Image courtesy of jesadaphorn at FreeDigitalPhotos.net
רוב מחפשי העבודה חוששים, מקטרים ובטוחים שהם סובלים מאפליה כזו או אחרת: אם אתם בני 40 פלוס אתם בטוחים שמפלים אתכם בגלל הגיל, אם אתן נשים- אז בגלל מינכן, אם אמהות צעירות- בגלל העובדה שיש לכן ילדים קטנים ואם מילואימניקים- בגלל שאתם יוצאים למילואים. בואו ונוסיף עוד אוכלוסיות שמרגישות מופלות- אם אתם חרדים או שומרי מסורת ולא עובדים בשבת- כנראה שתחשבו שמפלים אתכם בגלל אמונתכם ואם ממוצא עדתי כלשהו או מהמגזר הערבי- אז מופלים בגלל מוצאכם או דתכם.
בעצם, נראה כאילו לא נותר אדם אחד שאיננו מופלה מסיבה כלשהי, אבל מה שחשוב להבין הוא שכל סוגי האפליה מהפיסקה הקודמת הם רק הבולטים ביותר מתוך רשימה ארוכה של הטיות שפועלות נגדנו (או אם אנחנו ברי מזל- אז בעדנו) כשאנחנו מחפשים עבודה ואפילו מבלי שנהיה מודעים לכך. איזה?
7 הטיות שמשפיעות על ההחלטות של המראיינים ובגלל זה גם עליכם…:
- הטיית היופי- אם נהיה כנים עם עצמנו, נודה שליופי יש השפעה על הרושם הראשוני שלנו מאדם חדש. אנשים יפים נתפסים מוצלחים יותר, ללא קשר כמובן לכישורים שלהם בפועל. כל מיני מחקרים שנעשו בנושא אכן מצאו השפעה של היופי על סיכויי מועמד/ת למצוא חן בעיני המראיין. והשפעת המראה החיצוני לא מסתיימת פה- מראיינים נוטים גם לחפש קווי דמיון פיזי בין המועמד לעבודה לבין העובד הנוכחי/קודם שביצע את התפקיד. אגב, גם לגובה יש השפעה… הידעתם שלמעלה מ 60% מהמנכ”לים בארה”ב הם גבוהים יותר מהממוצע?
- כוח האינסטינקט- אחת השאלות שאני אוהבת לשאול מנהלים בכירים היא על פי מה הם מחליטים לקבל לעבודה עובד מסוים ולשלול אחר. התשובה מפתיעה אותי בכל פעם מחדש, למרות שאני כבר יודעת מראש מה היא תהיה. מנחשים? יודעים איך מנהלים בוחרים אתכם לעבודה? ובכן, כולם ללא יוצא מן הכלל מחליטים בסופו של דבר על פי… טדאאאם! תחושת הבטן שלהם… אינטואיציה! אם חושבים על זה, זה ממש לא יאמן שבימינו אנו- בעידן ה BI, Big Data וה- Machine Learning, ארגונים לוקחים צ’אנסים כאלה גדולים בבחירת הדבר החשוב ביותר לארגון- ההון האנושי שלו. ולמרות זאת- הנה… עובדה.
- הטיית הקונפורמיות- זוהי הנטיה של בני האדם לשנות את ההחלטה או הדעה שלהם על פי דעת הרוב כדי לא להיות יוצאי דופן. עכשיו נחשו מה יקרה כשארבעה מראיינים יראיינו בו זמנית מועמד אחד ובעיני שלושה מהם הוא לא ימצא חן. בגלל ההטיה הזו יש סיכוי טוב שגם המראיין הרביעי יתיישר לכיוון דעת הקולגות שלו מבלי לנסות להציג עמדה שונה.
- הטיית האישור- לכולנו יש דעות, השערות, אמונות שאנחנו מביאים איתנו לכל סיטואציה. הטיית האישור גורמת לנו להתעלם ממידע חדש שאיננו עולה בקנה אחד עם כל אותן אמונות שכבר יש לנו ולשים משקל גדול יותר על המידע שכן תואם ומאשר את הדעות המוקדמות שלנו. גם המראיין מגיע לראיון יחד עם האמונות הקודמות שלו- עכשיו נסו לנחש מהו הסיכוי של מועמד כלשהו לשנות את הדעות המוקדמות של המראיין…
- הטיית המכנה המשותף- או במילים אחרות “אנחנו שנינו מאותו הכפר”… הטיה לטובה (או לרעה אם אין ביניכם שום מכנה משותף) אם גם אתם וגם המראיינ/ת שלכם למדתם באותה אוניברסיטה או יש לכם את אותו שם המשפחה או… ששניכם עבדתם פעם באמדוקס. בקיצור- גאוות יחידה. אגב, ככל שהמראיין יגלה/יניח שאתם והוא דומים יותר- כך הוא גם יהיה יותר בעדכם (ולהיפך).
