לא מגיבים לקורות החיים שאתם שולחים? 6 סיבות שלא נעים לדבר עליהן…

יש 2 סוגים של סיבות לכל מיני מקרים ומצבים בחיים:

בדיוק כך בחיפוש עבודה: כשאתם שולחים קורות חיים ולא מגיבים לכם וגם כשכבר כן מגיבים, אבל בתשובה כללית וייצוגית שכזו שבעצם לא אומרת כלום, ברור לכם שיש שלל של סיבות שמתחבאות מאחורי הקלעים, אבל שאף אחד לא באמת יגיד לכם בפרצוף.

הנה 6 סיבות, שממש לא נעים לדבר עליהן ושעשויות להיות הפתרון לתעלומה הזו:

1. הכתובת. זה די פשוט למעשה… בעוד שאתם גמישים ומוכנים לנסוע הלוך ושוב לעבודה במשך שעות, יש מעסיקים שפשוט לא מעוניינים בכך. הם מעדיפים עובדים שגרים קרוב, כאלה שאפשר להקפיץ לעבודה בעת הצורך מעכשיו לעכשיו ומעבר לשעות הפורמליות. כן, כאלה שיגיעו בזמן ולא באיחור יחד עם שלל תירוצים על הפקק הנוראי ההוא ששוב נתקעו בו בבוקר מחולון ועד לה גרדיה וכאלה שלא צריך להוציא עליהם מאות שקלים בחודש על נסיעות/הוצאות דלק וכו’… נשמע לכם שטחי? נשמע מוזר שמעסיק יבחר עובד על פי מקום המגורים? אתם צודקים! לא כולם כאלה, אבל יש… וזהו שיקול שנלקח בחשבון, בטח אם יש שלל של מועמדים אחרים למשרה הפתוחה, שעשויים בהחלט להתאים ושגרים קרוב.
2. הגיל. כן, זהו נושא רגיש מאין כמוהו ואף אחד לא יודה בו, אבל רבות נאמר עליו וגם יאמר: יש אפליה על בסיס גיל. למה? לא ברור בכלל כי באמת שאין לה שום סיבה טובה ובטח לא הגיונית, אבל זו עובדה, לצערנו. מסקנה? אם אפשר, טשטשו פרטים שמסגירים את הגיל.
3. התמונה. פגשתי לא מזמן מחפש עבודה שצירף תמונה לקורות החיים שלו. התמונה הייתה לא טובה ולא מחמיאה, הוא נראה בה הרבה יותר מבוגר מכפי גילו וגם מאיך שהוא נראה במציאות. היא משכה תשומת לב, אבל לא לכיוון החיובי ולכן החטיאה את המטרה. היו מודעים לעצמכם וודאו שהתמונה מחמיאה, ברורה, מעבירה את הרושם הנכון וכמובן ייצוגית. התייעצו עם אחרים ובקשו חוות דעת אובייקטיבית ואם יש סיכוי שאנשים לא יגידו לכם את האמת בפנים- אל תיקחו סיכונים מיותרים ואל תצרפו תמונה לקורות החיים. אגב, מעסיק, שמשום מה, מאוד סקרן לדעת איך אתם נראים, תמיד יכול לחטט קצת בגוגל ולהגיע לפרופילים שלכם ברשתות חברתיות, אבל בינינו, אין שום סיבה לבחור עובד על פי מראה חיצוני ולכן לטעמי זה פשוט מיותר.
4. הניסיון כעצמאי. הנה לכם עוד נקודה רגישה שמעטים יודו בה- אנשים שפתחו עסק עצמאי ומנסים לחזור עכשיו לשוק העבודה כשכירים נתקלים ביותר קשיים מאשר שכירים שהלכו “בתלם” לכל אורך הקריירה שלהם. למה זה קורה? לא ברור, כי הרי אדם שהיה עצמאי מספר שנים, מביא למקום העבודה אינספור כישורים ששכיר לא, ניסיון רוחבי מגוון, יכולת התמודדות עם שלל של בעיות. אבל, זה כנראה לא מספיק משכנע את רוב המעסיקים ולכן פרילנסרים למיניהם, בעלי עסקים, יזמים וכאלה שהקימו חברות קטנות וניהלו אותן ייפסלו לעיתים דווקא בגלל זה. אגב, יכול להיות שמעסיקים פשוט חוששים שהג’וק הזה של העצמאות לעולם ימשיך לבעור אצל אלה שכבר טעמו “מהפרי האסור” ועל כן בהזדמנות הראשונה הם יעזבו את מקום העבודה ויחזרו “לסורם” העצמאי.
5. שם הקובץ. מפתיע אותי עדיין לראות עד כמה אנשים לא שמים לב לפרטים הקטנים וחולקים עם המגייסים מידע מיותר במתנה. אמרתי לא מזמן לאחד ממחפשי העבודה שפגשתי בפגישת יעוץ שמגייסים הם ה”שרלוק הולמסים” של קורות החיים. הנסיון מפתח מיומנויות ו”חוש שישי” לקרוא בין השורות ולקלוט מידע וסימנים קטנים שאחרים לא שמים לב אליהם. למה זה קורה? בגלל שמנסים לחסוך בזמן. אי אפשר הרי להתקשר לכל מועמד שפונה בכדי להשלים איתו פרטים לא ברורים או חסרים- אין זמן לזה וזה גם לא ריאלי. אז מה עושים? מנסים לגלות כמה שיותר מידע מתוך הנתונים שכבר יש. קחו לדוגמא את אלה שמציינים את התאריך שבו כתבו את קורות החיים בשם הקובץ. למשל: יוסי כהן 12.2013. מבחינתו של יוסי זו דרך לגיטימית לשמור את הקובץ אצלו במחשב, כך שידע בינו לבינו שזה הקובץ העדכני ביותר (נכון לדצמבר 2013), אממה? מאז עברו אי אילו חודשים, ואפילו כמעט שנה והנה כך מיודענו הנחמד חולק עם כל המגייסים באשר הם, את זה שכבר כמעט שנה הוא מחפש עבודה וכנראה ללא הצלחה… המממ… מענין למה… מה כבר לא בסדר אצל היוסי הזה? I wonder… במילים אחרות, אל תנדבו שום מידע מיותר בשם הקובץ של קורות החיים, אם לא בא לכם שהמגייס ידמיין לעצמו כל מיני סרטים…
6. חור שחור ברצף תעסוקתי. ואם כבר סרטים…- מעסיקים לא אוהבים חורים שחורים! זה לא בא להם טוב בעיניים, הם מתחילים לנסות ולהבין מה גרם לחור הזה? לאן התאדו להן כמה שנים מתוך הרזומה? מה קרה בשנים הללו? מה יש למועמד להסתיר? האם חיפש בהן עבודה ולא מצא? למה לא מצא? במקום לתת להם להמשיך ולתהות ולדמיין מי יודע מה, דאגו מראש שלא יהיו חורים לא ברורים ברצף של השנים.