אז למה זה קרה לכם שוב? למה עוד תשובה שלילית לאוסף? נו, טוב ששאלתם… הנה 19 סיבות:
- לא דייקתם- אל תאחרו לראיונות עבודה. אל תתנו למראיין לחכות לכם, זה מעיד על זלזול. מצד שני גם אל תגזימו ותגיעו לראיון רבע שעה מוקדם מידי. למה? כי זה מלחיץ את המראיין שעכשיו יודע שאתם יושבים שם בלובי וכבר מחכים לו בעוד שהוא עדיין באמצע משהו אחר.
הפתרון: יוצאים בזמן, מתכננים מראש, אם קרה משהו לא מתוכנן ואתם עומדים לאחר- מתקשרים ומודיעים ואם לחילופין הקדמתם בחצי שעה, מסתובבים באזור, מחכים באוטו (הזדמנות מצויינת לדלל כמה אימיילים) או מתיישבים בבית הקפה שממול. נכנסים למשרד 5 דקות לפני השעה שקבעתם. לא יותר, לא פחות. - שתקתם- הרי זה ברור שבראיון מדברים, אבל יש מי שמתרגשים, יש שמתביישים, יש שבאופן כללי אינם דברנים גדולים. העניין הוא שבראיון אי אפשר לשתוק, וגם תשובות קצרניות של “כן” או “לא” אינן מספיקות (לא, שמוליק! גם להגיד “הכל כתוב בקורות החיים” לא קביל). הפתרון: לא הופכים כל תשובה למונולוג של רבע שעה, אבל לומדים לאזן ולא נותנים למראיין להזיע בנסיונות לחלוב עוד קצת מידע…
- עייפתם- ברור כשמש שגם ההיפך איננו רצוי- לדבר יותר מידי, לא לדעת מתי לעצור, להוסיף פרטי מידע לא רלבנטיים, לחלוק מידי, לא להבחין בין עיקר וטפל, לא לענות על מה שנשאל בשאלה- כל אלה אינם טובים. הפתרון: מתכוננים, מתאמנים ומתרגלים, עונים מראש לשאלות אפשריות, מחליטים מה אומרים ומה מצניעים, יושבים ומתכננים איזה מסרים חייבים להעביר בראיון, קוראים היטב את תיאור המשרה ומבינים מה הצד השני משתוקק לשמוע ומה לא רלבנטי בעליל.
- התביישתם- לעיתים זה בגלל ביישנות ולעיתים מחוסר נוחיות או התרגשות, או אפילו בעיות של קשב וריכוז. בכל מקרה, מדובר ביצירת קשר עין. זה לא נושא חדש, כל מומחה לשפת גוף ידבר על זה- בכדי ליצור קשר בין אישי בראיונות או בכל מעמד חברתי שהוא, חובה להסתכל לצד השני בעיניים. לא עשיתם את זה? המראיין בטח שם לב וזה לא נעים לו. הוא ינסה להבין ממה זה נובע…מחוסר כנות? חוסר ביטחון עצמי? משהו שמנסים להסתיר ממנו? שימו לב שכל התסריטים הללו שירוצו לו בראש אינם חיוביים. הפתרון: מודעים לבעיה ומתאמנים לשפר.
- התעצבנתם- להמציא לבוס תירוץ כדי לצאת מהעבודה, לנהוג כמו משוגע כדי להגיע לראיון בזמן, להתקע בפקקים בדרך, ללכת לאיבוד, לא למצוא חניה… כאילו מעמד הראיון לא מספיק מלחיץ, כל חוקי מרפי פועלים עליכם בדיוק ביום שבו יש לכם ראיון עבודה. אם אתם חושבים שזה לא ישפיע על הראיון- אתם טועים. כשמגיעים לראיון עבודה לחוצים, עצבניים ומזיעים- יש סבירות גבוהה שזה גם הרושם שתעשו על המראיין. הפתרון: מפנים זמן, מתכננים דרכי הגעה, בודקים עוד לפני זה מהבית לגבי חניונים בסביבה, יוצאים מוקדם.
