פרפקציוניסטים? הנה הסיבה שאתם חייבים כבר להפסיק לשפצר את קורות החיים שלכם!

כן, יש 2 סוגים של אנשים:

יש את אלה שקודם חושבים ורק אחר כך כשהם לגמרי לגמרי בטוחים- עושים ויש את אלה שחושבים תוך כדי עשיה. מה טוב ממה? כנראה שזה תלוי סיטואציה, אבל בעסקים, בעבודה ובחיפוש עבודה עדיף לכם להיות הסוג השני.את הסוג הראשון אני פוגשת די הרבה בפגישות היעוץ שלי עם מחפשי עבודה (ואולי זה יותר מאשר צירוף מקרים?!) ויש לא מעט אנשים כאלה. אנשים שפשוט קשה להם לשחרר וקל מאוד לזהות אותם: אין להם 2 או 3 גרסאות של קורות חיים- יש להם 8 גרסאות או 10 או אפילו יותר! זאת ועוד, את קורות החיים שלהם הם שיפצרו ושדרגו ושינו עשרות פעמים והראו לכל מי שרק יכלו בכדי לקבל חוות דעת. בכל פעם שמישהו העיר להם משהו- הם שוב רצו ותיקנו וכל טיפ ברשת שמישהו אי פעם כתב- גם הוא הוביל לעוד גרסה ויודעים מה יצא להם מזה בסופו של דבר?
גורנישט! כלום! לא דבר ולא חצי דבר.בעצם, לא בדיוק… כי התוצאה של מצב כזה גרועה יותר מכלום. התוצאה היא בלבול, חוסר ביטחון, אינספור גרסאות של קורות חיים, שכבר לא יודעים איזה טוב יותר מהשני ותהייה אחת גדולה בכל פעם שרוצים לפנות למשרה בגלל ש… טוב, לכו תבחרו עכשיו מה לשלוח כשיש לכם אוסף של עשרות קורות חיים שיכול למלא רבע ספריה עירונית. בשורה התחתונה: יאוש. בשורה העוד יותר תחתונה: קיפאון. כי כשלא יודעים- בדרך כלל גם לא עושים.כן, זו בדיוק הבעיה של לא מעט מחפשי עבודה- הם פשוט לא מגיעים לשלב של החיפוש עצמו כי הם נתקעים בשלב הקודם – בשלב של לסיים כבר עם קורות החיים ופשוט לשחרר אותם לחופשי! התוצאה של מצב כזה גרועה הרבה יותר, מבחינתי, מקורות חיים שאינם מושלמים, כי הפרדוקס הוא שכמה שלא תשפצרו את קורות החיים שלכם, הם לעולם לא יהיו מושלמים, פשוט בגלל שלא קיים דבר כזה בכלל: “קורות חיים מושלמים באופן מוחלט”. קורות חיים הם כלי שאמור להיות נזיל, דינמי, מתאים את עצמו לצורך, מושלם יחסית לתפקיד מסוים בלבד, לחברה מסוימת- לא מושלם באופן גורף.איש חכם אחד פעם אמר Just Do It! כמה שזה נכון בהקשר של חיפוש עבודה, בהקשר של עבודה ובהקשר של החיים במאה ה- 21 בכלל… אנחנו חיים בעולם שבו הכל זז, מתקדם כל הזמן, משתנה. יש בו תחרות עזה, מגוון גדול. אם אנחנו רוצים להשיג משהו, אין לנו את המותרות של להתלבט ולחשוב ולשנות ולדחות ולתהות ולקפוא על השמרים בזמן שבחוץ קורים דברים שממש לא מחכים רק לנו. אפילו לא לשבריר של שנייה.

אז… החלטתם לחפש עבודה? יופי, עכשיו תשחררו כבר לחופשי את קורות החיים שלכם ותתקדמו! איך? הנה 4 נקודות שאני מקווה שישכנעו אתכם:

1. Analysis-Paralysis. מושג מעולם העסקים שמתייחס לאובססיה אינסופית לנתח מצבים, שמובילה לקיפאון ולחוסר עשיה. הפתרון? להבין (או לפחות לנסות לשכנע את עצמנו) שזה שהשקענו יותר זמן במשהו לא בהכרח הופך אותו לנכון או לטוב יותר. למעשה, לא קרתה פעם אחת שישבתי עם מחפש עבודה שיש לו קורות חיים שעברו מיליון גלגולים ושלא גיליתי שדווקא פריט מידע חשוב כלשהו חסר בהם. כן, למרות שזה היה כתוב בהתחלה, מתישהו, באחד מהאלף שינויים שהוא עשה, המידע הזה נפל בעריכה… לפגישות שדרוג קורות החיים אני תמיד מבקשת להביא את כל הגרסאות שיש ותאמינו או לא- פעמים רבות דווקא (צחוק הגורל) הגרסה המקורית של קורות החיים טובה יותר מאלה שנוצרו אחריה.
2. קביעת דד-ליין. החליטו על פרק זמן ספציפי שבסיומו נגמר הזמן להתלבט ולחשוב ומגיע הזמן לעשות! קבלו את העובדה שאין דבר כזה: קורות חיים מושלמים באופן מוחלט, ושבכל מקרה לפני כל שליחה תצטרכו לעשות fine tunning בכדי להפוך אותם לכמה שיותר קרובים למושלמים עבור המשרה הספציפית שעל הפרק. את הזמן היקר שתחסכו על עוד גרסה, תוכלו להשקיע אחר כך בהתאמות הקטנות לכל משרה, אבל אז לפחות תתקדמו!
3. ככל שתדושו יותר במשהו- כך תהיו בו פחות טובים. מה? זה נשמע לכם משונה? זה ממש לא! הנה, אני למשל משחקת טניס ומתאמנת בקבוצה עם מאמן. בכל פעם שהוא צועק הערה כלשהי- במקום להתקדם, אני מסתבכת: יותר כוח! קחי את היד יותר אחורנית, ראש מחבט למעלה, לסיים את החבטה עד הסוף, עיניים על הכדור, תפגשי את הכדור יותר קדימה, היית צריכה לכופף את הברכיים… נו, נראה אתכם חושבים על כל הדברים האלה בו זמנית בדיוק באותו חלקיק השנייה של החבטה! לפעמים דווקא אובר תשומת הלב למשהו שעושים פוגעת ומבלבלת יותר מאשר מועילה.
4. ניסוי וטעייה. לחשוב, לתכנן, לנתח, להתלבט- את כל אלה אפשר לעשות לנצח ולא להגיע לשום תוצאות. לפעמים רק ניסוי וטעייה מובילים למסקנות הנכונות, אבל בשביל שזה יקרה צריך להפסיק לחשוב ולהתחיל לעשות! אל תשכחו שלא מדובר כאן במתמטיקה ושליחת קורות חיים זה לא מדע מדויק, אתם מתעסקים עם פסיכולוגיה ועם אנשים…

לא השתכנעתם עדיין? דמיינו שאתם משתתפים בשעשועון טלוויזיה יחד עם עוד 80 מתחרים. המנחה שואל שאלה והראשון שלוחץ על הבאזר מקבל רשות לענות את תשובתו. אני מבטיחה לכם שאם תלחצו על הכפתור רק אחרי שתחשבו על השאלה ותגלו את התשובה- תפסידו במשחק בוודאות. הדרך היחידה לנצח במשחק כזה היא ללחוץ על הבאזר כמה שיותר מהר ולנצל את השניות שבין לבין בכדי לחשוב על תשובה. זו דרך שעלולה להישמע הפוכה לגמרי מההיגיון עבור אנשים רבים, אבל זו גם הדרך היחידה לנצח…

מסקנה?

מרגישים תקועים במקום העבודה? דוחים דברים? לא עומדים ביעדים? מתים כבר לעזוב את מקום העבודה הנוכחי? מובטלים ולא מצליחים להתניע את חיפוש העבודה? המשותף בכל המקרים האלה הוא שאין לכם את המותרות לחשוב על זה או לנתח את זה לנצח, גם אם אתם אנשים סופר יסודיים, פרפקציוניסטים ושונאים להיכשל.
בתנאי תחרות (ואנחנו כל הזמן בתחרות- בתוך מקום העבודה, בזמן חיפוש עבודה…), בכדי שמשהו טוב יקרה, אנחנו חייבים להתחיל לדלבר (to deliver, לייצר תוצאות), אנחנו חייבים להפסיק מתישהו לחשוב ולהתחיל לעשות וגם אם זה לא מושלם- ללמוד ולתקן תוך כדי זרימה. אם תמשיכו לחפש את המושלם, תמצאו את עצמכם תקועים, לא מתקדמים לשום מקום, הרחק מאחורי כולם.