- אפקט ההילה- מדובר בלקיחת מאפיין אחד והפיכתו לכוללני וזה עובד לשני הכיוונים- לטוב ולרע. למשל, להתייחס למועמד שלמד בטכניון כאלגוריתמאי מעולה רק בזכות מקום לימודיו הנחשב או להניח שמועמד כלשהו יהיה מנהל טוב רק בגלל שלפני 7 שנים הוא שירת ב 8200. וגם להיפך- לחשוב שהמועמד לא אינטליגנטי מספיק בגלל שהוא כבד דיבור.
- הטיית היחסיות- או במילים אחרות: מי לפניכם בתור ומי מאחוריכם? דמיינו למשל תחרות שירה סטייל האירוויזיון- אם שלחנו שיר איטי, אנמי כזה ומרדים להחריד ולפנינו ואחרינו יש שני שירים שמחים ומקפיצים עם אפקטים ועשרות רקדנים – יש סכנה גדולה שהשיר שלנו יבלע בין השניים ולא יתפוס שום תשומת לב ובטח שגם לא דוז פואה… כך גם בראיונות עבודה- הכישורים שלכם לא נבדקים באופן מוחלט או נפרד מהמועמדים האחרים- זה נעשה גם יחסית לדרישות התפקיד וגם יחסית למועמדים האחרים. לכן, אם תרואיינו לאחר מועמד מחונן שכל מילה שלו מעיפה למראיין את הפוני (ואם הפוני נשר כבר מזמן- אז את המשקפיים), אזי… הסיכוי שלכם להשאיר חותם שואף לאפס.
ויש עוד הטייה אחת חשובה- אפקט ה”יהיה בסדר”. בהטיה הזו חוטאים מחפשי העבודה עצמם. זה מתבטא בכך שהם יגיעו לראיונות לא מוכנים מספיק או אפילו לא מוכנים בכלל, מצויידים רק באמונה האופטימית שהכל איכשהו יסתדר מעצמו. אם אתם מכירים מקרוב את ההטייה הזו ומתחילים להבין שבכדי לחסוך עגמת נפש מיותרת ועוד אכזבות עדיף ללמוד כיצד לגשת נכון לראיון, אז… צרו איתי קשר ונתאם פגישת הכנה.
זקוקים לשינוי בקריירה? מתלבטים אם זה הזמן לעזוב מקום עבודה? התחלתם לחפש והחיפוש תקוע? שולחים קורות חיים ולא מקבלים שום תגובה? מקבלים שוב ושוב תשובות שליליות לאחר ראיונות עבודה? זה בדיוק הזמן לתאם פגישת יעוץ!
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו”ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
054-7380310 | maya.bouhnik@gmail.com
– כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
– התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
– פניה נכונה למשרות הנכונות
– סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
– תכנון נכון של קריירה
– מיתוג נכון ברשתות חברתיות
– חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
– טיפים להצלחה בראיונות עבודה
– טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
– אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
– עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
– משא ומתן על חוזים והצעות שכר
נ.ב. לייק כבר עשיתם? לא טעיתם!
בכדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו אלי בפייסבוק: www.facebook.com/CareerTips4Geeks
אהבתם? בטח תאהבו גם את המאמרים האלה:
אזהרה! 10 הסיבות שבגללן לא תצלחו ראיון עבודה
נניח וקרה מקרה ולאחר הראיון קיבלתם תשובה שלילית, או שמא, גרוע יותר- לא שמעתם יותר מהחברה בה התראיינתם (אין גרוע יותר מחוסר וודאות), יש לכך לא מעט סיבות... בעצם, יש כל כך הרבה, שפוסט אחד לא יספיק. ולמרות זאת, בואו נתמקד בכמה מהן. והרי הן, 10 הסיבות שבגללן לא תוזמנו לראיון שני לאחר הראיון הראשון:
הו דברים פשוטים, לאן נעלמתם? 2 טיפים פשוטים לכתיבת קורות חיים!
צריכים לכתוב קורות חיים? בבלוג הזה תמצאו עשרות, אם לא מאות טיפים לכתיבה של קורות חיים, אבל אם אתם רוצים להסתפק בשני טיפים פשוטים וקלים לביצוע- קחו את שני אלו:
פרק 21: למה לא כדאי לשלוח קו”ח דרך חברים כשאתם מתחילים לחפש עבודה?
מתחילים לחפש עבודה? רגע!!! עצרו! אל תפנו עדיין לקשרים ולחברים שלכם ואל תשלחו להם קו"ח כדי שיעבירו הלאה. בפרק 21 של הפודקאסט שלי אני אטען בפניכם שהצעד האינטואיטיבי הזה הוא טעות גדולה וגם אסביר בדיוק למה. האזינו פה:
