שנת תרפפ”ו התקשרה: ביקשה שתשחררו כבר את 7 החוקים האלה לכתיבת קו”ח!

אין דבר שיותר מעצבן אותי מלשמוע מחפש עבודה אומר את המשפט: “אבל חשבתי שככה חייבים לכתוב את זה בקורות החיים…”.

מה זה “חייבים”? מי אמר? מי קבע? ומתי? והאם קיים ספר רב מכר כלשהו שפספסתי בסגנון “1000 החוקים שבעל פה שעוברים מאב לבן לכתיבת קורות חיים שנו, נו, נו לכם אם תעברו עליהם”?

ברור שכל השאלות האלה רטוריות ולמרות זאת, אנשים דבקים בחוקים מימי תרפפ”ו שאיזה מישהו המציא (ואם אני אתפוס אותו, אני… אני…!!) כאילו היו תורה מסיני ושאולי היו רלוונטיים אז בתרפפ”ו, אבל כבר מזמן פג תוקפם.

כן… יש מבנה מקובל יותר, כן… יש עקרונות שכדאי להכיר הקשורים לדרך שבה האנשים שמקבלים אותם קוראים את קורות החיים ו…כן, יש לקורות החיים מטרה אחת ברורה: לפתוח את הדלת ולייצר ראיון עבודה. אבל מעבר לזה, כדאי מאוד שלא להיצמד לשום הנחיה מבלי להפעיל שיקול דעת ולשאול “למה?” ו”האם זה ספציפית מתאים לי?”.

במילים אחרות, הגיע הזמן להפסיק לעשות באופן אוטומטי Copy-Paste להנחיות שאולי מתאימות למישהו, אבל לא בהכרח לכם ולהתחיל לחשוב יצירתי יותר. אגב, כשאני אומרת “יצירתי” אני לא מתכוונת לכך שעכשיו אתם צריכים לקשט את הרזומה שלכם בכל מיני צבעים או לייצר מסמך במבנה משונה. ממש לא. כל שאני מבקשת הוא שתהיו פתוחים לצאת מהשבלונה שמישהו פעם לימד אתכם ושתייצרו קורות חיים שמותאמים לכם, למה שעברתם, לשגיאות קריירה שאולי עשיתם, לוותק שלכם, לגיל שלכם וגם לתפקידים שאתם מנסים להשיג באמצעותם.

1. שורת מטרה/Objective- נו באמת, את מי זה אמור לעניין מהן המטרות שלכם? את המגייס/המעסיק שעכשיו לחוץ לסגור משרה פתוחה ומקבל מאות קורות חיים? הוא לא מכיר אתכם, לא אכפת לו מכם, הוא לא יודע מי אתם, איך אתם נראים ואתם לא עובדים שלו. למה שיעניין אותו לאן אתם חותרים להגיע בחיים ומה אתם מחפשים? אז זהו, שבאמת לא אכפת לו. במקום ה2-3 שורות המיותרות הללו כתבו את נאום המעלית שלכם. את כל הסיבות לכך שכדאי למעסיק הזה להרים אליכם טלפון בזה הרגע כדי שלא יפספס אתכם.

2. קורות חיים בעמוד אחד- חידה: איך מכניסים פיל למכונית חיפושית? זוכרים את הבדיחה הזו? אז זהו שזה מה שמרגישים הרבה מחפשי עבודה כשהם מנסים לדחוס את הפיל שלהם (=הנסיון) לעמוד אחד. תמיד איבר כלשהו יבלוט החוצה- פעם החדק ופעם הזנב…

זה החוק הכי מטופש שאני עדיין שומעת מכל עבר. ולמה מטופש? בגלל שאם יש לכם נסיון של שנתיים זה נכון… אין שום סיבה שתכתבו קורות חיים ארוכים מעמוד, אבל אם יש לכם 10 שנות נסיון? מה אז? ואם 15? או 25? קורות חיים של עובד ותיק שיש לו 20 פלוס שנות ניסיון יראו כמו רצף של כותרות ללא תוכן. וכשאין בקורות החיים תוכן, הם לא עולים בחתכים של תוכנות אוטומטיות. וכשאין בקורות החיים תוכן, אף מגייס לא יטרח להשלים את המידע החסר ולהרים טלפון- לא כי הוא עצלן, אלא כי אין לו זמן.

בקיצור, מותר לגלוש ממגבלת העמוד ולא יקרה כלום- העולם ימשיך להסתובב והציפורים ימשיכו לצייץ. מה שחשוב זה לא להגזים. טריק פשוט יעזור לכם: דמיינו פירמידה הפוכה- ככל שהתפקיד ישן יותר- כך כמות הפירוט של הטקסט אמורה לרדת ולהפך. ועוד משהו: עד 8-10 שנות נסיון אפשר להסתדר עם עמוד אחד, יותר נסיון מזה? מותר לגלוש!

3. מידע ברור מאליו או מיותר- כן, כמו למשל זה שאתם יודעים לגלוש באינטרנט, מכירים Word ו Outlook ושסיימתם בית ספר תיכון (זה די ברור מאליו, לא? בטח אם באמתחתכם כבר תואר שני בפיזיקה…). מידע מיותר לא צריך לכתוב, גם אם הוא מופיע בכל טמפלייט שאתם מורידים מהאינטרנט.

