משפט חכם גורס: “מה שאתה לא יודע, לא יפגע בך”. יש בזה המון הגיון אמנם, אך לרוב הסקרנות גוברת וההיגיון נשכח.גם אם לא תודו בזה, אני בטוחה שרבים מכם סקרנים לדעת מהי המשכורת של החברים שלכם לעבודה- אלה שמבצעים בדיוק את אותו התפקיד כמוכם ועוד יותר מסקרן אתכם לדעת כמה מרוויח הבוס שלכם…
אז, מה היה קורה אם אכן הייתם יכולים להשביע את תאבונה של הסקרנות הזו? מה היו ההשלכות של זה? ואיך הייתם מגיבים?
מחקר שהשתתפו בו 2060 עובדים לא התאפק ובדק בדיוק את זה. את התוצאות קראתי השבוע והרי הן:
– הנושא הראשון שנבדק היה השכר של המנהלים הבכירים.
העובדים שהשתתפו במחקר היו צריכים למלא שאלון דיגיטלי ולנחש כמה מרוויחים הבוסים שלהם. כדי לתמרץ את הנשאלים להיות מדויקים ולא לזרוק מספר כלאחר יד, החוקרים הציעו תמורה נאה עבור אלו שהניחוש שלהם יהיה הכי קרוב למספרים האמיתיים.
התוצאה: רוב העובדים המעיטו בשווי השכר של המנהלים וניחשו שכר נמוך בכ- 14% מהשכר האמיתי שהבוסים שלהם הרוויחו.
אבל כאן הסיפור שלנו נעשה מעניין יותר משום שבשלב הבא למחצית מהעובדים המנחשים נתגלתה האמת העירומה. כן, מחצית מהם (באופן אקראי) גילו מהו השכר האמיתי של הבוס שלהם (והיותר גבוה ממה שחשבו) והמחצית השניה-לא. למשל, עובד שניחש שהבוס שלו משתכר פי 3 ממנו, גילה בהקלקה על כפתור שבפועל הבוס שלו משתכר פי 5 ממנו.
מנחשים מה היה האפקט של הגילוי הזה על העובדים? האם הגילוי הוריד להם את המוטיבציה? יצר תחושות ניכור? או שאולי להפך?
ובכן… במשך שנה שלמה ליוו החוקרים את העובדים שהשתתפו במחקר, הם קראו אימיילים שלהם, קיבלו נתונים על התפוקה שלהם, הצלחה במכירות וכו’ וכו’… בסוף השנה שוקללו כל הנתונים ולמרבה ההפתעה נתגלה שדווקא העובדים שגילו מהו גובה השכר של הבוסים שלהם, עבדו קשה יותר בהשוואה לאלו שנותרו ללא הידיעה. למעשה, נמצאה קורלציה מעניינת- ככל שהעובד הופתע יותר- משמע גילה פער גדול יותר בין הניחוש שלו לבין השכר האמיתי של הבוס שלו- ככה הוא עבד קשה יותר, השקיע יותר שעות עבודה, שלח יותר מיילים, סגר יותר עסקאות מכירה וכו’…
איך אפשר להסביר את זה? החוקרים הגיעו למסקנה שהכל קשור לשאיפות. ככל שהעובד שגילה את גובה השכר האמיתי של הבוס שלו היה קרוב יותר מבחינת בכירות לתפקיד של המנהל- כך ידיעת רמת השכר של המנהל דירבנה אותו להשקיע בכדי להגיע גם הוא לאותה הנקודה. במילים אחרות, ככל שהתפקיד של הבוס היה ריאלי, ניתן להשגה ולא רחוק מידי בסולם התפקידים, כך השכר הגבוה והמרשים הפך ליעד בר השגה בעיני העובד- יעד שכדאי להשקיע יותר בכדי להשיג אותו. זאת ועוד, הידיעה הזו הפכה את העובד לאופטימי יותר בנוגע לרמות השכר שהוא עצמו יכול להרוויח בשנים הקרובות.
אבל היה לזה גם אפקט הפוך- ככל שהפער בין רמת הבכירות של המנהל לבין זו של העובד היה גדול יותר, כך ידיעת השכר של המנהל לא השפיעה על רמת המוטיבציה של העובד.
– ומה קרה כשעובדים גילו כמה מרוויחים המקבילים שלהם? הקולגות… אלו שמבצעים תפקיד זהה?
אוהו, פה מתחיל הבלגן האמיתי… כי בעוד שעובדים יכולים לעכל פערי שכר בינם לבין אלו שבכירים מהם, ובכן… בדיוק ככה הם לא מסוגלים לקבל זאת כשמדובר בעובדים באותו הלבל שלהם.
