין.
כל כמה שבועות מתפרסם טור כזה או אחר שמסביר על הטעויות שאנשים עושים כשהם מחפשים עבודה.
מי שמפרסמים את הטורים האלו הם כמעט תמיד אנשי משאבי אנוש והרושם שאני מקבל הוא שאותם מומחיםפ כביכול הם אנשים חסרי יכולת לחלוטין שיקבלו את האדם הכי פחות מתאים אם הוא קרא את הטורים האלו ומתנהג לפי מה שכתוב בהם.
מהנדס תותח שלחיצת היד שלו רפויה מידי? יעוף.
איש כספים מבריק שפורמט קורות החיים שלו לא מתאים, לא עיברו לראיון המקצועי.
אבל אנשים חסרי כישורים שיודעים לעשות רוח, הם יתקבלו בברכה.
זה המסר?
אנחנו מוגבלים בבקשה תעשו בשבילנו את העבודה כדי שנוכל להעביר את קורות החיים שלכם לשלב הבא בשרשרת הגיוס?
למזלי בכל המקומות שבהם עבדתי קורות החיים הגיעו קודם כל לאיש המקצוע ומשאבי האנוש שימשו רק כחותמת גומי אבל הרושם הוא שבמקומות שבהם משאבי אנוש יושבים בכניסה והמועמד מגיע לראיון מקצועי רק אחרי שאבר את המשוכה שהם מציבים בפניו, הרבה אנשים טובים נדחים בגלל שטויות.
לאנונימי, העצות והטיפים השונים טובים לא רק לראיונות של משאבי אנוש, אלא גם לראיונות מקצועיים. גם המראיין המקצועי ישים לב ללחיצת היד שלך, לרושם שאתה יוצר ולתשובות שאתה נותן. מטרת המאמרים והטיפים הללו להסב את תשומת הלב לכל מיני טעויות קטנות ולפרמטרים שונים המשפיעים על הרושם שהמועמד יוצר. זה לא אומר שעל פי זה בלבד נלקחות החלטות גיוס. ברור שהמקצועיות, הרקורד וההצלחה במבחנים מקצועיים משפיעים ביותר על ההחלטה. אבל, לא רק. התמהיל בין כל אלה הוא זה שעל פיו מחליטים ולכן, אם יגיעו לראיון שני מהנדסי תוכנה תותחים- ההחלטה מי מביניהם לגייס תבוסס בין היתר על פרמטרים נוספים כמו: יצוגיות, רושם, פוטנציאל ניהולי, יכולת עבודה מול לקוחות וכו'… כל מקרה לגופו כמובן…