אתחיל עם הסבר לכותרת המפוצצת: אוניברסיטת Guelph שבאונטריו – קנדה ביצעה מחקר שיפורסם במגזין לפסיכולוגיה באפריל הקרוב. המחקר טוען כי 100% מהמועמדים לעבודה משקרים שקר כלשהו בתהליך הקבלה לעבודה- יש את אלה שמסתירים משהו, אחרים מגזימים במשהו ויש כאלה שפשוט עונים את מה שהם בטוחים שהמראיין רוצה לשמוע. למשל, המראיין מציין שהתפקיד דורש שימת לב לפרטים ודיוק, אז המועמד יענה ששימת לב לפרטים הקטנים ודיוק הם שמו השני- גם אם זה לא ממש נכון, או לא נכון בכלל.
המחקר הציג ל 775 משתתפים סדרה של שאלות שעליהן הם היו צריכים לענות ולאחר מכן גם לדרג את רמת ההונאה בתשובה שנתנו מ 0 ועד 5 (0= אין שום סילוף של האמת, 5=שקר וכזב). אף לא אחד מהמשתתפים בחר ב 0 בשלב הדירוג אישי ולשום שאלה. במילים אחרות- כל המשתתפים הודו שבכל התשובות שענו קיימת מידה כזו או אחרת של סילוף המציאות.
זאת ועוד, כשהמשתתפים עודכנו בכמות התחרות שיש להם על תפקיד כלשהו וככל שהתחרות היתה קטנה יותר (פחות אנשים מתחרים ראש בראש)- ככה, למרבה הפלא, דווקא עלתה רמת ההונאה.
ג’ורדן הו, החוקר המוביל מסביר את התוצאות בכך שמדובר בסיטואציה מלחיצה מאוד (שילוב של דייט ראשון + מבחן) שמובילה אנשים לשקר, אבל לא במטרה להונות מישהו, אלא פשוט בגלל הרצון ליצר את הרושם הכי טוב שהם יכולים.
אז אם כולם עושים את זה, למה דווקא לכם לא כדאי לשקר בראיונות עבודה? יש לכך המון סיבות, אבל הנה 3 מובילות:
- כי לא מספיק להצליח להתקבל לעבודה, לאחר מכן צריך גם להצליח בעבודה… ואם אתם משקרים בנוגע לכישורים או לנסיון שלכם, יכול מאוד להיות שהצלחתם להערים על המראיין אבל, אתם בעצם לא באמת מתאימים למשרה וכשתתקבלו לא תצליחו לעמוד באתגרים שנלווים לה. יש כאלה שיזמזמו לכם באוזן: Fake it until you make it, אבל לצערנו זה לא תמיד עובד…
- כי לאף אחד לא עושה טוב לשקר…- לגשת לראיון עבודה כשאתם יודעים שיש שקר שמסתתר בקורות החיים שלכם, יגרום לכם להגיע לראיון עם תחושה לא טובה וגם ביטחון עצמי נפול ולאורך כל הראיון תחרדו לקראת הרגע הזה שבו תעלה השאלה על הנושא הבעייתי/שקרי.
- כי בכל רגע השקר עלול להתגלות- בין אם ממש בראיון עצמו או מתישהו מאוחר יותר. ופגיעה בשם הטוב שלכם גרועה אלפי מונים מאשר תשובה שלילית לתפקיד מסויים.
ואם כבר, אז כבר… איך אפשר לזהות כשמישהו (או כשאתם) משקר במצח נחושה? הנה 16 דרכים:
- כדי לזהות שקר, צריך לבדוק איך אדם מתנהל כשהוא דווקא דובר אמת… למשל- שאלו אדם שאלות שאין סיבה לשקר להן, כמו מה שלומו, מה מזג האוויר בחוץ וכו’… ואז שאלו אותו את השאלה החשובה. בשני המקרים בעת המענה לתשובה, בדקו מספר דברים: טון קול, לאיזה צד נעים האישונים שלו, שפת גוף, תנועות פנים. האם היו הבדלים בין השניים?
- חוקרים טוענים שכשאדם משקר, הוא נוטה להשתמש בידיים כדי להדגיש מה שאמר אחרי שענה. בעוד שכשדוברים אמת זה קורה סימולטנית. זה קורה כי המוח כל כך עסוק בלייצר את השקר, ששפת הגוף תבוא קצת באיחור ולא בו זמנית. ואם כבר ידיים…- טענה נוספת גורסת שכשאדם מסתיר את הידיים שלו (שם אותן בכיסים או מניח מתחת לשולחן) יש סיכוי שהוא משקר.
- גירודים- עצבנות מובילה לתחושת עקצוץ שגורמת לצורך להתגרד. מסתבר שכשאדם לא רגוע ולא בנוח, הוא יטה להתגרד, לסדר את השיער, להזיז קבוצת שיער אל מאחורי האוזן, לנוע בעצבנות.
