image:bplanet/FreeDigitalPhotos.net
לפני מספר חודשים פגשתי לפגישת יעוץ מחפש עבודה אחד שסיפר לי את הסיפור הבא:
הוא עובד כבר מספר שנים באותה החברה ובמשך השנים הוא ביצע דברים בהחלט מרשימים והמנהלים שלו היו מרוצים. בשלב כלשהו הוא התחיל להרגיש סוג של… טוב… – סוג של פראייר – ושמזמן כבר הגיעה לו העלאה בשכר. חשב ועשה… ניגש למנהל שלו וביקש שישפר לו את השכר בסכום מסוים שלטעמו היה בהחלט ריאלי. אממה? יומיים לאחר מכן קרא לו המנהל ואמר לו שבדק את הנושא ושאפשר לשפר לו את השכר, אבל לא בסכום שביקש אלא במחציתו.
בואו ונעצור פה לרגע והנה חידה: איך לדעתכם הגיב אותו עובד?
ועוד חידה: מה אתם הייתם עושים באותה הסיטואציה?
אז זהו שמיודענו בחר בתגובה הכי לא נכונה: מפאת תחושת העלבון העזה שחש ובלהט הרגע הוא פלט: “אוקיי, עכשיו אני מבין מה חושבים עלי כאן בחברה ושאני כנראה לא כזה חשוב עבורכם כמו שהנחתי… אני גם מבין שאין לי ברירה, אלא להתחיל לחפש עבודה ולמצוא לעצמי מקום אחר שבו כן יעריכו אותי כפי שמגיע לי…!”.
עכשיו בואו ונחליף צדדים וננסה להיכנס לנעליו של המנהל ואולי זה גם יסביר קצת למה מספר חודשים לאחר מכן הוא החליט לפטר את אותו העובד.
מה שקרה הוא שלאחר אותה השיחה העובד חזר למשרדו והמשיך לעבוד, כשבכיסו במקום אי אלו שקלים נוספים מונחת לה אכזבה גדולה ופועמת ובפיו טעם רע. המנהל שלו מצידו הרגיש לא פחות רע, ולמה? משום שהגיע למסקנה שיש לו עובד כפוי טובה- הוא התאמץ להשיג לו את השדרוג בשכר ואמנם לא הצליח במאת האחוזים, אבל כן ניסה לבוא לקראת. בתמורה מה קיבל? איום מוסווה ועובד מתנדנד ולא מרוצה, כזה שברור שמחפש עכשיו עבודה ושינטוש את הספינה ברגע הראשון שימצא.
האם זהו עובד שבעתיד ישקול לקדם? חה חה חה…! ממש לא! בדיוק להיפך- למה שיקדם את הבוגדני הזה שבוודאות מחפש לו עכשיו שדות זרים לרעות בהם?
ואכן… כשחודשיים מאוחר יותר בחברה החליטו לקצץ, מי לדעתכם היה הראשון שקיבל את מכתב הפיטורים? נכון… זה היה מי שברור שאיננו מרוצה ושגם ככה פוזל לצדדים.
אז מה אפשר ללמוד מכל זה? אם תחטטו ברשת תמצאו לא מעט טיפים על איך לבקש העלאה בשכר, אבל מעט מאוד (אם בכלל) מתייחסים לכך שיש גם אופציה שיגידו לכם “לא”. ובינינו? לגיטימי שכך יענו בדיוק כשם שלגיטימי שיסכימו.
אז בואו ונחשוב קצת גם על היום שאחרי… איך כן מגיבים לסירוב מעליב שכזה? הנה 6 טיפים:
- מתכוננים נפשית ומראש גם לתשובה שלילית.
- מזייפים. כן, כן… גם אם מה זה נעלבתם והתאכזבתם ואתם כועסים ועצבניים- סצנות של עלבון ופגיעה או איומים למיניהם, לכל אלה אין מקום בעולם העסקים והעבודה. זה הזמן לבלוע את הצפרדע (לפחות כלפי חוץ) ולהמשיך הלאה.
- מסתכלים קדימה במקום אחורה. במקום לחמם את עצמכם עוד יותר, לחרוש ולדוש על כמה שהשקעתם ונתתם ושלא מעריכים אתכם בשיט ובמקום לעשות פרצופים חמוצים ולייצר אווירה לא נעימה סביבכם, הודו למנהל שלכם על תשובתו ועל כך שניסה ושאלו אותו את השאלה החשובה הבאה: “אם ככה, אשמח לדעת מה לדעתך אני יכול/ה לעשות מכאן והלאה בכדי שבהמשך כן אקבל את ההעלאה שביקשתי”.
- מגששים אם במקום שיפור כספי אפשר לקבל שיפור בתנאים. לעיתים קל יותר לארגונים לתת לכם 3 ימי חופש נוספים בשנה או לפרגן לכם בסדנה מקצועית של מספר ימים, מאשר להעלות לכם את השכר. שווה לנסות ולבדוק.
- מחשבים מסלול מחדש. זה בדיוק הזמן לבדק בית ולקבלת החלטה חשובה- האם לטעמכם יש סיבה טובה להמשיך ולעבוד באותו מקום עבודה או שמא זה הזמן להתעורר ולהתחיל לחפש מקום עבודה אחר? אם החלטתם לחפש עבודה- עשו זאת בדיסקרטיות ובמקביל עשו הכל בכדי לשמור על העבודה הנוכחית. נו, אתם יודעים… ציפור אחת ביד וזה…
- משפרים עמדות. החלטתם מסיבותיכם שלכם להישאר באותו מקום עבודה? לגיטימי… אבל, דבר חשוב אחד צריך עכשיו לקרות…- זה הזמן לחזק את המיתוג שלכם בתוך החברה ומחוצה לה. במילים אחרות, אל תאיימו שתחפשו אופציות אחרות, במקום זה עשו דברים בכדי למגנט את תשומת הלב שמגיעה לכם ויחצנו את עצמכם יותר גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ: המשיכו להשקיע בעבודה ולהיות נפלאים כפי שהייתם עד היום, אבל במקביל לכו לכנסים ולאירועי נטוורקינג, צרו קשרים חדשים, הקימו לעצמכם אתר או בלוג. להתכווץ בפינה עם הזנב בין הרגליים, משום שאין לכם שום ברירה אחרת, זו ממש איננה הדרך שתגרום למעסיקים שלכם להעריך אתכם יותר וגם לא כזו שתוביל לשיפור השכר בעתיד. Ever.
זקוקים לשינוי בקריירה? מתלבטים אם זה הזמן לעזוב מקום עבודה? התחלתם לחפש והחיפוש תקוע? שולחים קורות חיים ולא מקבלים שום תגובה? מקבלים שוב ושוב תשובות שליליות לאחר ראיונות עבודה? זה בדיוק הזמן לתאם פגישת יעוץ!
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו”ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
054-7380310 | maya.bouhnik@gmail.com
– כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
– התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
– פניה נכונה למשרות הנכונות
– סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
– תכנון נכון של קריירה
– מיתוג נכון ברשתות חברתיות
– חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
– טיפים להצלחה בראיונות עבודה
– טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
– אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
– עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
– משא ומתן על חוזים והצעות שכר
נ.ב. לייק כבר עשיתם? לא טעיתם!
בכדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו אלי בפייסבוק: www.facebook.com/CareerTips4Geeks
אהבתם? בטח תאהבו גם את המאמרים האלה:
לינקדאין: 8 טריקים וטיפים חדשים למחפשי עבודה (וגם לכאלה שלא)
מדריך מסודר של שינויים חשובים שאתם חייבים לדעת עליהם וגם מספר טריקים נחמדים עבור המשתמשים המתקדמים. כן... אלה שבטוחים שכבר מכירים את הכלי הזה לעומק ומכל הכיוונים. מוכנים? קבלו:
אם הייתם כנים, כנראה שכך הייתם עונים לשאלה: מהן התכונות השליליות שלך
כל הדרכים איך לא לענות לשאלת התכונות השליליות בראיונות עבודה. ראו, הוצחקתם!
10 עובדות מצחיקות וסקרים משונים שיעניינו את מי שמחפש עבודה וגם את מי שלא
איזה תירוצים נותנים מחפשי עבודה למנהלים שלהם בכדי לצאת באמצע היום לראיון עבודה? מה אסור לכם לעשות בימים הראשונים בעבודה חדשה, אחרת הבוס ישתכנע שטעה כשבחר בכם? מה הקשר בין גברים, ריכולים ושקרים בקו"ח?איך תעברו בהצלחה ראיונות עבודה עם רובוטים? 10 עצות זהב לקריירה שאתם חייבים לגזור ולשמור ו...עוד אנקדוטות על עבודה וחיפוש עבודה.
12 תגובות. השאירו תגובה חדשה
כל כך לא מסכים איתך, לגיטימי להביע אכזבה כלפי המעסיק ולשים אותו במקומו. אנחנו חיים בישראל וכאן זה מתאים.לעובדים טובים תמיד יש אופציות.
ממש לא. "להעמיד את המעסיק במקומו"? זה הרי לא קרב וגם לא מאבק כוחני… ואם יש לעובד אופציות טובות יותר- הוא בהחלט מוזמן להתחיל לחפש עבודה ולשדרג לעצמו את התנאים. אבל, עליו לעשות זאת בחכמה ולא בשיטת "שוברים את הכלים ולא משחקים!"… בכל דבר שעושים צריך לשמור על התנהלות דיפלומטית (גם אם חיים בישראל…) ולא לשלוף מהשרוול. אגב, אני מכירה עובדים מעולים שמחפשים עבודה כבר חודשים ולפעמים אף שנים ולא מוצאים עבודה, כך שגם עניין ה"יש עוד הרבה דגים בים" לא תמיד נכון.
צודקת לגמרי. הרעיון של לבקש תנאים וקורסים, תמיד עדיף !!! איך לא חשבתי על זה קודם. קודם כל שיש הרבה יותר סיכוי שיסכימו, מכל הסיבות, ושנית אם אחליט לחפש מקום עבודה אחר, הרי אוכל להחשיב את הקורס הזה בקו"ח. אני היום בדיעה, שאם לא ממש ממש חייבים העלאת שכר, אז כדאי לא לבקש. אם מישהו מבקש העלאת שכר, פשוט שיעשה את זה לפני שהוא עוזב. אבל אם עוד לא התחלת לחפש…אז לבקש קורסים והעשרות זה תמיד עדיף. כל הכבוד על הפוסט והרעיון
קיבלתי. תודה.
מסכימה עם דרך התגובה המוצעת. לגבי קורסים והשתלמויות, לפחות בהייטק המנהלים מעודדים את העובדים להגדיר תחומי ענין / מסלולי התפתחות מקצועיים ולבקש קורסים והשתלמויות.
מזוית אחרת וכנראה נושא לפוסט אחר:
ההתנהלות של המעסיק מול העובד הזה מוטעית מיסודה.
אם המעסיק וכולם כל כך מרוצים מהעובד ומתפוקתו, היה טוב יותר לו המעסיק היה יוזם העלאה בשכר (בסכום שבסופו של דבר היו מוכנים לשלם) ומיידעים את העובד. בצורה כזו, משדרים לעובד שמודעים לעבודה שלו ומעריכים אותה. העובד מצידו, היה מרוצה, כנראה שלא היה מחפש מקום עבודה אחר בשביל כמה שקלים (להתחיל מחדש, להוכיח וכו'). המעסיק היה מרוויח עובד מרוצה, שנכון אפילו להפיק יותר מעצמו ולרצות את המעסיק. וכל זה במחיר שאותו המעסיק היה מוכן לשלם ממילא.
שני המדדים הפסידו, בגלל התנהלות קלוקלת של שניהם!
שלום מאיה,
הייתי שמח אם להבין טוב יותר את הצד של המעסיק בסיטואציה הזאת, כפי שצוין גם בתגובה הקודמת.
הרי אם המנהל מוכן לשפר את השכר, אפילו במידה קטנה מהבקשה המקורית של העובד, כנראה שהעובד אכן טוב והוסכם בהנהלה שהוא תורם לארגון ומגיע לו לקבל משכורת גבוהה יותר.
אז מדוע לא לשקול לקדם את העובד אם נפתחת אופציה כזאת, כדי שאכן ירגיש מוערך יותר, וישאר בחברה וימשיך לתרום לה, במקום להשאיר אותו מתוסכל ומחפש עבודה חדשה (ובשלב כלשהו מוצא כזאת, עוזב, והחברה נאלצת להכשיר מישהו מההתחלה)?
