קורות חיים יצירתיים ומשונים- כדאי או לא כדאי?

ומה קורה בארץ? גם כאן נתקלתי במועמדים אמיצים ובעלי לב חזק שיצרו לעצמם אתרים או עמודי אוהדים בפייסבוק לצורך חיפוש העבודה. במקרה אחד מועמדת הציעה לשלוח קופסאת עוגיות פרי עמלה למי שיעזור לה בחיפוש, במקרה אחר מועמד הדפיס את קורות החיים שלו על פלקט גדול וצילם את עצמו מחזיק אותו כשמאחורי הפלקט הוא עירום כביום היוולדו.

במקרה אחר מחפש העבודה הקים לעצמו אתר צבעוני ומושך את העין שבו פרטים על עצמו ועל הנסיון המקצועי שלו אבל אף פרט מזהה כמו טלפון או שם לא היו שם פרט לכתובת אימייל. אותו מועמד עשה לעצמו קמפיין שלם בפייסבוק שהיו בו משפטי טיזינג שחייבים להקליק עליהם מרוב סקרנות. ואם כבר סקרנות, היא התעוררה גם אצלי והייתי חייבת לברר במי מדובר ומה יצא מחיפוש העבודה היצירתי הזה. יצרתי קשר עם מחפש העבודה (ולא, אני לא אסגיר את שמו…) ובדקתי האם המקוריות שבה נקט עשתה גלים. התשובה היא שכן! והנה תשובתו: “בטח שהיה כדאי. ההשקעה אפסית. קיבלתי עשרות פניות. רוב התגובות מעולות אבל היו גם כמה לא מפרגנות. היו כאלה שעודדתי אותם והיו כאלה שביקשו ממני עזרה. היו לי הצעות לייעוץ, פניות מחברות גדולות. הסיבה היחידה שאני לא עובד עדיין היא שאני בררן. אני יודע מה אני מחפש. זה הכל. אבל זרמו הרבה הצעות. יש תחומי עיסוק באינטרנט שלא מעניינים אותי כל כך, יש חברות הממוקמות רחוק מידי גיאוגרפית. בגדול, זרקתי חכה עם האתר הזה ויצא נטוורקינג מעולה, הרבה הצעות עבודה ואפילו דייט אחד. בשורה התחתונה- אם הייתי רוצה, הייתי יכול להתחיל כבר מזמן לעבוד- מהיום הראשון שהאתר עלה.”

אז מה המסקנה מכל הדוגמאות האלה? מי שמעז עשוי להצליח… יש כבר לא מעט תקדימים שככה מצליחים בוודאות למשוך תשומת לב וליצור בידול. אבל יש תנאים: כדאי להשתמש בקורות החיים היצירתיים רק במקרים מאוד מסויימים כשברור שהם מתאימים לסיטואציה, כשאין הרבה מה להפסיד וכשמדובר בחיפוש עבודה בתחומים בהם יצירתיות כזו היא בדיוק התכונה שמחפשים אצל העובדים.

מעבר לזה, כדאי להשתמש במקביל בשיטות החיפוש הקלאסיות במקרים בהן היצירתיות פשוט לא מתאימה.

שמעתם על עוד מקרים של חיפוש עבודה יצירתי בארץ? אשמח לשמוע מי, מה, איך ומה יצא מזה כאן למטה!