- הזזת מבט- מחקרים מצאו שבשניה של השקר, הדובר נוטה להסיט הצידה לרגע קל את המבט ולא להסתכל בעיניים.
- הידוק השפתיים- הטענה היא שכשאדם מהדק את השפתיים עד שהן כאילו בלתי נראות, הוא משקר. ההסבר לכך הוא שהוא מנסה לשמור את התחושות האמיתיות שלו בפנים ולא לאפשר להן לצאת.
- כחכוח- כן, כחכוח הגרון לפני שאומרים משהו עלול לרמוז גם הוא על דבר שקר.
- האמת היא…- כשמישהו אומר לכם יותר מידי פעמים את צמדי המילים: למען האמת, האמת היא ש…, בכנות וכו’… כדאי להתחיל לכם לחשוד.
- יד על הפה- הדובר כאילו מנסה להסתיר את מה שהוא אומר. לא סימן טוב.
- סידור החפצים במרחב הקרוב- אתם שואלים שאלה והצד השני- מזיז את הטלפון שלו למקום אחר, מקרב את הכוס, מרים את העט…
- ובחזרה לעיניים…- מצמוצים בתכיפות גבוהה מידי? המבט זז כל הזמן ימינה ושמאלה? סגירת עיניים לפרק זמן העולה על שניה אחת? הסתת העיניים שמאלה שלכם (ימינה של הדובר) כשמדובר באדם ימני? שקר, שקר ושוב… שקר.
- הסמקה- זה קורה יותר אצל נשים- הן מסמיקות כשמשקרות.
- הזזת הראש ימינה ושמאלה כאילו כדי לסמן “לא”- הדובר אומר משהו אבל רומז לכם מבלי להיות מודע לכך שזה לא נכון.
- הרבה פחות “אני”, הרבה יותר “הם”- כשאדם משקר, הוא מנסה להרחיק עצמו מהסיטואציה ולהסיט את תשומת הלב אל אחרים וזה מתבטא גם באופן ניסוח הדברים.
- כלליות- כשאדם משקר, הוא מתאר דברים באופן כללי ומטושטש ולא נכנס לפרטים. הוא גם מתקשה לתת פרטים מדוייקים כשמתעמתים איתו על מה שאמר.
- חזרה על השאלה לפני שמתחילים לענות- דרך מעולה להרוויח זמן…
- דקלום יתר- התשובה מכנית, מדוקלמת, מתוסרטת מידי? חשוד…!
ולמרות כל זאת הנה עובדה: ממש לא פשוט לזהות שקרים. למעשה, מחקר של בונד ודה-פאולו מ 2006 מצא כי אנשים מסוגלים לזהות שקרים (בתנאי מעבדה) רק ב 54% מהזמן.
בקיצור חברים, תכננתם לשקר בנוגע למשהו בראיון העבודה הבא? אולי עכשיו תשנו את דעתכם… 🙂
זקוקים לשינוי בקריירה? מתלבטים אם זה הזמן לעזוב מקום עבודה? התחלתם לחפש והחיפוש תקוע? שולחים קורות חיים ולא מקבלים שום תגובה? מקבלים שוב ושוב תשובות שליליות לאחר ראיונות עבודה? זה בדיוק הזמן לתאם פגישת יעוץ!
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו”ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
054-7380310 | maya.bouhnik@gmail.com
– כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
– התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
– פניה נכונה למשרות הנכונות
– סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
– תכנון נכון של קריירה
– מיתוג נכון ברשתות חברתיות
– חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
– טיפים להצלחה בראיונות עבודה
– טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
– אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
– עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
– משא ומתן על חוזים והצעות שכר
אהבתם? בטח תאהבו גם את המאמרים האלה:
המדריך הגדול למציאת עבודה ב 2023: 30 טיפים שבאמת עובדים
האם כדאי לשלוח קו"ח מהנייד? איך לוקחים שליטה על תהליך חיפוש העבודה? מהם הטיפים שעובדים עבור מחפשי עבודה אחרים? איך לעדכן בלינקדאין חור ברצף התעסוקתי? איך לענות חכם יותר בראיונות על שאלת החסרונות ועוד המון תשובות במדריך ענק של 30 טיפים חשובים לחיפוש עבודה השנה!
4 פעמים שבהן הטייטל שלכם הורס את חיפוש העבודה
הטייטל הנוכחי שלכם הוא הדבר הראשון שמעסיקים יחפשו בעת נחיתה בפרופיל הלינקדאין שלכם או פתיחה של קורות החיים שלכם. בדיוק בגלל זה, לטייטל (שם התפקיד) יש השפעה אקוטית על תהליך חיפוש העבודה שלכם- השפעה ישירה על ההחלטה אם תקבלו פניה מהמעסיק, או שלא.
אז איך הטייטל שלכם הורס לכם את חיפוש העבודה? הנה, ממש ככה:
