איך לחפש עבודה דרך חברות השמה ולא להתאכזב? 20 טיפים לחיפוש יעיל ומוצלח! חלק א’

הגדרת מצוין את כל מה שרע בחברות השמה. במיוחד סעיף 10, שמתאר כיצד רוב מי שעובד בחברות השמה פשוט הולך עם הראש בקיר ויוצר התאמות ברמה נמוכה ביותר ומתוך חוסר הבנה משווע. "אבל כתוב 3 שנות נסיון ב-XYZ!" "אבל אני מסביר לך שיש לי חמש שנות נסיון ב-ABC, שמבוסס על אותם עקרונות בדיוק ואני יכול ללמוד XYZ בשבוע (כי ככה מתפתחים במקצוע שלי)" "אבל כתוב שלוש שנות נסיון ב-XYZ!"

הכל קשקוש אחד גדול. חבל שקיימות בכלל חברות השמה. מי שמאכלס את תפקידי ההשמה בדרך כלל נערות ללא נסיון חיים שיושבות ומדקלמות את הטקס מהחברה ולא מנסות בכלל להתאים ולמצוא את המכנה המשותף. חבל שחברות רציניות ממשיכות להשתמש בחברות השמה ולא עושות את ההשמה דרכן.
חברות ההשמה לא מייצגות את הפונה אלא את החברות שמשלמות להן ואין להן שום אינטרס להשתדל ולהתאים הן מקובעות ואין להן זכות קיום

בעיניין סעיף 10 הבעייתי, מה קורה אם אדם רוצה לשנות כיוון? לפי הכתוב אף חברת השמה לא תפנה אותו למשרות שהוא מעוניין בהן כי אין לו ניסיון רלוונטי. חלק מהבעייה, כמו שצויין,יש נציגות שלא מבינות את הדקויות בנושאים בהיי טק, לא מבינות שיש נושאים שנקראים אחרת אך למעשה הם מאוד דומים ויכולות לא להגיש קו"ח של מועמד מתאים.

טוב, יש כאן 3 תגובות שונות אחת מהשניה אבל בבסיסן יש אכזבה גדולה מחברות ההשמה. זו בדיוק הסיבה לכתיבת הפוסט הזה- הרצון שלי לנסות למנוע ולו במקצת את אותה ההאכזבה.
אז קודם כל, יש מצב קיים ואותו אף אחד מאיתנו לא יכול לשנות כי השינוי דורש תפיסה חדשה וגם זמן. אני מתכוונת לכך שאכן בארץ יש נטיה לכך שבחלק גדול מחברות ההשמה עובדות צעירות בתחילת דרכן. זה נעוץ בחשיבה המוטעית שעבודה בחברת השמה היא זמנית ושחברת ההשמה היא מקום בו עובדים שנה, רוכשים נסיון וממשיכים הלאה לעבודה במחלקת גיוס או משאבי אנוש בארגון. מעין מקפצה זמנית לתפקידים האמיתיים. אני חושבת שכאן הבעיה העיקרית כיוון שאכן עובדות צעירות תדענה ליעץ הרבה פחות מוותיקות בעלות נסיון. אני חושבת שדווקא בתפקיד כזה בחברת השמה אפשר להשפיע על קריירות של מאות ואלפי מועמדים, לייעץ, לקדם ולהיות להם לאוזן קשבת בתקופות בחיים שהן הכי לא קלות. כי לחפש עבודה זה בכלל לא קל ולא תמיד תהליך נעים. בחו"ל למשל תוכלו למצוא הרבה מאוד מגייסים בחברות השמה שהם מבוגרים ומנוסים ובעלי וותק ושהם ממש אוטוריטות מקצועיות ליעוץ קריירה. אני מודה שלצערי בארץ זה לא כך.
עם זאת, ישנן חברות בהן הצוות יותר ותיק ומנוסה כך שלא כדאי להכליל הכללות.
לגבי התגובה של גיל- דבריך רק מחזקים את הפוסט הקודם שלי בנוגע לאיך לכתוב נכון קורות חיים. כיוון שעלינו לצאת מנקודת מבט שמי שממיין את קורות החיים בחברות השמה או במחלקות הגיוס בחברות איננו מקצועי ולא בקיא בכל המושגים, הכלים והטכנולוגיות, עלינו להיות חכמים יותר. ולכן עם כתיבת קורות החיים יש לוודא שהכל מופיע שם לעוס ומפורט וברור ומכוון גם להדיוטות שאינם בקיאים בתחום.
אתה בטח מכיר את הפתגם-
If you can't beat them-join them!
אם את המצב אנחנו לא יכולים לשנות (ואני מדגישה, זה לא רק בחברות השמה שמי שממיין ראשון את קורות החיים הוא אדם יחסית זוטר. זה קורה גם בחברות ובארגונים), אזי עלינו להתאים את קורות החים למצב הזה ולדאוג לכך שכשנפנה למשרה, יהיה ברור מאוד מהרזומה שאנחנו מתאימים לה.
ולגבי השאלה האחרונה בנוגע לשינוי כיוון- תשובתי חד משמעית-בזמני משבר קשה מאוד לשנות כיוון ועוד יותר קשה לשנות כיוון דרך חברות השמה.
גם ככה יש הרבה פחות משרות, בנוסף לזה פניה לחברת השמה עולה כסף. חברות יפנו לחברות השמה כדי שאלה יפנו את המועמדים המתאימים ביותר בזמן הקצר ביותר ורק עבור זה יהיה שווה לשלם להן עמלה. בזמני משבר לא יפנו אל חברת השמה כדי לקבל מועמדים חסרי נסיון לתפקיד מסוים מכיוון שלא יהיו מוכנים לשלם עמלה על הפניית מועמדים שאינם מתאימים בול למשרה. לא לשם כך פונים לחברת השמה. זה כן אפשרי בזמנים טובים יותר בהם יש הרבה משרות ויש מחסור במועמדים ואז גם מוכנים לדבר על פוטנציאל של מועמד או לראיין מועמד שאין לו בדיוק את הנסיון המדובר.

מאיה,
אני אמנם תומך בדבריהם של קודמיי, אך זה ברור שצריך לכתוב קו"ח גם להדיוטות, או לפחות להתחיל בתיאור שמסכם את הניסון שלך, גם לאנשים שאינם מבינים דבר בטכנולוגיה.

הבעיה שלי, דווקא מתמקדת בסעיף 8 – מס. ת.ז.
אני לא מבין למה אני צריך לתת את הפרט הזה לחברות ההשמה. למה זה אמור לעניין אותן בכלל. מס' ת.ז., כפי שלימדה אותי ד"ר למשאבי אנוש, היא פתח לנבירה בחיים האישיים שלך. אם אתה נותן נותן מס' ת.ז. כפרט, אתה בעצם אומר: "בואו, כנסו למאגר המששלתי של משרד הפנים, לימדו עלי את כל מה שאתם רוצים, בלי התחשבות בפרטיות שלי".

לדוגמא: אם אני חולה המחהל מסויימת, שאינה מדבקת, ואינה מפריעה לעבודתי, ובמשרד הבריאות נרשם משהו, בגלל אשפוז או כל סיבה אחרת – יכולים לפסול אותי רק על סיבה זו. למה לחשוף את זה מלכתחילה, אם זה לא קשור ליכולתי לעבוד או להתאים לתפקיד?

לגיא,
כיום, בעידן שבו לכל חברה יש מערכת מידע מורכבת, מס' תעודת הזהות- כשמו כן הוא- לזהות אותך מבין שאר הרשומות בתוך מערכת המידע. כיוון שלכל הארגונים והחברות יש מערכות מידע (ביניהן מערכות גדולות ומורכבות כמו מערכות ERP) וכיוון שחלקן הגדול של המערכות מזהות בין המועמדים על ידי מס' תעודת הזהות, ההתנגדות למסור פרט זה גוררת מצב אחד: אי אפשר יהיה להקליד את פרטיך למערכת. ואם אי אפשר להקליד למערכת- הרי שלא תוכל להגיש מועמדות לארגון או לחילופין לקבל שירות מחברת ההשמה. חשוב להדגיש- אני מבינה את חששותיך, עם זאת, הדרישה לנתון הזה נולדה , לא בכדי לעקוב אחריך ולבדוק את הנתונים שלך במשרד הפנים, אלא בכדי לצרף את נתוניך במערכת ולזהות אותך. יש לא מעט מועמדים בעלי אותו שם. אתה יודע כמה מועמדים בעלי השם טל שחר קיימים? או אבי כהן? איך אפשר לדעת מיהו מי ללא נתון חד ערכי כמו תעודת זהות? כשעובדים עם מאגר מידע ענק, אין ברירה, הנתון הזה הכרחי. אני באמת ממליצה לא להתנגד למסור פרט כזה, התנגדות למסור עלולה ליצור חשדנות בצד השני בסגנון: "למה הוא כ"כ מתנגד למסור את הנתון הזה? כנראה יש לו מה להסתיר…".