image:Stuart Miles/FreeDigitalPhotos.net
הכירו את Huw Davies הבריטי: יו הוא בוגר המחפש עבודה.
טוב, אם להיות מדויקים… יו הוא בוגר בן 34, המחפש עבודה כבר 13 שנים (!) מאז שסיים את לימודיו ב 2002. במשך השנים הללו הוא הספיק לשלוח קורות חיים ללמעלה מ 500 משרות, והתוצאה עד כה? נאדה! אף לא זימון אחד לראיון עבודה!
נחשפתי לסיפור שלו דרך כתבה שקראתי השבוע באתר standardmedia.
האמת היא שמיודענו, יו, לא באמת מובטל מאז סיום לימודיו… הוא עובד, אבל רק במשרות זמניות, כאלה שאינן קשורות לתחום הלימודים שלו- גיאוגרפיה. בתחילת החיפוש יו היה ממוקד במיוחד וחיפש משרות בתחום, אבל עכשיו הוא מודה: “אני מוכן לעבוד בכל עבודה- בעבודות משרדיות, אדמיניסטרציה, כפועל במפעל והגשתי מועמדות אפילו לתפקיד נהג רכבת. כל מי שדיברתי איתו- אנשים מתחום העסקים, חברים, משפחה ויועצים משירות התעסוקה- אף אחד לא יכול להסביר למה אני לא מוזמן לראיונות עבודה!”.
והוא מוסיף: “אין לי את מי להאשים, כי אני אפילו לא מצליח לשים את האצבע על מה גורם למצב הזה. אני נוהג ומוכן לנסוע, יש לי מוטיבציה והייתי מבין אם לא הייתי מוצא עבודה כי אני לא עובר ראיונות, אבל אני פשוט לא מצליח להגיע לראיונות! אני מרגיש פשוט נורא. יש לי כל כך הרבה מה להציע ואף אחד לא מעוניין!
בשירות התעסוקה אמרו לי כבר מזמן: אתה במילכוד 22, אתה אובר קוואליפייד לעבודה במפעלים, אבל אין לך את מה שנדרש למשרות שאתה באמת מעוניין בהן.”
נשמע מוכר למישהו?
לצערי, אני בטוחה שכן. אחת הבעיות השכיחות ביותר שמעלים מחפשי העבודה, שאני פוגשת בפגישות הייעוץ, היא בעיה שאני קוראת לה “בעיית הדני-דין”: ההרגשה שהם רואים ובלתי נראים, שולחים קורות חיים ולא מקבלים שום תגובה. הבעיה שכיחה בקרב מחפשי העבודה בעלי הנסיון ועוד יותר בקרב מחפשי עבודה בתחילת הקריירה- בוגרים חסרי נסיון.
3 לקחים שצריך ללמוד מהמקרה הזה:
1. עם כל הכבוד (ויש כבוד) לכל מקצוע, ענף או תחום התמחות באשר הוא, חשוב מאוד לעשות החלטה נבונה לפני בחירה של מגמת לימודים, סוג תואר ומוסד להשכלה גבוהה.
זו איננה החלטה של מה בכך. זו החלטה שמשפיעה על הקריירה שלנו, על יכולת ההשתכרות ועל רמת החיים שלנו במשך שנים רבות לאחר סיום הלימודים וסוחבים אותה הלאה כמו גביע מבריק ומרשים או לחילופין כמו שומה מכוערת שאיננה מועילה ושרק מנסים להצניע.
אז… אני לא מכירה עד כדי כך את שוק העבודה הבריטי, רק את הישראלי, אבל, גיאוגרפיה?! זה אולי תחום מאוד מעניין, אבל מבחינת אפשרויות תעסוקה הוא די מוגבל. זהו איננו התואר שיפתח לכם את כל הדלתות של שוק העבודה ועל כן לטווח הארוך צריך לחשוב פעמיים, שלוש ואפילו עשר פעמים לפני שנרשמים ללמוד את זה באוניברסיטה ושוב אני מדגישה- ויש כבוד.
2. אני לא יודעת מה המצב אצלכם כרגע, כמה זמן אתם מחפשים עבודה וכמה קורות חיים כבר שלחתם, אבל… 500 קורות חיים ב 13 שנים? זה אולי נשמע הרבה, אבל כשחושבים על זה לעומק, זה לא מספר גדול כל כך… אם נעשה חישוב פשוט נגלה שמדובר ב 38 שליחות של קורות חיים לשנה.
במחשבה שנייה זו דווקא כמות ממש, ממש קטנה. אין מצב למצוא עבודה בקצב כזה של משלוח קורות חיים. נהפוך הוא: חוק המספרים הגדולים תופס גם בחיפוש עבודה וחשוב לשלוח מספיק קורות חיים כדי ליצור כמה שיותר הזדמנויות של ראיונות עבודה.
