“יחס, יחס, יחס… למען השם, תתייחסו למועמדים באופן אישי.
תגיבו בטלפון, מייל, אפילו יונת דואר, רק תתייחסו.”
“מה קשור ציור של עצים לאופן שבו אציג מצגת פיננסית או אנהל
תקציב ארגוני?”
“תכבדו, אבל באמת תכבדו את מי שיושב מולכם! הבן אדם הפסיד יום
עבודה… מתרגש… התכונן… וכן.. הוא תלוי בכם באיזשהו אופן.”
“היו מקרים שהתחשק לי לזרוק הכל ולהגיד “אני מגיע אליך
עם 32 שנות ניסיון, אז מה אתה נותן לי תרגילים של שנה א’ במכינה??””
“מבחני מיון זה הדבר הכי מיותר בעולם!! יש לזה אשכרה קורסי הכנה! הזוי שחברות עדיין משתמשות בדינאמיקה קבוצתית וקשקושים כאלה במקום להתרשם מהמועמד בעצמן ולבצע סינון טוב יותר. “
“מבחני המיון לא בהכרח הגיוניים… בחינה באנגלית על הפילוסופיה היוונית לתפקידי הנדסה ???”
“המעסיקים דורשים – ובצדק ! – דרך ארץ, יושרה, הגינות, יחסי אנוש וכדומה. אז מה לגבי נאה דורש, נאה מקיים ?”
“די עם השאלות המטופשות כמו, מהן התכונות השליליות שלך? או היכן אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים ? זה הרי לא רלוונטי במציאות דינמית בשוק העבודה שבה בממוצע עובד מחזיק כשנתיים במשרה אחת.”
מטרת הסקר הייתה להציף ולהעלות למודעות איך תהליכי הגיוס נראים מהצד השני- מהצד של המועמדים. לאסוף כמה שיותר מידע על “חוויית הגיוס לעבודה” ומתוך כך להסיק מסקנות לשיפור ואפילו לבצע סוג של סיעור מוחות עם מנהלי משאבי האנוש- איך אפשר להשתמש באינפורמציה הזו כדי לנהל תהליכי גיוס נכונים יותר, יעילים יותר, כאלה שייצרו רושם טוב יותר על הארגון בעיני המועמדים? וגם ללמוד מארגונים שכבר מיישמים בשטח את הפתרונות שלהם ולקבל השראה והעשרה.
וזה בדיוק מה שאני עושה עכשיו, אז הנה מה שכבר קרה ומה שעומד לקרות בהמשך:
- את התוצאות של הסקר כבר אספתי והצגתי בפורום. קיבלתי שם 2 סוגים של תגובות: א. הנהונים מסכימים ומזדהים עם התגובות של מחפשי העבודה. ב. פליאה כנגד חלק מהטענות של מחפשי העבודה והעלאת טענות נגדיות.
- ועל כן החלטתי שזה ממש לא מספיק והמילה האחרונה עדיין לא נאמרה ולכן שהגיע הזמן לפתוח ערוץ של הידברות בין שני הצדדים: מועמדים לעבודה ומנהלי גיוס ומעסיקים. איך נעשה את זה? קודם קראו את תוצאות הסקר ואחרי זה אסביר בדיוק מה עומד לקרות, כי מה שבטוח הוא שזה יהיה מאוד מעניין (ובתקווה שגם מועיל!) :).
תוצאות הסקר:
– המשתתפים מגיעים ממגוון רחב של מקצועות ותפקידים בשוק העבודה: אדמיניסטרציה, משפטים, שיווק ומכירות, היי-טק (חומרה, תוכנה, מוצר, תעשיה וניהול, מכונות), פיננסים, הדרכה, משאבי אנוש ואפילו מסעדנות וטלוויזיה. ובמגוון דרגים – ממתחילים ועד בכירים.
– 53% מהמשתתפים נמצאים כרגע בתהליך חיפוש עבודה, 17% מחפשים און ואוף ו 30% לא מחפשים עבודה- ולמרות זאת היה מספיק חשוב עבורם
להשקיע זמן ולמלא את הסקר!
– 5% מהמשתתפים עדכנו שהם נמצאים בתחילת תהליך החיפוש, 30% מחפשים כבר מספר חודשים (עד 5), 15% מהמשתתפים מחפשים עבודה חצי שנה ומעלה, 17% מחפשים למעלה משנה!
– הציון הכולל לחוויית תהליך הגיוס מ 1-5 (5 הכי גבוה):
26%- 2
44% – 3
18% – 4
7%- 5
מהי הדרך המועדפת בעיני המועמדים (פרט לחבר מביא חבר) להגיש מועמדות למשרה?
כמו careers@…
קשרים.
