נכון שזה היה יכול להיות מצוין אם היתה לכם יכולת על לקרוא מחשבות, להיכנס לראש של אנשים אחרים, לזהות מתי אומרים לכם את האמת ומתי משקרים, מתי כנים אתכם ומתי מסתירים מכם?
ובכן, אתם לא יכולים לעשות את זה, מן הסתם… וגם אני לא… אבל, יש חוקרים שטוענים שאם תלמדו לנסח את השאלות שלכם באופן מסוים, הסיכוי שתקבלו תשובה כנה, גם כשנושא השאלה לא ממש מחמיא הוא גבוה.
נו, כחובבת מחקרים ידועה התנפלתי על המחקר הזה כמוצאת שלל רב ולו בשביל התקווה שמשהו ממסקנותיו עשוי יהיה להועיל למחפשי עבודה, שהרי מי לא יודע שהדרך למציאת עבודה חדשה סלולה בהרבה ראיונות. ומה יש בראיונות? נכון… שאלות… חלקן על נושאים לא מי יודע מה נעימים.
המחקר בוצע בשיתוף של חוקרים ממספר אוניברסיטאות אמריקאיות ופורסם במגזין- Organizational Behavior and Human Decision Processes.
קראתי ועיינתי ככל שסבלנותי עמדה לי ב- 90 ומשהו עמודי המחקר וגיליתי כך: בכדי לקבל תשובה כנה, ולא ממש משנה באיזו סיטואציה ועל מה, צריך לנסח את השאלה באופן ספציפי מאוד כשבתוך השאלה קיימת כבר בילט-אין הנחה שלילית.
למשל, נניח שאתם מראיינים לעבודה מועמד חדש ורוצים להוציא ממנו תשובה כנה בנוגע לעניין מאוד אקוטי בתפקיד- עבודה בפרויקטים לחוצים תוך עמידה בלו”ז יעדים צפוף. הסיכוי שתקבלו ממנו תשובה כנה בנושא הזה תלוי לגמרי בדרך שבה תשאלו את השאלה וכן… יש כל מיני דרכים לנסח אותה.
אתם למשל, יכולים לשאול שאלה לגמרי פתוחה: “מה אפיין את הפרויקטים שעבדת עליהם?”. אם תנסחו את השאלה ככה, סביר למדי שתקבלו שלל תשובות שמעטן, אם בכלל יתייחסו לאלמנט היעדים והלו”ז.
אתם גם יכולים לשאול את השאלה כשבתוכה הנחה חיובית: “כבר יצא לך לעבוד בפרוייקטים לחוצים מאוד ולעמוד ביעדים שלך, נכון?”. הדרך הזו מבטיחה קבלה של תשובה חיובית, גם אם למעשה למועמד אין ניסיון בזה. עצם הניסוח משפיע על העונה וגורם לו לנסות לרצות את המראיין ולספק לו את התשובה שברור שהוא מצפה לה.
אבל, הדרך הטובה ביותר, לפי החוקרים, לשאול את השאלה הזו בכדי לצמצם את הסכנה שבקבלת תשובה לא אמיתית, היא לנסח את השאלה עם הנחה שלילית בתוכה, כך: “יצא לך בטח לחרוג מיעדים ולא להספיק לסיים פרויקט בזמן, נכון?”. ניסוח כזה מקשה על המועמד לענות תשובה שאיננה כנה, אם אכן חרג מיעדיו.
כנ”ל לגבי נושאים אחרים- קשה יותר לענות “לא נכון” או “לא קרה מעולם” כשמדובר באמת לאמיתה וכשהניסוח של השאלה הוא כזה: “בטח לקח לך זמן להיכנס לתפקיד החדש ללא רקע קודם בתחום, נכון?” או “בטח יצא לך לגלוש באינטרנט ובפייסבוק באמצע יום עבודה, נכון?” או “גרת במרחק רב ממקום העבודה… עם כל הפקקים, בטח יצא לך לאחר בבוקר, נכון?”.
במילים אחרות, זו דרך מצויינת עבור מראיינים לגלות את האמת הלפעמים מרה בקשר למועמדים שלהם, אבל אני פה לשירות המועמדים ומחפשי העבודה דווקא, אז האם השיטה הזו יכולה להועיל גם לכם? התשובה היא שכן… מכיוון שראיונות הם דו צדדיים ושגם לכם כמועמדים לעבודה מגיע לקבל מידע מדויק ואמיתי בקשר לתפקיד, לאחריות בו, לאופציות הניוד הפנימי, ליציבות החברה, לוותק העובדים וכו’ וכו’… אז למה שגם אתם לא תשתמשו באופן הנכון יותר לנסח שאלות בכדי שלא יסבנו אתכם בכל מיני הבטחות והצהרות לא נכונות?
