ראיונות עבודה: זה מה שתצטרכו להוכיח כדי להתקבל לעבודה בשנים הקרובות

מהמם!
מבקש להגיד שהצורך ללמוד תמיד נכון לא רק בנושאים טכנולוגיים אלא גם בנושאים ניהוליים או אחרים.
סעיף 2 – מי שנכנס לבית מדרש שבו לומדים תורה רואה שזו עיקר הדרך. חז"ל מורים לנו ללמוד ע"י הוצאת הדברים בפה (מסכת עירובין דף נ"ד).
סעיף 4 – זוהי דרך לימוד הגמרא (התלמוד) מעבר אסוציאטיבי מנושא לנושא וגם נתינת סימנים כדי לזכור.

חשבתי שאת כישורי הלמידה כבר הוכחתי באוניברסיטה…
בעצם לא בא לי על לימוד טכנולוגיות חדשות כל הזמן, בטח לא אם זה עוד פלטפורמת ג'אווה סקריפט או משהו אחר לאינטרנט. אני מעדיף טכנולוגיות ישנות שגם הן, למעשה, חדשניות. יש בטכנולוגיות ה"ישנות" האל הזדמנויות נאות למחקר ופיתוח. נראה לי שיש בזה יותר יציבות.

כתיבה יפה שמראה באמת את הבלבול והמאמצים למצוא את הדרך הטובה ביותר והנכונה ביותר לאיתור האדם הנכון לכל משימה,תפקיד או ארגון.
עם זאת חייב לאמר שעצוב מאוד לראות את הבלבול והשיטות המכניות, נטולות הרגש וההבנה בתהליכים שנועדו לאבחן קישורים והתאמה של העובד לצורכי המאבחן.
צר לי לאמר שיש פה פספוס אחד גדול וחוסר הבנה במבנה נפש האדם והדינמיות בהשפעת החברה על הפרט. הדברים כל כך מורכבים ולא צפויים שעד כה אף אחד לא הצליח באמת להבין או להגיע להסכמה מה מניע ומבדיל אדם אחד ממשנהו ומה גורם לאדם אחד להצליח ולשני להכשל ואם זה לא היה המצב לא היינו מדברים פה על זה.אלפי ספרים, סדנאות ותאוריות פורסמו לאורך השנים ואף אחת לא הצליחה להוכיח את יעילותה על פני כלל האוכלוסיה. היחידים שנהנים מזה ב 100 אחוז הם המרצים, התאורטיקנים וחברות האבחון שעושות כסף מכל הבלבול. כל התהליכים והכלים הקיימים היום לאבחון המועמד הנכון לא מביאים תוצאות אמתיות ורבים שסומנו ואובחנו כמתאימים, כושלים או עוזבים את הארגון מסיבה זו או אחרת ואילו אחרים שלכאורה לא סומנו מצליחים לפלס דרכם לפיסגה ולהביא תוצאות כנגד כל הסיכויים.
הסיבה לכך היא, שהאדם הוא לא יחידה בפני עצמה אלא מונע ומושפע מגורמים, אנשים וסיטואציות הסובבות אותו ביום יום ומשנות אותו על בסיס קבוע בהתאם לזמן ולמקום בו הוא נמצא.
דעתי האישית היא שמרוב כלים אבד הקשר האנושי והיכולת להשתמש באינטואיציה והיכולות האנושיות הבסיסיות ששימשו אותנו בעבר על מנת לאתר את המועמד המתאים ביותר שיוכל לתרום בצורה הטובה והיעילה ביותר לקבוצה.
אז האם האדם צריך לדעת להסתגל לשינויים? התשובה היא כן.כל אחד ואחד לומד את בסיס המקצוע שלו ומתמקצע בו תוך כידי עבודה. ומה עם החידושים המקצועיים? לכך יש השתלמויות. האם אדם שיודע להסתגל לשינויים הוא האדם המתאים והטוב ביותר? לא. העולם כולו, פרט לישראל כבר הבין שהעובד המקצועי ביותר הוא זה ששומר על יסודות המקצוע ומתמקד בתחום אחד ויחיד על פי קישוריו וחוזקותיו.חבל שיעברו עוד שנים עד שזה יגיע גם לארץ.
אסכם בזה שאומר שאדם שיודע לאמץ שינויים לא אומר שהוא גם יודע לבצע אותם על הצד הטוב ביותר.
וסליחה על התגובה הארוכה.

אכן כך. אבל בפועל מי שמראיין אותך מטעם משאבי אנוש לא תמיד מבין את משמעות הדברים האלה… יותר מעניין אותה/אותו שאתה יודע את מה שהעבירו לו מבחינת ידע טכני. עצוב אבל פחות מעניין אותו כישורי הלמידה שלך, האופי שלך, המיצוב שלך כאדם חברתי ותרומתך לחברה העובדת איתך, אני טוען כבר שנים שמגייס הוא השער כניסה של אדם לחברה ויחד עם כך מעיד בהכרח על החברה עצמה והרבה על הצלחתה בעתיד משום שהוא קובע בגיוסיו הרבה לגבי אופייה של החברה. תכניס אנשים ללא התכונות שהזכרנו תקבל שבלונות חסרי מעוף יס מנים שכל מהותם הוא שענו למגייסת את מה שרצתה לשמוע ובכך "עברו" את הראיון איתה. עצוב ונכון. שאפו ונקווה שייכנס קצת שכל למראיינים/מגייסים. זו דעתי בכל אופן בהתבסס על מה שאני נתקל בו.

השאיפה היא בסוף למצוא כמה שיותר כבשים שילכו בעדר ויעשירו את קופת המעסיק בשכר הנמוך ביותר.
טנשים שלומדים מהר ומממשים לוקיוצ וגו הם בודדים ורוב רק כותבים בצורת קוד את הרעיונות שלהם – הפועלים .
ברגע שחברה צומחת השיקולים נעשים יותר קרים ופיטורים של הטובים ביותר יכולים להתבצע רק כדי ליישר דוח רבעוני מה שקורה במלא חברות אנטרפרייז .