בתנאי אחד! שמגדילים כמות, אבל לא על חשבון האיכות. גם כמות וגם איכות! ובמילים אחרות מקפידים לחפש רחב ככל האפשר, להיחשף לכמה שיותר משרות פתוחות בכל זמן נתון, אבל בד בבד מקפידים לשלוח קורות חיים רק למשרות שאתם מתאימים לפחות ל 85% מהדרישות שלהן.
3. over-quallified… איזו מילה דו-פרצופית! מצד אחד היא כאילו מחמיאה… שהרי מי לא רוצה להיות יותר מהממוצע? יותר מהנדרש? מצד שני זו אחת התשובות המעצבנות ביותר שאפשר לקבל כשמחפשים עבודה, נכון?
אז איך מתמודדים עם תשובה כזו? מבינים שזה תלוי גם בכם: אם אתם מחליטים לפנות לתפקיד הרבה יותר פשוט ונמוך בהשוואה לכישורים שלכם, נניח… פועל בבית חרושת או נהג קטר, אתם חייבים לשנמך את קורות החיים שלכם. אי אפשר למעוך זבוב עם טנק- האמצעי פשוט לא מתאים למטרה ולכן גם לא מוביל לשום תוצאה. מה שמוביל לעוד לקח אחד: כן, כן, כן ושוב פעם כן! צריך ל-ה-ת-א-י-ם קו”ח ל-פ-נ-י כ-ל ש-ל-י-ח-ה-!
זקוקים לשינוי בקריירה? מתלבטים אם זה הזמן לעזוב מקום עבודה? התחלתם לחפש והחיפוש תקוע? שולחים קורות חיים ולא מקבלים שום תגובה? מקבלים שוב ושוב תשובות שליליות לאחר ראיונות עבודה? זה בדיוק הזמן לתאם פגישת יעוץ!
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו”ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
054-7380310 | maya.bouhnik@gmail.com
– כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
– התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
– פניה נכונה למשרות הנכונות
– סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
– תכנון נכון של קריירה
– מיתוג נכון ברשתות חברתיות
– חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
– טיפים להצלחה בראיונות עבודה
– טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
– אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
– עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
– משא ומתן על חוזים והצעות שכר
נ.ב. לייק כבר עשיתם? לא טעיתם!
בכדי להיות בעניינים בכל הקשור לשוק העבודה, חדשות, טיפים ואפילו צחוקים- הצטרפו אלי בפייסבוק: www.facebook.com/CareerTips4Geeks
אהבתם? בטח תאהבו גם את המאמרים האלה:
מחקר חדש מזהיר: אל תענו תשובה חיובית במסווה של שלילית בשאלת החולשות בראיון עבודה!
מי לא מכיר את הטריק הזה לשאלה "מהן התכונות השליליות שלך"? נו, מה הבעיה? פשוט נגיד משהו חיובי במסווה של שלילי. למשל: "אני פרפקציוניסט", "אני וורקוהוליק! ממש מכור לעבודה...!", "אני לוקח את העבודה ללב, כאילו זה העסק הפרטי שלי...!"...
במשך תקופה ארוכה זה היה הפיתרון לשאלה המעצבנת הזו- משהו בסגנון ללכת עם ולהרגיש בלי, לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה... לענות על השאלה ולמרות זאת לצאת בסדר. אז זהו שלא... זה לא מוציא אתכם טוב.
להיות נחום-תקום בחיפוש עבודה
אם גדלתם, כמוני, בשנות ה-80 של המאה שעברה (אויש, זה נשמע נורא!) אתם בטח זוכרים את הפינה הקבועה של שלמה…
על זה הכל קם או נופל: טעות מספר 1 בראיונות עבודה
במשך 20 השנים האחרונות אני עורכת ראיונות עבודה תחת 4 כובעים: בתחילה כרכזת השמה, בהמשך כמנהלת גיוס בחברת תוכנה, אחר כך כמנהלת של יחידת רווח והפסד (ושל צוות שמנה 14 עובדים) וב- 8 השנים האחרונות בפגישות הייעוץ למחפשי עבודה. בשנים הללו ראיינתי כבר אלפי מועמדים לעבודה ותמיד וללא יוצא מן הכלל צץ פרמטר אחד שאו שהוא מתקיים בראיון או שלא. מהו הפרמטר הזה? מנחשים?
7 תגובות. השאירו תגובה חדשה
לכן אני מנסה את הדרכים הלא קונבנציונליות, כמו לכתוב מאמרים כפרילאנסר למגזינים. התחלתי בבלוג, ואני מקווה להתקדם ממנו למקום שבו יקבלו את מה שאני עושה בלי לראות את ה-over-qualified שבי.
אני חייב לשאול… מצד אחד ברור שבחירת תחום לימודים בלי הרבה ביקוש ישפיע על העתיד התעסוקתי שלך.
מצד שני איזה טעם יש לחיים לעבוד במקצוע מבוקש שמביא פרנסה, אבל אתה לא סובל אותה ובא לך למות כל בוקר?
ולפני כל הקופצים שיכתבו "החיים לא שחור לבן" או "החיים הם משהו באמצע"… מה אם לא בא לי באמצע, לא בא לי שהחיים שלי יהיו פשרה אפורה!! מה אז?