4. כתובת, מצב משפחתי, תאריך לידה- כן, הגיוני שכל המידע הזה יימצא בקורות החיים שלכם, שהרי אלה דברים שאכן קרו לכם בחיים, מצד שני… אם אתם בני חמישים פלוס, או נשים נשואות עם ילדים קטנים, או גרים רחוק מהמרכז אבל מוכנים לנסוע שעתיים לכל כיוון לעבודה בתל אביב- אזי… אתם צריכים להבין שלעתים המידע הזה הוא בעוכריכם… כן, מה לעשות? אלה שקוראים את קורות החיים שלכם מושפעים מכל מיני אינטרסים ולא בהכרח מתאים להם שתצאו כל יום מהעבודה ברבע לארבע כדי לאסוף את הילדים מהגן או שתגיעו שלוש פעמים בשבוע באיחור של שעה בגלל הפקקים. במילים אחרות… אם משהו אצלכם עלול לגרום למעסיק לחשוב פעמיים אם לזמן אתכם לראיון (ולא משנה אם מדובר באפליה לא חוקית בעליל או בהעדפה אישית שלו)- אין לכתוב את המידע הזה בקורות החיים שלכם גם אם כולם אומרים לכם שככה נהוג.

5. השכלה לפני נסיון- מי קבע שהשכלה חייבים למקם לפני הנסיון? באמת שאין לי מושג… אבל זה חוק מיותר, בטח אם הנסיון שלכם יותר מרשים מההשכלה. במקרה כזה- כדאי שהנסיון יופיע ראשון.

6. המלצות על פי דרישה- שיא הבזבוז של שורה… נראה אתכם מתקדמים בתהליך הגיוס ואומרים למראיין שלא בא לכם לתת לו המלצות. במילים אחרות- מי שידרוש מכם כנראה שיקבל אז אין צורך לציין את זה בקורות החיים…

7. כתיבה בסדר כרונולוגי- קורות חיים כרונולוגיים הם קורות חיים שכתובים בסדר הפוך של התרחשות הדברים- מעכשיו אחורנית בזמן. זו באמת השיטה הטובה ביותר לכתוב את קורותיכם במידה והחיים שלכם התקדמו באופן לינארי, אממה? לא אצל כולם החיים דבש, יש כאלה שעשו בחירות קריירה שגויות ואחרים שקורות החיים שלהם מזוגזגים. למחפשי עבודה כאלה כתיבה כרונולוגית לא תמיד מחמיאה וזה שככה אמורים לכתוב קורות חיים- רק פוגע בהם. אז מה עושים? מבינים שלעיתים אין ברירה וצריך לחשוב יצירתי- כמו למשל לכתוב קורות חיים פונקציונליים- כאלה שלא כתובים לפי שנים, אלא לפי נושאים. גם את זה צריך כמובן לעשות בחוכמה ויש כל מיני טריקים שאפשר להשתמש בהם.מכירים את ההכרזה:”המלך מת, יחי המלך!”? יופי, אז כדי שלא להשאיר חלל ריק גדול מידי- הנה הנחיה אחת לכתיבת קורות חיים שכן מתאימה לימינו אנו:

אוהבים סושי? גם אני… סושי זה מאכל מהיר, קליל, ייצוגי ומתאים בול לממהרים- אין צורך לחתוך אותו, הוא מגיע בגודל ביס- מוכן לאכילה. זכרו זאת כשאתם כותבים את התוכן בקורות החיים שלכם- כתבו אותו כמו סושי- כתיבה קלילה (אין צורך במילים גבוהות שאף אחד לא מבין- בטח לא כשקורות החיים באנגלית), עיצוב אחיד, מגרה לקריאה ונעים לעין כשהתוכן בגודל של ביס שקל מאוד לבלוע- בלי גושי טקסט שמנים, רק בולטים קצרים בני שורה- מקסימום שתיים. כל השאר תלוי בדרך הספציפית שעברתם. בקיצור, עזבו מה אחרים עושים ומה מישהו פעם החליט שהוא חוק ותתחילו לחשוב על מה שמתאים ספציפית עבורכם!

נ.ב. תמונה- זה אומנם לא חוק, אבל כן תופעה… הוספת תמונה לקורות החיים. ומה זה מלמד אותנו על מי שמצרף תמונה? טוב, דבר ראשון זה מלמד שהמועמד מאוד אוהב את עצמו וחושב שהוא נראה מצוין בהחלט, כל כך טוב שאם יצרף את תמונתו זה עשוי להוסיף לו עוד אי אלו נקודות אצל המגייס וגם לשכנע שכדאי לראות את הפלא הזה מקרוב ובתלת מימד.
סתם… אני צוחקת כמובן… רבים מצרפים תמונה כי ראו את זה אצל מישהו אחר וחשבו שזה יכול לייצר בידול כלשהו, למשוך תשומת לב אולי… עזבו את זה שזה עניין של טעם ושתמונה בקורות חיים תופסת לא מעט מקום. עזבו גם שלכולם יש היום אפשרות להעלות תמונה בפייסבוק או בלינקדאין כך שזה די מיותר… אבל הבעיה האמיתית היא שהרבה מגייסים פשוט לא אוהבים את זה ולכן עדיף להימנע.