חידה:
דמיינו לעצמכם שאתם צריכים לקנות רכב. אתם ניגשים למגרש רכבים משומשים, פונים למוכר ומעדכנים אותו שאתם מעוניינים לקנות. הוא שואל אתכם- מה התקציב שלכם? ואתם עונים סכום ממוצע כלשהו. ובממוצע הכוונה לסכום שמתאים לסוג הרכב שאתם מחפשים: רכב קטן וקומפקטי שמתאים לעיר הגדולה ולשכונה צפופה שבקושי יש בה חניה, כזה שיהיה בטוח יחסית, עם ישיבה גבוהה שתתאים לכיסאות תינוק (כי אתם מעדיפים לחוס על הגב שלכם בכל פעם שאתם מוציאים את התאומים מכיסאות התינוק שלהם), חסכוני בדלק ומתאים לנסיעה עירונית עתירת פקקים. בקיצור, בדמיונכם כנראה שמופיע רכב סטייל קיה פיקנטו או יונדאיי.
אבל הרי זה פלא! לאחר שאתם מאפיינים למוכר את האוטו המיוחל, הוא מוביל אתכם אחר כבוד לפינה של המגרש, ניצבת שם פורשה אדומה יפהפיה! משהו משהו! הוא מתלהב ומנסה להדביק אתכם בהתלהבות שלו- במקרה, אבל ממש במקרה- הגעתם בול בזמן! הזדמנות שלא תחזור! פורשה אדומה ונוצצת בדיוק בטווח המחירים שלכם! האם זה לא נס משמיים? הוא שואל אתכם… נו, מה אתם אומרים? מעוניינים? פורשה חדישה, קילומטראז’ נמוך, מגיעה ל 400 קילומטר בשעה (אני סתם מנחשת, אין לי מושג לאיזו מהירות המכוניות האלו מגיעות) והכי חשוב- יד ראשונה מרופא!
האם תקנו את הפורש או תנסו להסביר למוכר למה הוא לגמרי לא מפוקס ובטח שלא מבין אתכם.
תשובה:
ניחוש שלי- רוב האנשים שרוצים לקנות פיקנטו לא יקנו פורשה, גם אם מדובר ב”מבצע חד פעמי” או “בהזדמנות חלומית שלעולם לא תחזור!” ולמה? כי הם לא צריכים פורשה… מה עוזר להם שהמכונית מגיעה למהירות של 400 קילומטרים לשעה, אם כל השימוש שלהם מסתכם בנסיעה בין הבית בפתח תקווה לעבודה בתל אביב עם עצירות בגן הילדים ובקניון השכונתי? ולמה שיבחרו במכונית שאוכלת דלק בכמויות ושלא לדבר על העלות של הביטוח ושל חלקי החילוף ומה לגבי הגב המסכן שלהם? מי בכלל מסוגל להתכופף מטה כמה פעמים ביום כדי להכניס ולהוציא ילדים ממושב אחורי נמוך עד נושק למדרכה?
אז זהו שאף אחד… כי כשצריך משהו- צריך בול את אותו המשהו- לא פחות, אבל גם לא יותר. בדיוק כמו שכשיורים בחץ וקשת למטרה, לא מקבלים אקסטרה נקודות כשפוגעים גבוה יותר מאשר מרכז המטרה- כל מה שלא בול- ולא משנה אם זה בצד, למטה או למעלה- הוא פשוט לא בול פגיעה.
זאת ועוד… כשמקבלים יותר ממה שמצפים לקבל באותו המחיר, יש נטייה לחשוד… מה לא בסדר בפורשה הזו? למה המחיר שלה כל כך נמוך? אולי עברה תאונה קשה? אולי יש לה בעיה כלשהי שלא רואים?
ובחזרה לחיפוש עבודה: למה מעסיקים לא מעוניינים במועמדים שהם OVER QUALLIFIED ?
מועמד ברמה של פורשה לתפקיד שמספיקה בו יונדאי- איננו רלוונטי למעסיק בדיוק כפי שלא רלוונטי לו קורקינט (=אנדר קוואליפייד). שניהם אינם קולעים בול לצרכים ועל כן שניהם יידחו.
אגב, גם אם המועמד ירצה את התפקיד מאוד מאוד, גם אם ינסה לשכנע שזה בדיוק מה שהוא מחפש, שאין לו שום בעיה עם ההליכה המקצועית אחורנית וגם לא עם הירידה בטייטל ושהוא בסדר לגמרי עם השכר הנמוך המוצע לתפקיד- שום דבר מאלו לא באמת ישכנע את המעסיק שהוא המועמד המתאים למשרה. שלא לדבר על החשדות שיעלו… למה? למה המועמד הבכיר הזה מוכן להתפשר? מה לא בסדר אצלו? אולי אין לו ברירה טובה יותר? ולמה אין לו?