- התנצלתם- כתבתי על זה פעם פוסט מפורט. השורה התחתונה שלו: במקום לענות על שאלה ישר ולענין אתם גולשים למתן הסברים, להצטדקויות, להתנצלויות. כל אלה בהחלט שאינם נלמדים בבתי הספר לשיווק ולמכירות כאסטרטגיות שכנוע ואם זו לא הדרך לשכנע או להרשים- לכל אלה אין מקום בראיון העבודה. הפתרון: לומדים איך לענות לשאלות קשות מבלי להתחרט על החלטות שעשיתם בעבר ומבלי לנדב מידע מיותר.
- השתלטתם- אם יש דבר שיכול לעצבן מראיינים הוא מרואיינים שמנסים להחליף אותם. הבינו- בראיון העבודה המראיין הוא השולט על הלך הדברים. הוא המוביל בטנגו הזה. זה לא אומר חלילה שאתם צריכים להפוך לחומר ביד היוצר. יש לכם אפשרות להשפיע, יש לכם יכולת לשנות כיוון של שיחה, אתם גם יכולים ליזום, אבל עד נקודה מסויימת בלבד. הפתרון: בדיוק כמו בנקודה השלישית- החליטו על 3-4 מסרים עיקריים שחשוב לכם להעביר במהלך הראיון (בכל הנוגע אליהם, מותר לכם לשלבם בשיחה כראות עיניכם ובהתאם לנסיבות), לגבי שאר הראיון- תנו למראיין להוביל ואל תעשו את העבודה במקומו.
- התייעצתם- יש לא מעט מחפשי עבודה שגם בזמן החיפוש עדיין לא סגורים על עצמם ולא בטוחים בנוגע לכיוון המקצועי הרצוי. כל זה טוב ויפה וגם, מה לעשות? קורה, אבל! אל תתבלבלו- המראיין אינו עוזר סוציאלי, לא חבר, לא מאמן קריירה ולא יועץ תעסוקתי. אתם יכולים להתייעץ עם כל אדם שתבחרו בעולם, חוץ ממנו! אל תתנו לתחושות נוחות בראיון העבודה, לפתיחות, או לשיחה נעימה לבלבל אתכם עד כדי מעבר פאזה מראיון לשיחת יעוץ. הפתרון: מבינים שלמראיין יש אינטרסים משל עצמו, שאינם בהכרח תואמים את אלה שלכם. גם שיחה נעימה וכביכול לא מלחיצה או חודרנית היא עדיין סוג של בדיקה אם אתם מתאימים, או שלא. מטרתכם לשכנע שכן.
- התוודתם- יש שהופכים בראיון עבודה לנוצרים אדוקים המרגישים שזה בדיוק הזמן לפתוח את סגור ליבם ולהתוודות. אז לא! המראיין איננו הכומר והראיון אינו הזדמנות להתוודות. כנות זו תכונה מצויינת, אבל כנות יתר- לא. בדיוק כמו שמוכר בחנות חשמל לא יתוודה בכנות קורעת לב שיש בלי סוף תלונות מקונים על הטלויזיה הזו בדיוק שאתם חושבים לקנות, כך גם בראיון עבודה אין להעלות ספקות בפני המראיין, אין להראות היסוסים, אין להתלונן על הבוס הקודם, אין ללכלך על מקומות עבודה מהעבר.
הפתרון: סייג לחוכמה- שתיקה, לפחות בכל הקשור לנושאים מסויימים. לומדים לשים צנזורה על כל נושא שנוי במחלוקת ולהמנע מלפתוח תיבות פנדורה בשידור חי. - התנשאתם- מי לא יודע שצריך בראיון לשווק ולשכנע, מצד שני אסור להגזים. יש גבול דק בין ביטחון עצמי לבין שחצנות, בין מכירה לבין התנשאות.
הפתרון: מתבלים את השיחה מידי פעם ב”אנחנו” ולא רק “אני ואני”, משתמשים בתיאור עובדות יותר מאשר בסופרלטיבים עצמיים. - לא ידעתם- קשה להתאים בול לכל דרישות המשרה ותמיד יש סיכוי שחסר לכם ידע כלשהו, רקע, נסיון טכני או ניהולי.
הפתרון: בוחרים היטב את המשרות שפונים אליהן, מתכוננים לראיון, חוזרים על חומר טכני ומותר גם לפעמים להודות שלא יצא לכם עדיין לעבוד עם X (כן, עדיף לפעמים להודות באופן ישיר, מאשר לנסות להסתיר ואז ליפול בשאלה בסיסית). - ידעתם יותר מידי- לפעמים קשה להתאפק ומרוב התלהבות מפגינים יותר מידי ידע. לא שיש משהו רע ביותר מידי ידע, רק ש…לפעמים פשוט לא צריך אותו, ואז אתם נופלים למלכודת ה over qualified.