אז………. האפשרויות ברורות
1. נסה למצוא מקצוע "נסבל" שיכניס לך פרנסה, ואת מה שאתה אוהב תעשה כתחביב
2. מצא מקצוע שנותן פרנסה מעולה, ובמקביל המשך לחפש (מכיר את המשפט "עם האוכל בא התאבון", יש מצב שזה מה שיקרה)
3. תמשיך לעבוד במשרות זמניות, שלא מביאות סיפוק, ולא מביאות פרנסה, ופתאום תמצא את עצמך בן 40-50 , אדם שאחר את הרכבת, בזבז את הזמן בציפיה לזמן שיהיה טוב יותר (מה שלא יקרה) לא רכש מקצוע, לא עשה כסף, לא התכונן לעתיד
4. לא לעשות כלום, לחיות על חשבון המשפחה/חברים/חברה, ולהמתין שהחלום יתגשם
אפשרויות 1 ו-2 מקדמות אותך, אפשרויות 3 ו-4 תוקעות אותך
אז מה מיקומך ?
לאנונימי, אתה צודק בהחלט. מצד שני, גם חיים ללא עבודה וללא פרנסה אינם חיים מאושרים. אלה חיים קשים של הישרדות יום- יומית.
אז מהי המסקנה… כנראה שאי שם באמצע, כמו שכתבת בעצמך- מציאת דרך ביניים- בני אדם הם יצורים מורכבים. אין רק דבר אחד שאנחנו אוהבים או מתחברים אליו, יש מספר כאלה… מתוכם חשוב למצוא את הדרך שגם תביא לנו סיפוק וגם פרנסה טובה או לפחות כזו שניתן להתקיים ממנה.
שנית, אספר לך סוד שמגלים רק ככל שמתבגרים: סיפוק והנאה אפשר להפיק מכל פעולה שאנחנו עושים, שאנחנו טובים בה ומצליחים בה. עם ההצלחות מגיעה התחושה הטובה והגאווה וזה עשוי לקרות לנו בכל מיני תחומים- גם כאלה שלא ידענו שאנחנו טובים בהם או שנתחבר להם.
אנחנו לא יודעי כל ולפעמים אנחנו מכירים את עצמינו תוך כדי זרימה ואפילו מפתיעים את עצמינו…
ובמילים אחרות- אני לא מאמינה שיש לאדם רק תחום אחד שבו הוא יכול להצליח ולהנות מהעבודה ואם זה לא זה אז חייו יהפכו לסבל ולפשרה אחת גדולה. ממש, ממש לא!
רציתי להתייחס לנקודה אחת שהעלת בכתבה הנוכחית:
אז… אני לא מכירה עד כדי כך את שוק העבודה הבריטי, רק את הישראלי, אבל, גיאוגרפיה?! זה אולי תחום מאוד מעניין, אבל מבחינת אפשרויות תעסוקה הוא די מוגבל.
זה נכון שגיאוגרפיה היא לא מהתחומים הנרחבים בשוק כמו כלכלה ותכנות. עם זאת מעבר לתחומים קלאסיים חשובים של גיאוגרפיה (תכנון ערים, איכות סביבה ועוד), היום תחום מערכות מידע גיאוגרפיות (GIS) הוא די מפותח. כדאי לזכור ששכבות של מידע מרחבי נמצאות בהרבה יישומים בחיינו (תוכנות ניווט, מפות באתרים, אפליקציות וכו').
אני מניח שכתבת לא מתוך זלזול, אלא פשוט בגלל שמדובר בתחום מעט פחות מוכר.
נ.ב. – אוהב את הכתבות שלך באופן כללי 🙂
לאופיר, קודם כל תודה :). שנית, בטח שמת לב לזה שהדגשתי פעמיים ש…"יש כבוד". ושלישית, אתה מחבר את התחום לתוכנה ולטכנולוגיה, ולא כולם מתחברים או יכולים למנף את ההשכלה שלהם לכיוון תעשיית ההייטק ולכן, אני מניחה, שהם נתקלים בקשיים במציאת עבודה (כמו המקרה דנן…). רביעית- גיאוגרפיה זו רק דוגמה לשלל תחומי לימוד שבעולם העבודה האמיתי לא פותחים מספיק אפשרויות תעסוקה.
היי מאיה – קורסים במערכות מידע גיאוגרפיות (GIS) נלמדים במהלך התואר, כך שכוונתי לא היתה במינוף (שבפני עצמו מספק גמישות חשובה בשוק העבודה).
כמו כן, גם מי שלא מתחבר לטכנולוגיה לעיתים מוצא נתיבי תעסוקה אחרים כגון תכנון ערים (בעיריות ובגופי התכנון) בעזרת התואר בגיאוגרפיה.
יחסית להרבה תארים אחרים עם אופק מקצועי לא ברור, לימודי גיאוגרפיה (באופן יחסי כמובן) מאפשרים אופק תעסוקתי.