ויש גם חששות נוספים…:
- כרגע כנראה שאין למועמד הזה ברירה אחרת ולכן הוא מתפשר, אבל ברגע שיתקבל לעבודה- ימשיך לחפש תפקיד טוב יותר (על מי מנוחות ולא בלחץ) וכשימצא- פשוט ילך. משמע- המועמד הזה עומד להתפטר די מהר ורק רוצה לחזור לשוק העבודה לבינתיים ועל חשבוני- עד שימצא משהו מתאים באמת.
- המועמד הזה רגיל לרמת חיים הרבה יותר גבוהה ממה שתהיה לו עם השכר הנמוך יותר שיקבל אצלי… הוא לא יחזיק פה מעמד מספיק זמן בכדי לכסות את עלות ההעסקה והחפיפה שלו…
- כל עזיבה של עובד את הצוות משפיעה על שאר העובדים, למה לקחת סיכון מיותר?
- לתפקיד הזה מספיק יונדאי, מספיק מישהו עם מעט נסיון… למה לקחת מישהו מנוסה כל כך שישתעמם בעבודה כבר מהרגע הראשון?
- השעמום יוביל למיצוי והמיצוי לשיחה- כן, הגיוני להניח שמהר מאוד הוא יבקש שיחה ויגיד שהוא רוצה להתקדם. במקום לאייש את המשרה ולשכוח ממנה לשנה שנתיים, שוב נחזור לאותה הנקודה בעוד חצי שנה. לא טוב.
- המועמד הזה יותר מנוסה ובכיר ממני- המנהל שלו. הוא יאיים על מקומי מהר מאוד ומי יודע… אולי יפעל מאחורי גבי להחליף אותי…
- המועמד הזה הרבה יותר מבוגר ממני ומשאר העובדים בחברה. הוא לא ימצא את עצמו ולא יתחבר מבחינה חברתית (** זו כמובן אפליית גיל, אף אחד לא מדבר על זה ואף אחד לא יודה בזה כי זה לא חוקי בעליל. מצד שני, אם אתם חושבים שמחשבה כזו על התאמה בגילאים בין חברי הצוות/חברה לא עולה בראש של אף אחד מהמעסיקים, אז לצערי אתם טועים).
בקיצור חברים- יותר זה לפעמים פחות, אז בפעם הבאה שאתם שוב מקבלים תשובה שאתם OQ- א. הבינו את המורכבות האמיתית שמאחורי התשובה, וב. נסו לנחם את עצמכם שבשורה התחתונה אתם לא סתם יונדאי, אלא לגמרי פורשה… 🙂
נ.ב.
למען הסר ספק- אובר קוואליפייד זו תשובה שיקבל כל מועמד שיש לו הרבה יותר נסיון/השכלה/כישורים מאשר אלו הנדרשים לתפקיד. אין לזה קשר לגיל. כל עובד ולא משנה בן כמה הוא- עלול לקבל את התשובה הזו ממעסיק, כך שמי שמניח שרק עובדים בני 40-50 פלוס מכירים את התופעה, טועה…
זקוקים לשינוי בקריירה? מתלבטים אם זה הזמן לעזוב מקום עבודה? התחלתם לחפש והחיפוש תקוע? שולחים קורות חיים ולא מקבלים שום תגובה? מקבלים שוב ושוב תשובות שליליות לאחר ראיונות עבודה? זה בדיוק הזמן לתאם פגישת יעוץ!
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו”ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
054-7380310 | maya.bouhnik@gmail.com
– כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
– התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
– פניה נכונה למשרות הנכונות
– סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
– תכנון נכון של קריירה
– מיתוג נכון ברשתות חברתיות
– חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
– טיפים להצלחה בראיונות עבודה
– טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
– אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
– עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
– משא ומתן על חוזים והצעות שכר
2 תגובות. השאירו תגובה חדשה
הדברים נכונים כמובן. למעט!!! מבוגרים שכבר פרשו יסתפקו לעיתים בעבודה ש”קטנה” עליהם ועדיין יבצעו אותה היטב ומעל לציפיות רוב המעסיקים.
הכל נכון ! אני חווה את זה כבר כמה שנים ולא רק בארצנו…חזרתי מארה”ב וקיבלתי שם את אותן תשובות עם הסבר מעניין נוסף שמתאים במיוחד לארגונים (וגם לעסקים קטנים…)
YOU KNOW HOW TO CUT THE BULLSHIT …והכוונה שמהר מאד תזהה את הפוליטיקה הארגונית… וזה אכן יפחיד את הממונים…וכן – אני עדיין בבית…