חבר מביא חבר:
המפגש הראשון עם התפקיד: תיאורי משרות וכמות אינפורמציה במודעת הדרושים:
בואו נתקדם לתהליך הגיוס עצמו, על כל שלביו:
התוצאה הגורפת ביותר של הסקר כולו.
אלה התוצאות שעלו בסקר, אבל זה עוד לא הכל, כי… 2 שאלות בסקר היו פתוחות ואפשרתי בהן לכל המשתתפים לכתוב ככל העולה על רוחם על חוויית הגיוס וגם טיפים שהם היו רוצים שאעביר למעסיקים לשיפור התהליך. האמת היא שזה היה החלק הכי מעניין של הסקר כי אנשים טרחו וכתבו עשרות שורות טקסט, שיתפו במה שהם עוברים במהלך חיפוש העבודה ונרתמו להציע טיפים לשיפור. את כל המידע הזה (וזה לא היה קל) ריכזתי ב- 4 נושאים עיקריים ובשבועות הקרובים אעלה אותם כאן בבלוג בפוסטים נפרדים.אבל… יש עוד… מיכל מגן החליטה להרים את הכפפה: לאסוף מספר מנהלות משאבי אנוש שתהיינה מוכנות לענות על התגובות והטענות שלכם וגם להסביר את הדברים מהצד שלהן. קראנו לזה “חוויית הגיוס- 2 צדדים למטבע!”. בפוסטים הבאים אשמש כקטגור שלכם… אציג כאן את המסרים שלכם ונקבל מ”הצד השני של המטבע” את כל התשובות – מיכל תציף את הטענות שלכם בפני מנהלות משאבי האנוש ותפרסם את התשובות שלהן. ה”שיחה” הזו תתנהל באופן וירטואלי בין 2 אתרים, כמו סוג של משחק פינג פונג. ההרמה להנחתה בפוסט הבא!
זקוקים לשינוי בקריירה? מתלבטים אם זה הזמן לעזוב מקום עבודה? התחלתם לחפש והחיפוש תקוע? שולחים קורות חיים ולא מקבלים שום תגובה? מקבלים שוב ושוב תשובות שליליות לאחר ראיונות עבודה? זה בדיוק הזמן לתאם פגישת יעוץ!
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו”ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
054-7380310 | maya.bouhnik@gmail.com
– כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
– התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
– פניה נכונה למשרות הנכונות
– סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
– תכנון נכון של קריירה
– מיתוג נכון ברשתות חברתיות
– חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
– טיפים להצלחה בראיונות עבודה
– טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
– אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
– עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
– משא ומתן על חוזים והצעות שכר
6 תגובות. השאירו תגובה חדשה
החלטתי פעם שאני לא מוכן להתראיין במקום שמבקשים ממני 3 תכונות חיוביות ו-3 שליליות. כמובן שסיפרתי על זה רק באנונימיות כי ברור שאף אחד לא יגיד לי "כל הכבוד". אנשים, שאני מקווה לא לראות אותם יותר בחיים, פשוט יראו במעשה עוד משרה שלא אתקבל אליה.
מעולה.
מאיה, תודה!
בכיף, מוזמן לבקר פה גם בשבוע הבא לפוסט ההמשך… 🙂
חברות השמה מקבלות פרמיה על השמה
אתרי הדרושים מקבלים תמורה לפרסום משרות עבור חברות ההשמה
לכן 90% מהמשרות המפורסמות זה מחזור של פרסום חברות השמה.
אינטרס חברות השמה שהמועמד עם דרישות השכר הכי גבוהות יתקבל
לכן ישכנעו לדרוש שכר גבוהה מהראלי – דבר שמחליש את הסיכוי
של מועמדים בינוניים כי מבחינת עלות תועלת לא משתלם למעסיקים.
חברת השמה מקבלת פרמיה משכורת של מועמד שמחזיק יותר מחצי שנה בתפקיד.
ומה לגבי סיבות לאי קבלה לעבודה ?
למה מסרבים ליידע את המועמד למה לא התקבל?
אולי הוא יכול ללמוד משהו מהכשלון כדי שבראיון אחר כן יצליח.
היי, מעסיקים לא מפרטים את סיבת השלילה מפני שפעמים רבות פשוט אי אפשר לפרט- לפעמים מדובר בחוסר כימיה, לפעמים בגלל סיבה שלא נעים לדבר עליה, לפעמים בגלל שמועמד אחר פשוט היה טוב ומתאים יותר. לא תמיד יש סיבה "ייצוגית" שאפשר לפרט. אגב, בפוסטים מאוחרים יותר מזה יש קישור לאתר של מיכל מגן ושם מופיעות התשובות שנתנו המגייסים לטענות שהעלו מחפשי העבודה.