איך לזהות שמסבנים אתכם בראיון העבודה…?

סיטואציה:

ו…ראו זה פלא, החיפוש צולח, אתם מגיעים לשלב מתקדם בתהליך הגיוס ומקבלים הצעת עבודה. אתם שוקלים היטב ומכל הכיוונים, מתלבטים, מתחבטים, מחשבים סיכונים, ממלאים טבלאות של יתרונות וחסרונות, בעד ונגד ו… כן! זהו זה! אתם מחליטים שכן! זוהי עבודה טובה, תפקיד טוב יותר מהנוכחי, מאתגר יותר ובהחלט הצעד הנכון לקריירה.

אתם חותמים על החוזה, מודיעים במקום העבודה שזהו, פיניטו! אתם עוזבים! הקולגות מפרגנים וקצת מקנאים (אבל לא מראים… ובזכותכם גם מחליטים להתחיל לחפש עבודה אחרת בעצמם, כי אם אתם הצלחתם, למה שהם לא?!), מסיבת עזיבה, עוגה, מייל פרידה רגשני לכל שאר העובדים במחלקה, שבועיים חופש בשביל הנפש ו… מזל טוב! הנה אתם מתחילים עבודה חדשה!

אז זהו… שמפה הכל מתחיל להתקלקל…ויש בסרט שלנו טוויסט בעלילה:

מה שמתחיל באופטימיות, במוטיבציה גבוהה וברוחות של שינוי ותקווה תופס כיוון הפוך. פתאום מה שסיפרו לכם בראיון העבודה לא כל כך מדויק ומאפיינים מסוימים של התפקיד, שכל כך מצאו חן בעיניכם “על הנייר” מתבררים בפועל כלא ממש קיימים: אז כן, הבטיחו לכם תפקיד של מהנדס תוכנה שמפתח גם אלגוריתמים, אבל בפועל אתם מפתחים אפליקציות פשוטות ל Client והאלגוריתמים התאדו בחום הקיץ כלא היו. או לחילופין, התקבלתם לתפקיד של מהנדס מכונות, אבל בפועל? נו, בפועל אתם טכנאים פשוטים. הנה התאדו להם לא האלגוריתמים, כי אם 4 שנות לימודי הנדסה באקדמיה.

נשמע לכם בדיוני? זה ממש לא!
נשמע לכם מוכר? נו, לא מפתיע אותי… אתם לא לבד.

הדוגמאות שציינתי הן אמיתיות לחלוטין. מדובר בשני מקרים שסיפרו לי עליהם בשבועיים האחרונים. אלה לא המקרים היחידים שנתקלתי בהם. על ימין ועל שמאל מגיעים אלי מחפשי עבודה שהתחילו עבודה חדשה והתאכזבו, כאלה שהתוכן בפועל של התפקיד שלהם שונה לחלוטין ממה שתואר להם בתהליך הגיוס ובתיאור התפקיד המקורי. אנשים שעזבו עבודה טובה בשביל מה שנראה להם כעבודה עוד יותר טובה, אבל התבדו. אנשים שהתלבטו בין 2-3 הצעות עבודה (כן, יש כאלה!) ובסוף בחרו דווקא את מה שהתברר כאופציה הפחות טובה, אנשים שסוף סוף מצאו עבודה אחרי תקופת אבטלה ארוכה, אבל… שוב מוצאים את עצמם באותה נקודת פתיחה- וצריכים לחפש שוב עבודה.

והכי גרוע- נוסף לתחושות האכזבה ועוגמת הנפש, כל האנשים הללו צריכים עכשיו להסביר בראיונות העבודה הבאים למה הם מחפשים עבודה כל כך מהר שוב, למה הם עוזבים עבודה תוך תקופה כה קצרה. נו, הנה לכם מהמורה לא פשוטה שצריך לדעת כיצד להתמודד איתה…

אז מה עושים? הנה 2 טיפים חשובים, כדי שלכם זה לא יקרה:

1. משנים מצב צבירה ומתחילים להפנים שראיון עבודה לא משמש ככלי סינון ומיון רק עבור המעסיקים, אלא גם עבורכם. כן, אני יודעת… מאוד קשה להגיע לראיון עבודה כשלעצמו, אבל זה לא אומר שכשמגיע אחד כזה, אתם צריכים לזרום ורק להגיב. אתם יכולים, ולמעשה חייבים, לשלב בראיון העבודה מבדק משל עצמכם. כן! בדקו היטב אם התפקיד שעל הפרק באמת בשבילכם, שאלו שאלות, תחקרו, חטטו, דברו עם עובדים אחרים, בקשו לעשות סיבוב במשרד ובקומה. יש היום אינספור כלים ושיטות כדי לחטט ולאסוף מידע באופן ישיר ועקיף, אז נצלו את זה!
2. היו קשובים ושימו לב לסימנים חשודים. בפוסט הקודם שלי כתבתי על טריקים של שפת גוף שיעבירו אתכם לשלב הבא בראיונות עבודה, אבל אתם לא היחידים שם בראיון העבודה. שימו לב לא רק לשפת הגוף שלכם, אלא גם לשל המראיינים שלכם. האם הם מייפים את המציאות רק בכדי לגייס כבר עובד למשרה או שאפשר לסמוך על מה שהם אומרים? האם הם מסבנים אתכם או שהם באמת אמינים? פיקחו עיניים, הנה רשימה של  סימנים חשודים:

• המראיין חוזר יותר מידי פעמים על אותם המשפטים.
• למראיין אין מספיק מידע והוא עונה תשובות קצרות ולא מפורטות. לחילופין, הוא מפרט יותר מידי על דברים לא קשורים בנושאים אחרים.
• לוקח לו זמן לפני מתן מענה לשאלה, הוא עוצר ומהסס.
• המראיין משנה נושא, שואל שאלה במקום לתת תשובה.
• שפת הגוף שלו קפואה.
• המראיין מסתיר חלקי גוף- מניח יד על הצוואר, על הפה, משלב ידיים.
• המראיין נועץ מבט ארוך מידי.

**הערה: הפוסט איננו טוען חלילה שהמראיינים/המגייסים משקרים לכם בפרצוף בראיונות העבודה. הכוונה איננה גם שזה נעשה במכוון או מרוע לב. אבל, לפעמים באמת שצריכים כבר לסגור משרה, לפעמים זה דחוף, לפעמים קל לעגל פינות ותמיד פשוט יותר לקוות שדברים יסתדרו בעצמם וש”יהיה בסדר”. זה לא קורה בכל מקומות העבודה, יש חברות שבהם יש מנגנונים מספיק מורכבים שמטרתם למנוע מצבים כאלה, אבל, מנסיוני ומהסיפורים שמגיעים אלי, זה קורה ואפילו ב”משפחות הכי טובות”. אז, היו מודעים, אל תתביישו, שאלו שאלות ועשו חושבים היטב לפני כל צעד.