איך תיישמו את זה?
קודם כל, הבינו שגם לכם מותר לשאול שאלות קשות בראיון העבודה, גם לכם מותר לרצות לקבל תשובות בנוגע לנושאים אקוטיים להחלטה שלכם מה יהיה מקום העבודה הבא. אם יש לכם ספקות כאלה, אם יש נושאים רגישים שתרצו לקבל תשובה כנה עליהם, נסחו את השאלה כשההנחה השלילית כבר בתוכה. ככה: “שמעתי ממספר אנשים שכשנפתח תקן חדש בחטיבה הזו, אתם בדרך כלל מעדיפים לגייס מישהו מבחוץ במקום לקדם מבפנים, נכון?”.
רבים בשלב הזה יפחדו לעשות את הצעד ולשאול שאלות קשות מהחשש לדחות את המעסיק. המחקר המוזכר פה בפוסט בדק גם את הנושא הזה ומצא שהחשש מיותר. לפי תוצאותיו נתגלה שמועמדים ששואלים שאלות על נושאים “כאובים” ולא נעימים לא נתפסו על ידי המעסיקים כפחות מתאימים לעבודה בגלל זה. נהפוך הוא, אנשים ששואלים שאלות ממוקדות כאלה מוכיחים שהם אסרטיביים, עם ראש על הכתפיים, לא זורמים עם כל מה שנקרה בדרכם ופשוט- אנשים חושבים שרוצים לקבל תשובות כנות.
2 הערות לסיום לשימוש חכם בטכניקה הזו:
כמו בכל דבר, אין להגזים! יהיה מוזר אם בראיון אחד תשאלו יותר מ2-3 שאלות בסגנון הזה, אז השתמשו בזה רק בנושאים הרגישים במיוחד שדורשים תשובה כנה במיוחד.
כמו כן, היזהרו בהנחות המוצא שלכם ואל תזלגו להנחות פוגעניות, למשל שאלה כמו: “כל מה שכתבת על מה שעשית בשנה האחרונה זה רק ניסיון לסתום חור בקורות החיים שלך, נכון?” או “עם רקע כמו שלך, אתה בטח משחק במשחקי אונליין גם בעבודה, נכון?”. הנחות שליליות מוגזמות כאלה עלולות לפגוע קודם כל במהיימנות של מי שמניח אותן ועל כן, יש להשתמש בניסוח הזה בחכמה ובמתינות…
זקוקים לשינוי בקריירה? מתלבטים אם זה הזמן לעזוב מקום עבודה? התחלתם לחפש והחיפוש תקוע? שולחים קורות חיים ולא מקבלים שום תגובה? מקבלים שוב ושוב תשובות שליליות לאחר ראיונות עבודה? זה בדיוק הזמן לתאם פגישת יעוץ!
לפרטים נוספים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה: כתיבת קו”ח, סימולציה של ראיון עבודה, שדרוג פרופיל לינקדאין, תכנון קריירה וכמובן גם לתיאום, צרו קשר:
054-7380310 | maya.bouhnik@gmail.com
– כתיבה, בדיקה ושדרוג קורות חיים
– התאמת קורות חיים למשרה ספציפית
– פניה נכונה למשרות הנכונות
– סימולציית הכנה לראיון עבודה אישיותי ממוקדת תפקיד
– תכנון נכון של קריירה
– מיתוג נכון ברשתות חברתיות
– חיפוש עבודה באמצעות לינקדאין
– טיפים להצלחה בראיונות עבודה
– טיפים וכלים להרחבת שיטות חיפוש העבודה
– אסטרטגיות חיפוש עבודה לבכירים
– עבודה יעילה יותר עם חברות השמה
– משא ומתן על חוזים והצעות שכר
אהבתם? בטח תאהבו גם את המאמרים האלה:
למה עדיף להיות מוסקטר ולא מוהיקני בחיפוש עבודה?
טיפ קטן על עניין שעלול להיות אישיו גדול בעיני המראיין בראיון העבודה הבא שלכם...
4 פעמים שאתם יורים לעצמכם ברגל כשקורות החיים שלכם מכווצים בעמוד אחד
אם אחד מהמקרים הבאים מוכר לכם היטב, אסור לכם (כן, ממש אסור!) להגביל את קורות החיים שלכם לעמוד אחד, כי זו לגמרי ירייה עצמית ברגל!
ראיון טלפוני זה לא תמיד פיס אוף קייק…
נכון, בראיון טלפוני אתם עשויים לחוש קצת יותר נינוחים, אבל לראיון שכזה יש גם כמה צדדים פחות חיוביים....
