הנה 3 סוגים של פחדים שאתם חייבים להשתחרר מהם אם בא לכם למצוא עבודה, להתקדם בתפקיד או להצליח בקריירה:
- פחד מכישלון- פחד מכישלון הוא ה-דבר בה’ הידיעה שמוביל לשיתוק, לתקיעות ולסטטיות והכי מצחיק שהתוצאה שלו היא כישלון בפני עצמו, כי כשלא מנסים אפילו, ברור שהתוצאה תהיה שלילית- פשוט לא תהיה שום תוצאה. משמע? לכל דבר שתעשו חוץ מלא לנסות ולא לעשות שום דבר יש סיכוי נמוך יותר להיכשל מאשר אם לא תעשו בכלל. קחו למשל שאלה ששואלים אותי כל הזמן בסגנון כזה או אחר: “הייתי בראיון עבודה לתפקיד שלא מצא חן בעיני ואמרתי להם לא. עכשיו אני מבינה שטעיתי, זה בעצם מקום עבודה טוב וגם התפקיד מעניין. לא יודעת מה עבר עלי באותו היום, אבל… מה אני עושה עכשיו? כדאי ליצור קשר עם החברה ולנסות לחדש את המועמדות שלי למשרה?”. לשאלה כזו התשובה שלי תמיד תהיה כן. כי בינינו, ממה יש לפחד? ומה עלולים להפסיד? גם ככה התוצאה עכשיו היא שאין שום סיכוי להמשך- אז למה שלא לנסות? מקסימום יגידו לכם “לא” וחזרתם לאותה הנקודה. להפך… במקום לא לנסות ולהמשיך לחיות בתחושת פספוס וכעס עצמי, אם תקבלו את ה”לא”, ככל שיעבור הזמן פשוט תשכחו מזה ואולי אפילו תלמדו מזה לקח כלשהו לעתיד. וזה תקף כמעט לכל דבר שיוצר פחד מכישלון: תמיד עדיפה האופציה של לעשות משהו, מאשר האופציה של לא לעשות ולוותר מראש.
- פחד מהצלחה- שמעתם על “סינדרום המתחזה”? אם לא, אז כדאי שתכירו: זהו החשש שאתם לא כאלה טובים או מוצלחים או מנוסים כמו שאחרים חושבים שאתם- חשש שבעצם רימיתם את האחרים להאמין בכם וביכולות שלכם ושבעצם שיחק לכם קלף או שהתמזל מזלכם ושאתם הרבה פחות מוצלחים ממה שהם חושבים. אגב, מחקרים מגלים שלנשים יש נטיה לסבול יותר מגברים מהסינדרום הזה, משום שהן אינן מאמינות בעצמן (השפעה ישירה של תרבות, חברה וחינוך) ועל כן גם נוטות פחות להתמודד על משרות בכירות, לבקש קידום או העלאה בשכר. גם פחד מהצלחה הוא פחד משתק מאין כמוהו במושגים של קריירה ועבודה והוא בא לידי ביטוי בתחושה שאתם לא מספיק טובים לביצוע משימה שהטילו עליכם, תפקיד שקודמתם אליו או שהתקבלתם אליו. אז מהו הפתרון לתחושות כאלה? פשוט להבין שאתם ממש לא לבד- הרבה אנשים מרגישים ככה, הם פשוט לא מספרים על זה לאף אחד. ועוד דבר: פחד מהצלחה משתק בדיוק כמו פחד מכישלון ולכן גם כאן, הדבר הנכון לעשות הוא להפסיק לנבור בעניין מכל הכיוונים ופשוט לקפוץ למים ולהתחיל לשחות.
- פחד משינוי- חשש משינויים והרצון להישאר היכן שאנחנו מכירים ומרגישים בבית מוביל לסטטוס קוו, לתקיעות ולבחירה במה שנוח במקום במה שכדאי. העניין הוא שחיפוש העבודה, למשל, לא יצלח לכם אם תמשיכו לעשות יום אחר יום בדיוק את אותו הדבר- לשלוח קורות חיים דרך אתרי דרושים ולחכות שמישהו יגיב ויזמן אתכם לראיון. במקום זה אולי עדיף לעשות דברים פחות נעימים או נוחים כמו למשל ליזום פניות, כמו להרים טלפונים כשצריך או לבקש סיוע ממכרים… כנ”ל אם בעבודה תישארו בדיוק באותה הפוזיציה הנוחה והמוכרת שאליה נכנסתם לפני 10 שנים- התפקיד אולי ירגיש לכם חמים ונוח כמו נעל בית ישנה, אבל כולנו יודעים שעם נעלי בית לא מתקדמים רחוק יותר מאשר דלת הכניסה… כתבתי על זה לא פעם ולא פעמיים- בקריירה- כמו בעסקים- מה שלא הולך קדימה, הולך אחורה ואם במשך רבעון לא עשיתם שום דבר חדש בעבודה ושום דבר שהוא מחוץ לאזור הנוחות שלכם, אזי כנראה שלא רק שלא התקדמתם- ערך השוק שלכם אף ירד בהשוואה למקבילים שלכם.
זקוקים לשינוי בקריירה? מתלבטים אם זה הזמן לעזוב מקום עבודה? התחלתם לחפש והחיפוש תקוע? שולחים קורות חיים ולא מקבלים שום תגובה? מקבלים שוב ושוב תשובות שליליות לאחר ראיונות עבודה? זה בדיוק הזמן לתאם פגישת יעוץ!
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו”ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
054-7380310 | maya.bouhnik@gmail.com
– כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
– התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
– פניה נכונה למשרות הנכונות
– סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
– תכנון נכון של קריירה
– מיתוג נכון ברשתות חברתיות
– חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
– טיפים להצלחה בראיונות עבודה
– טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
– אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
– עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
– משא ומתן על חוזים והצעות שכר
4 תגובות. השאירו תגובה חדשה
היי מאיה,
אין ספק שמועמד שתקוע כדאי שיקח לעצמו יועץ קריירה… בוודאי שאדם מכיר קצת את עצמו, אם עושה יישוב דעת.. חשוב שיהיה מישהו שידחוף אותו מבעד לפחדים ודרכם…
לכן אני ממליץ באופן כללי לקחת מישהו שידחוף אותו ובאופן פרטי ממליץ עליך!
תודה אמיל, על המחמאה 🙂
היי מאיה, מאמר מעניין, תודה.
לטעמי, להגיד שפתרון זה פשוט להבין שאנחנו לא לבד, או לקפוץ למים, או לפחד מהמוות יותר זה שטחי.
אין פתרון קסם, יש תהליך שבו נותנים מקום והכרה לפחד, חווים אותו שוב ושוב, ולאט לאט הוא נהיה פחות מפחיד, והתהליך הזה ימשך…
עמרי
היי מאיה.
הלוואי כולם היו חושבים כמוך
אני חושב שקפיצה למים היא דבר חשוב וכרחי, אבל המעסיקים הם יותר שמרנים ולא מוכנים אלא לקבל מישהו שבדיוק עשה את אותו הדבר לו הם מחפשים שיבוץ – חבל