מעבר לעובדה שהעובד טעה בכך שלא הגיב בקור רוח, נראה לי שבסיטואציה המתוארת גם המנהל מגיב אמוציונלית ובניגוד לטובת החברה, במקום להיות פתוח יותר לדיון אותנטי עם העובד לגבי צפיות הדדיות ואפשרויות בהמשך הדרך.
אשמח לשמוע את דעתך.
ובכן, הוחלט לפטר את העובד משתי סיבות: 1. הדרך שבה הגיב לתשובה שקיבל, 2. הוחלט לבצע קיצוצים בצוות וכיוון שהוא בעצמו איים שיתחיל לחפש עבודה חדשה, הוא היה הראשון שהוחלט לקצצו.
אין בכך שום קשר לקידום, משום שבסיטואציה הספציפית הזו לא תוכנן לקדם אף אחד.
ולגבי הערתך על המנהל- נכון שיש פה תגובה אמוציונלית ואולי אפילו נוטרת טינה, מצד שני, כולם בני אדם- לרבות המנהל- ומנהלים פעמים רבות מגיבים בצורה כזו ללא קשר להאם זה הגיוני בכלל או האם זה לטובת הארגון. לכן, לפני שמבצעים צעד כלשהו צריך לקחת בחשבון את כל התוצאות האפשריות (גם את אלה האמוציונליות והלא הגיוניות…).
תודה מאיה 🙂
אני עדיין חושב ומאמין שהצפיות ממישהו בעמדת ניהול הן גבוהות יותר בנוגע לשיקול דעת ענייני ולא אמוציונלי, ומנהל צריך לקחת בחשבון את כל התוצאות האפשריות כפי שציינת – אך ורק וטובת הארגון.
יאיר
זה בטוח. אגב, את אותו הדבר הייתי מצפה וגם רוצה להאמין בנוגע לפוליטיקאים ולמנהיגים בכלל, אך לצערנו המציאות טופחת על פנינו ומוכיחה אחרת…
מגרד בראש…. (או אימוג'י של הממ…)
🙂
בדרך כלל מנהלים מקבלים תקציב להעלאות שכר. התקציב מהווה בדרך כלל אחוז מהשכר המצרפי של שאר העובדים המדווחים למנהל הזה. התקציב ניתן בזמן מסוים בשנה, וקשור בצורה כזו או אחרת לביצועי העובד באותה שנה. העלאת שכר שלא במסגרת העלאת שכר של כלל העובדים קשורה בדרך כלל להעלאה בדרגה או קבלת תפקיד בכיר יותר. גם אז, אם התקציב לא קיים, המנהל ישקול לבקש מהעובד לקבל את התפקיד החדש ללא תמורה, ולדעתי לא כדאי לסרב להצעה כזו. אני חייב להוסיף שלי עצמי היתה מנהלת שהיתה מעודדת את המדווחים אליה לבדוק את שווי השוק שלהם מדי פעם. הפילוסופיה שלה אמרה את מה שרבים יודעים: לחלק ניכר מהעובדים יש הערכת יתר את עצמם. הערכת שווי כזו מציגה להם נתון אמיתי יותר על שווים. ולגופו של ענין: עבודתו של אדם ומשכורתו הם ענין שלו ושלו בלבד. אם הוא חושב שערכו גדול יותר, הוא מוזמן לצאת ולהתראיין. אם גילה שערכו גדול בלמעלה מ15% מהקיים, עליו לשקול עזיבה. לאחר שנים רבות במקצוע גיליתי שכאשר הפער עולה על 15% אין המנהל יכול להשלים את הפער, ויהיה קשה מאד לגשר עליו. אם הפער קטן מ 15%,הייתי ממליץ למנהל לסגור את פער השכר אם אפשר, ולעובד לקבל את הפתרון בתודה. למעבר בין תפקידים, חברות, תרבויות, מנהלים, צוות גם יש מחיר. נסיוני אומר שהעלאה בת 15% לא מצדיקה מעבר. אבל, אם העובד הגיע למסקנה שהוא מקופח, שערכו גדול והוא "פרייר", לעניות דעתי עליו להתחיל בהליך ראיונות ועזיבה בלי קשר להעלאת השכר שהמנהל הצליח להשיג לו.