הפתרון: מתאימים את האמצעי למטרה, מתעדים את החיפוש, קוראים היטב את דרישות המשרה לפני הראיון, מבינים בין השורות מה ועד כמה המעסיק צריך ומחליטים איך להציג את מה שעשיתם, כדי לא לצאת השחקנים הראשיים בסרט שובר הקופות “האיש שידע יותר מידי”… - איימתם- על המראיין כמובן. זה המשכו הישיר של הנקודה הקודמת. כל אחד דואג בראש ובראשונה לכסא של עצמו וזה ידוע. תגיעו לראיון עם יותר מידי ידע/נסיון/הצלחות/כוח/כריזמה/יכולות ואופסי דייזי! המראיין מתחיל לשקשק. באופן וירטואלי כמובן. אין לו ספק… אם הוא ירדם לשניה על המשמר הוא עלול למצוא עצמו בחוץ, ואתכם על הכסא שלו. אז…תודה, אבל לא.
הפתרון: קפצו אחורנית לנקודה 12. - לא שכנעתם- ברק בעיניים, מוטיבציה בשמיים, התלהבות, אהבה למקצוע- כל אלה הם דברים שמראיינים מחפשים בראיון. וגם- ביטחון עצמי ביכולת להצליח בתפקיד ורצון אמיתי להשיג ולבצע אותו יחד עם היכולת להוריד ספקות שאולי יש למראיין, להרשים, לשכנע שאתם אלה שהכי מתאימים, לשווק את מה שעשיתם עד כה.
עשיתם את כל זה בראיון האחרון? מה, לא? זה לא היה משכנע מספיק? אתם בעצמכם בספק? אתם גם ככה לא בטוחים שזה מה שאתם רוצים? נו, טוף… כנראה שגם המראיין ירגיש ככה בסוף הראיון.
הפתרון: מבינים שראיון עבודה הוא כמו הצגת תיאטרון: יש לכם זמן קצוב לעלות לבמה, לתת את השואו הטוב ביותר שלכם ולרדת כשהקהל מוחא לכם כפיים. ספקות השאירו בבית ללפני או אחרי הראיון. על הבמה- אין ספקות, נותנים את כל מה שיש. - לא התאמתם- כשצריכים לגייס עובד, בודקים כישורים מקצועיים, השכלה ונסיון רלבנטי, אבל- לא רק. כי העובד הזה איננו אי בודד בים, הוא חלק ממארג שלם- חברתי, מקצועי, ארגוני, תרבותי, חזוני. כן… עובד לעיתים יפסל בגלל חוסר התאמה למאפיינים שונים ומשונים כמו: התאמה לצוות, לאופי ולגיל של האנשים, למנהל הישיר ולסוג הניהול שלו, לתרבות החברה, לסגנון ההתנהגות בה וכו’ וכו’…
הפתרון: קוראים היטב לפני ראיון, מחטטים באינטרנט, אוספים מידע על החברה, קוראים ידיעות חדשותיות, מציצים בפרופילים של עובדי החברה בלינקדאין. - הייתם יקרים מידי- טוב, לא צריך להרחיב על זה יותר מידי. העניין ברור.
הפתרון: לא לפנות למשרות זוטרות יותר מהנסיון שיש לכם או לחילופין, אם כבר פונים, להתאים כלפי מטה את דרישות השכר. - לא המליצו עליכם- בעיית הממליצים שאינם ממליצים היא בעייתית במיוחד. לא משנה עד כמה הרשמתם בראיון, הכל יכול ליפול בגלל המלצה אחת גרועה או רצף של המלצות פושרות.
