את הפרדוקס הזה רבים מכירים: הביצועים של המועמדים שהכי מתאימים לתפקיד הם לעיתים קרובות פחות טובים בראיונות עבודה.
איך זה הגיוני?
טוב, זה לא קורה בגלל שאין להם ידע, ולא בגלל שהם לא מוכנים לראיון. זה קורה בגלל שהתכונות שהופכות אדם למצטיין בעבודה: סטנדרטים גבוהים, מודעות עצמית וביקורת עצמית הן בדיוק התכונות שעלולות לחבל בו בסיטואציה מלחיצה כמו ראיון עבודה, שבוחן אותו תחת זכוכית מגדלת.
לפי מחקרים, לפחות 70% מהאנשים חווים בשלב כלשהו בחייהם את סינדרום המתחזה. אבל הקטע המעניין פה זה שהוא לא פוגע בכולם באותה מידה.
תסמונת המתחזה פוגעת באופן לא פרופורציונלי דווקא באנשים מצטיינים, כאלה שהצליחו באופן אובייקטיבי, אבל לא מצליחים להפנים את ההצלחה שלהם. ומכאן, אגב, עולה גם ההנחה בסגנון הפוך על הפוך, שאנשים שנוטים לפקפק בעצמם בראיון הם דווקא האנשים שהיו מצטיינים בתפקיד עצמו.
סקר של KPMG בקרב 750 מנהלות בכירות מצא כי 75% מהן חוו תסמונת המתחזה במהלך הקריירה שלהן.
אבל נחזור לבעיה הלא צודקת הזו שבגללה המועמד שמפריז בביטחון, למרות רקורד בינוני, עשוי להצליח יותר בראיון מהמועמד שממעיט בערכו דווקא בגלל שהוא יודע מה נחשב למומחיות אמיתית.
ראיונות מגלים בעיקר עד כמה מישהו טוב בלהתראיין
תראו, אף אחד לא באמת אוהב ראיונות עבודה וכמעט כולם חוששים או לפחות נלחצים מהם, אבל מה שפחות מדברים עליו הוא איך החרדה פוגעת במיוחד במועמדים שמתאימים מאוד. למעשה, ככל שהמועמד חושש יותר, כך הראיון מודד פחות טוב את יכולתו האמיתית לבצע את העבודה.
בשורה התחתונה, מועמדים חרדים מקבלים ציונים נמוכים יותר, לא מפני שהם פחות מסוגלים, אלא מפני שהחרדה מעוותת את הדרך שבה הם מתקשרים.
תחשבו על זה:
-
מהנדס בכיר עם 10 שנות ניסיון קופא כששואלים אותו שאלה על דברים שהוא יכול לדקלם מתוך שינה, רק בגלל שמלחיץ אותו עצם העניין שמישהו מסתכל עליו כשהוא מנסה לפתור משימה על הלוח.
-
מנהלת שיווק עם רקורד עשיר לא מצליחה להסביר את “החולשה הגדולה ביותר שלה” בלי להישמע מדקלמת.
-
מנהל מוצר מגמגם בשאלה “ספר לי על עצמך” כי השאלה הפתוחה מבלבלת אותו והוא לא יודע במה להתמקד.
כל הכישלונות האלה לא נובעים מחוסר ידע או יכולת מקצועית. אלה כישלונות של ביצוע תחת תנאים מלאכותיים שכמעט אין להם קשר לעבודה עצמה.
אז הנה האמת הלא נוחה שרוב מנהלי הגיוס יודעים, אבל כמעט אף פעם לא אומרים בקול: הראיונות מגלים בעיקר עד כמה מישהו טוב בלהתראיין.
ופה נכנס הפיתרון שאני מציעה: פגישת הכנה לראיונות עבודה. המטרה לא לזייף יכולות, לא לשקר, לא להמציא. המטרה של פגישה כזו היא להפוך מחפשי עבודה שהם אנשי מקצוע מעולים גם למתראיינים מצויינים.
עבור מועמדים שנאבקים בתסמונת המתחזה או בחרדת ראיונות, לפגישת יעוץ כזו יש אימפקט אדיר. זה בעצם גשר בין מה שהם יודעים לבין איך לשקף את זה בראיון תחת לחץ.
אז למי פגישת הכנה כזו מתאימה? היא מתאימה לכם, אם אתם מוצאים את עצמכם מזדהים עם נקודה אחת או יותר מהרשימה הזו:
-
מרגישים שהחרדה מראיון העבודה מסתירה את היכולת האמיתית שלכם
-
מבינים שדווקא בגלל שיש לכם המון ידע וניסיון, אתם חושבים יותר מדי על שאלות פשוטות
-
מהססים, דווקא בגלל שיש לכם סטנדרטים גבוהים, במקומות שבהם אחרים רצים קדימה
-
בעלי מודעות עצמית גבוהה שגורמת לכם להסתייג, לפקפק ולהיות מאופקים, במקום שבו אחרים מרגישים נוח להגזים
מצאתם את עצמכם ברשימה? מגיעים לראיונות עבודה, אבל תמיד בוחרים להמשיך עם מועמדים אחרים? צרו קשר לקבלת פרטים על פגישת היעוץ וההכנה לראיונות עבודה: 054-7380310.
זקוקים לשינוי בקריירה? מתלבטים אם זה הזמן לעזוב מקום עבודה? התחלתם לחפש והחיפוש תקוע? שולחים קורות חיים ולא מקבלים שום תגובה? מקבלים שוב ושוב תשובות שליליות לאחר ראיונות עבודה? זה בדיוק הזמן לתאם פגישת יעוץ!
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו”ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
054-7380310 | maya.bouhnik@gmail.com
מאיה בוכניק- פרסומים במדיה
מאיה בוכניק- שאלות ותשובות שכיחות על פגישת היעוץ (קריירה/חיפוש עבודה)
– כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
– התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
– פניה נכונה למשרות הנכונות
– סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
– תכנון נכון של קריירה
– מיתוג נכון ברשתות חברתיות
– חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
– טיפים להצלחה בראיונות עבודה
– טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
– אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
– עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
– משא ומתן על חוזים והצעות שכר