בניסוי נתבקשו העובדים לנחש את השכר של אלו שעובדים לצידם- באותה המחלקה, עם אותו הטייטל. גם כאן, מחצית מהם גילו את האמת בלחיצת כפתור וגם כאן היו פספוסים בניחושים… אבל מה שמעניין פה במיוחד זו התוצאה… עובד שמגלה שמקביל לו משתכר יותר ממנו ממש לא מפתח שאיפות והמוטיבציה שלו לא גדלה. נהפוך הוא… ככל שהפער גדול יותר, כך הביצועים של העובד יורדים, הוא ישקיע פחות שעות עבודה, ישלח פחות מיילים וגם יסגור פחות עסקאות מכירה.
מסקנות?
- ממש לא מפתיע, אם ככה, למה ברוב מקומות העבודה שיש בהם חוזים אישיים עניין השכר הוא כה סודי ואינטימי.
- למרות שרוב העובדים סקרנים לדעת כמה מרוויחים שאר עובדי החברה, ידיעת הנתונים הללו עשויה להוביל לירידה משמעותית במוטיבציה ובביצועים במידה ויש פערי שכר בין עובדים באותם תפקידים וברמות בכירות זהות.
- אבל, הידיעה של פוטנציאל ההשתכרות לשנים הבאות- זו דווקא יכולה לדרבן עובדים להשקיע יותר, לעבוד קשה יותר ולהתקדם במעלה הסולם בכדי לממש את הפוטנציאל הזה.
- אז כל העניין הזה אולי פיקנטי ונחמד כל עוד אנחנו יודעים מה אחרים מרוויחים, אבל בתנאי שהאחרים אינם יודעים כמה אנחנו. כן… כשזה מגיע לשכר, אף אחד לא ממש שש לשתף פעולה ולגלות את שכרו האישי. זהו עדיין אחד הנתונים שאנחנו לא מעוניינים לחשוף לאחרים. למעשה, מאותו מחקר מתברר שיש עובדים שכל כך דואגים לפרטיותם עד שהם אפילו מוכנים לשלם בכדי שהמידע הזה לא יתפרסם במקום העבודה שלהם (המממ… נראה לי שעליתי פה על משהו… הנה עוד דרך לנהל משא ומתן על השכר…: “כמה אתה מוכן לרדת בציפיות השכר בכדי שלא נפרסם בכל החברה כמה אתה מרוויח אצלנו? 😆 )
זקוקים לשינוי בקריירה? מתלבטים אם זה הזמן לעזוב מקום עבודה? התחלתם לחפש והחיפוש תקוע? שולחים קורות חיים ולא מקבלים שום תגובה? מקבלים שוב ושוב תשובות שליליות לאחר ראיונות עבודה? זה בדיוק הזמן לתאם פגישת יעוץ!
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו”ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
054-7380310 | maya.bouhnik@gmail.com
– כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
– התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
– פניה נכונה למשרות הנכונות
– סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
– תכנון נכון של קריירה
– מיתוג נכון ברשתות חברתיות
– חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
– טיפים להצלחה בראיונות עבודה
– טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
– אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
– עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
– משא ומתן על חוזים והצעות שכר
אהבתם? בטח תאהבו גם את המאמרים האלה:
3125 טיעונים שישכנעו את הבוס שלכם לקדם אתכם מקצועית
אם אתם מתים ללמוד דברים חדשים, להתקדם מקצועית ולהתמודד עם אתגרים חדשים ומרגישים שבמקום העבודה הנוכחי לא מעודדים את זה או אפילו לא מאפשרים לכם, הפוסט הזה בשבילכם. קראו ושלחו לבוס שלכם שיקרא גם הוא. יש מצב שזה ישכנע אותו...
עבודה וחיפוש עבודה: 10 אנקדוטות, עובדות משונות, מחקרים ונתונים פיקנטיים
מה צריך לדעת על ראיונות עבודה ביפן (לא תאמינו עד כמה זה מורכב עד שתקראו...)? מהו הדבר שהכי מלחיץ אנשים מבין כל הדברים הכי מלחיצים בחיים? מה עושים כשתקועים ולא מצליחים למצוא פתרון לבעיה? איך תשכנעו את הבוס שלכם לתת לכם לעבוד לפחות מספר שעות בשבוע מהבית? ומהי הדרך היעילה ביותר עבור בוגרים להתקבל לעבודה כשעדיין אין נסיון? קבלו: 10 עובדות, נתונים פיקנטיים ומחקרים מעניינים על עבודה ומה שמסביבה.
האמת, כל האמת ורק האמת: איך לנסח שאלות בכדי לקבל תשובות כנות?
נכון שזה היה יכול להיות מצוין אם היתה לכם יכולת על לקרוא מחשבות, להיכנס לראש של אנשים אחרים, לזהות מתי אומרים לכם את האמת ומתי משקרים? ובכן, אתם לא יכולים לעשות את זה, מן הסתם... אבל, מסתבר שיש דרך מסוימת לנסח את השאלות שמעלה את הסיכוי לקבל תשובה כנה. אם אתם מתראיינים או מראיינים לעבודה, כדאי שתכירו את הטכניקה הזו...