הפתרון: ליצור קשר ישיר (טלפוני ולא מייל או הודעת SMS) עם הממליצים ולוודא בכל פעם מחדש שהם אכן זוכרים אתכם ומוכנים להמליץ, בעת הצורך (טיפ למתקדמים) לשלוח לממליצים את תיאור המשרה שאתם מתראיינים אליה. לעיתים כל זה איננו מספיק ונדרש פתרון מורכב יותר לנושא הזה- במקרים כאלה נדרשת התייעצות עם גורמים מקצועיים. - נדנדתם ולחצתם- אפשר ולפעמים אין ברירה אלא לעשות follow up במהלך תהליך גיוס ארוך. מומלץ גם לשלוח מכתב תודה לאחר ראיון. אבל כל הצעדים האלה הם עדינים במיוחד, עושים אותם במשורה וחשוב לבצע נכון. בשורה התחתונה, אם הלחצתם, נדנדתם, לא הייתם סבלניים מספיק, התקשרתם יותר מידי פעמים וחוזר חלילה- יש מצב שפשוט הגזמתם… עכשיו אתם אלה שמתחילים להתחמק מהם ואלה שחושבים עליהם שהם נואשים.
הפתרון: מכתב תודה שולחים בזמן (רק פעם אחת ועד 24 שעות מראיון העבודה), מעקב ובירורים ניתן לבצע דרך חברות השמה (אם הן אלה שהפנו אתכם למשרה), שיחת טלפון ישירה לחברה ניתן לעשות במידה והבטיחו תשובה עד תאריך מסויים ומאז עברו כבר כמה ימים. ובקיצור: מותר להראות התעניינות, מותר לבקש תשובה- אבל הכל, כמו תמיד, במידה. - זה בכלל לא קשור אליכם- נו, חייבים לסיים בנימה אופטימית. לא הכל תלוי בכם… לפעמים מדובר בסיבות שממש לא קשורות אליכם או למשהו שעשיתם: תקן מתבטל, החלטה פוליטית לקדם עובד מבפנים, הקפאת משרה, פרוייקט שלא זכו בו, הוצאת המשרה לאאוטסורסינג וכו’ וכו’… בקיצור, כן, יש הרבה שאתם יכולים לשנות, יש לא מעט שנופל על הכתפיים שלכם, אבל יש גם גורמים שאין לכם שליטה עליהם, אז תרגיעו עם הביקורת העצמית ומייד!
זקוקים לשינוי בקריירה? מתלבטים אם זה הזמן לעזוב מקום עבודה? התחלתם לחפש והחיפוש תקוע? שולחים קורות חיים ולא מקבלים שום תגובה? מקבלים שוב ושוב תשובות שליליות לאחר ראיונות עבודה? זה בדיוק הזמן לתאם פגישת יעוץ!
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו”ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
054-7380310 | maya.bouhnik@gmail.com
– כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
– התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
– פניה נכונה למשרות הנכונות
– סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
– תכנון נכון של קריירה
– מיתוג נכון ברשתות חברתיות
– חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
– טיפים להצלחה בראיונות עבודה
– טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
– אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
– עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
– משא ומתן על חוזים והצעות שכר
4 תגובות. השאירו תגובה חדשה
לפי רשימת הסיבות הזו, פלא שמישהו בכלל מצליח להתקבל למשרה כלשהי… קצת מוגזם לעניות דעתי
ממש לא מוגזם… אם נתייחס ליחס שבין כמות האנשים שמתראיינים לכל משרה לעומת כמות המתקבלים לה (שזה 1…).
מסתבר שלפני שבכלל מוציאים תואר אקדמי
צריך ללכת ללמוד משחק עם כל העצות האינסופיות האלו,מתי כבר יבינו במדינה הזאת שאין מושלם וגם המראיין לא היה עובר את הראיון.שיתחילו לבדוק ידע מקצועי של המועמד ולא לתת רשימת הערות,תמיד תצוץ לה בעיה חדשה ואינסוף לתירוצים,גם להפסיק לשנות את האנשים,אופי לא ניתן לשנות בחודשים ואפילו שנים ,אז בגלל שהוא לא נולד שחקן הוא לא יעבוד?????
הי מיה, הפוסטים שלך תמיד מוצלחים וכתובים נהדר, אפילו שאני כבר לא מחפשת עבודה אני חוזרת מדי פעם לקרוא 🙂
ממליצה להשתמש בכלי חדש שנקרא Roojoom כדי לאסוף כמה פוסטים יחד ולפרסם ברשתות החברתיות ככה בכל פעם הקוראים יחשפו לסדרה של תכנים לא רק לפוסט יחיד. הנה דוגמא שגם היא רלוונטית למחפשי עבודה (באנגלית) http://tracks.roojoom.com/u/yael,202/career-articles-digest-from-mbahighwaycom,1739