קיבלתם תשובה שלילית לאחר ראיון למרות שאתם מתאימים בול? אולי אחת ההטיות האלה היא הסיבה

אני בטוחה שזה קרה לכם ולא פעם אחת… יצאתם מראיון עבודה בתחושה מעולה שהתפקיד בכיס שלכם, רק בכדי לקבל שבוע לאחר מכן את התשובה “החלטנו להתקדם עם מועמד אחר”…

אלה המקרים הכי מתסכלים בחיפוש עבודה- מקרים שבהם אתם בטוחים ששיחקתם אותה, שאתם מתאימים בול לתפקיד ושזה זה, ולמרות כל זאת מקבלים תשובה שלילית.

אם התנסיתם כבר בסיטואציה כזו, הפוסט הזה עבורכם ואומר זאת כך: במקרים רבים האחריות לכשלון היא אכן במגרש שלכם- משהו שעשיתם או שלא עשיתם ושיכולתם לעשות הרבה יותר טוב בכדי להיות אלו שבסופו של דבר מתקבלים לעבודה. אבל! וזה אבל גדול, לפעמים התשובה השלילית והמפתיעה היא לא בגלל טעות כלשהי שעשיתם. לעיתים זה לא אתם- זה הם.

במילים אחרות, המראיינים, שהם בני אנוש, מוטים בכל מפגש עם אדם אחר ומושפעים מכל מיני פרמטרים שעל רובם אין לכם שום שליטה. ההטיות הללו הן, במקרים רבים, הסיבה  האמיתית לתשובה השלילית. גם אם תתעקשו לשוחח עם המעסיק ולקבל מממנו חוות דעת בנוגע לסיבת השלילה- לא תקבלו ממנו את התשובה האמיתית.

זו גם הסיבה לכך שאם אתם מאלו שחושבים שאפשר לקבל תשובה אמיתית ממעסיק בנוגע לסיבת השלילה (בכדי ללמוד מזה ולא לחזור שוב על אותה הטעות), אתם טועים. ברוב המקרים, מעסיקים שיטרחו בכלל לענות לכם, יתנו לכם תשובה לקונית, כללית ודיפלומטית ובטח שלא את הסיבה האמיתית.

אגב, לאחרונה נערכו לא מעט מחקרים בנושא, שניסו לבדוק האם כשמנטרלים את פרמטר האנושיות, מנטרלים גם מיני הטיות ואפליות. הכוונה כמובן למה שקורה כשהמראיין הוא רובוט. אז, מסתבר שגם במקרים כאלו, למרבה ההפתעה, ישנן הטיות מסויימות שממשיכות להתקיים כי הן מצויות בתוך האלגוריתם עצמו. כן… גם כשמדובר ב Machine Learning המכונה עלולה ללמוד את ההטיה במקום לנטרל אותה.

אז אילו סוגי הטיות הן (אולי)הסיבה לעוד תשובה שלילית שקיבלתם לאחר ראיון? הנה 9 כאלה:

1. הטיה על בסיס מאפיינים שלא קשורים כלל למקצועיות, אך תופסים תשומת לב- במקרה כזה המראיינים שופטים לשלילה מועמד בגלל ההעדפות האישיות שלו או תכונות שאינן נתונות לשליטתו. למשל, גובה, טון הקול, מבנה פיזי, תספורת, לבוש…
2. הטיית ניגודיות- תופעה שכיחה מאוד שמתרחשת כשמראיין מראיין מספר מועמדים ברצף. למשל, מועמד בינוני שמתראיין ממש אחרי מועמד לא מתאים ייתפס טוב יותר מכפי שהוא באמת, רק בגלל שהוא טוב יותר יחסית לזה שקדם לו. לחלופין, מועמד טוב מאוד שמתראיין בצמידות למועמד מדהים- ייתפס פחות טוב מכפי שהוא.
3. הטייה א-מילולית- כאן מדובר בהטיה שמתבססת על שפת הגוף של המועמד, למשל: לחיצת היד שלו, מנח הישיבה שלו, חיוך, מבט… זו הטיה משום שראיונות עבודה הם מצבים מלחיצים עבור מועמדים רבים והלחץ שבא לידי ביטוי בשפת הגוף איננו מדד לרמת מקצועיותם.
4. הטיית הרושם הראשוני. מדובר פה ברושם שהמועמד יוצר בשניות הספורות הראשונות (יש הטוענים- 7 שניות ראשונות) של המפגש עם המראיין. למשל, בתחילת הראיון המועמד מזיע מרוב לחץ ולאחר מכן הופך נינוח יותר. או- בתחילת הראיון המועמד לחוץ ומגמגם בתשובה לשאלה הראשונה “ספר לי על עצמך” ובהמשך נרגע. הרושם הראשוני שכבר התגבש אצל המראיין הוא שמדובר במועמד שאינו מתאים ויהיה קשה מאוד לשנות את דעתו לאחר מכן, גם אם המשך הראיון יהיה הרבה יותר מוצלח.
5. הטיית אפקט ההילה- הכוונה למאפיין כלשהו מרשים שלא בהכרח קשור להצלחה בתפקיד, אבל משאיר את חותמו באופן כללי על המראיין וכך משפיע על ההחלטה. למשל, מועמד מגיע לראיון עם ביטחון עצמי גבוה, הוא רגוע, משעשע, מחייך. המראיין עלול להיות משופע מזה לחיוב גם אם הנסיון שלו לא מתאים לדרישות המשרה. אגב, ההטיה ההפוכה היא הטיית אפקט הקרניים- שלילת אדם רק בגלל מאפיין שלילי אחד.
6. הטיית העוגן- נניח שאתם רוצים לגייס לצוות שלכם מחליף לעובד מצויין שאתם מאוד מעריכים ושהודיע על עזיבה. העובד הזה הוא העוגן. בראיונות תנסו לבדוק אם המועמדים שלפניכם דומים ומזכירים לכם את אותו עובד מעולה ותשללו את מי שלא, למרות שברור שמגוון של אנשים יכולים להצליח בתפקיד, גם אם אינם קופי של ההוא שכל כך השאיר עליכם את חותמו.
7. סטראוטיפים- הטיה שכולם מכירים ושלא צריך להסביר… החלטה לגבי מידת התאמתו של המועמד לתפקיד שמושפעת ממינו של המועמד, צבע העור שלו, גזע, גיל, מוצא וכו’…
8. הטיית MINI ME- רובנו מאוד מאוד אוהבים את עצמנו ועל כן מעדיפים אנשים שדומים לנו ומזכירים לנו את עצמנו בהווה או בעבר. כשנפגוש אדם שדומה לנו, שיש לנו מכנה משותף רב איתו- תמיד נעדיף אותו על פני אלו שמאוד שונים מאיתנו (תחביב משותף, תכונות אופי, יוצאי אותה יחידה צבאית או בוגרי אותה אוני’ וכו’…).
9. הטיית תחושת הבטן- סוגרת את הרשימה הטיה שכיחה ומסוכנת, אשר בה אנחנו מעניקים יכולת השפעה גדולה מאוד לאינטואיציה, לפעמים גם על חשבון ההיגיון ולמרות טיעוני נגד עובדתיים ומבוססים. אגב, 2 חוקרים משוויץ (מייקל ג’י מובוסין ודן קלהאן)  טוענים שלרוב תחושת הבטן שלנו דווקא שגויה וזה קורה מ 4 סיבות: אנחנו מושפעים מאוד מאחרים, המוח שלנו מחפש תמיד תבניות בתוך אירועים אקראיים, תמיד נעדיף ניצחון קטן עכשיו על פני גדול בעתיד ואנחנו מתאבלים פי שניים על הפסד מאשר חוגגים הצלחה ולכן, לטענתם, בשורה התחתונה תמיד נעדיף את האופציה שיש בה פחות ריסק, גם אם היא הפחות טובה.

נ.ב.

אני חייבת לציין שנושא ההטיות איננו זר למחלקות גיוס ונעשות מגוון פעולות בכדי לנסות לנטרל את ההטיות הללו בתהליכי מיון לעבודה. לפעמים הניסיונות הללו צולחים, אבל לפעמים, כמו שאולי אתם מרגישים על בשרכם…- לא…

מאיה בוכניק

זקוקים לשינוי בקריירה? מתלבטים אם זה הזמן לעזוב מקום עבודה? התחלתם לחפש והחיפוש תקוע? שולחים קורות חיים ולא מקבלים שום תגובה? מקבלים שוב ושוב תשובות שליליות לאחר ראיונות עבודה? זה בדיוק הזמן לתאם פגישת יעוץ!

לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו”ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
054-7380310 | maya.bouhnik@gmail.com

– כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
– התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
– פניה נכונה למשרות הנכונות
– סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
– תכנון נכון של קריירה
– מיתוג נכון ברשתות חברתיות
– חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
– טיפים להצלחה בראיונות עבודה
– טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
– אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
– עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
– משא ומתן על חוזים והצעות שכר