דמיינו לעצמכם סיטואציה כזו שבה אתם עוזבים מקום עבודה שבו עבדתם שנים בשביל עבודה חדשה ומהר מאוד מגלים שקיבלתם חתול בשק. מה עושים עכשיו? לחזור לאחור אי אפשר, לעזוב כל כך מהר זו גם בעיה... לא רק שתצאו קרחים מכל הכיוונים וחסרי תעסוקה, מה תגידו בראיונות העבודה? אז מהי המסקנה- להישאר תקועים במקום שמאמלל אתכם? זו גם לא אופציה. אז...? אז... הפתרון הוא לנסות למנוע סיטואציה פוטנציאלית כזו ככל האפשר. איך עושים את זה? הנה מספר רעיונות:
זה קורה לנו המון בעבודה. אנחנו משקרים לעצמינו בנוגע למקום העבודה שלנו, בנוגע להחלטות קריירה שעשינו או שאנחנו נמנעים מלעשות, בנוגע לכשלונות וכמובן שגם בנוגע לחיפוש עבודה. אז איזה שקרים אנחנו חייבים להפסיק לספר לעצמנו השנה? הנה לכם רשימה של 21 כאלה, אבל אני בטוחה שיש עוד המון...:
חברות ההשמה לא עובדות בשבילכם, הן עובדות בשביל עצמן ובכדי לספק מועמדים ללקוחות שלהם. משמע- יש מועמדים שחברות ההשמה ישמחו לטפל בהם ויש כאלה ש...לא. באיזו רשימה אתם? בדקו!
"אני מחפש מקום יציב!", אומר לי מחפש עבודה, "כזה שאוכל לעבוד בו לטווח ארוך ולא לדאוג לענייני פרנסה כשאגיע לגילאים הבעייתיים של 45+". אני שומעת את זה כל הזמן... רבים מחפשים חברות יציבות ובטוחות. אז בואו ונחשוב על זה לרגע ברצינות: האם יש חברה כזו בכלל? חברה יציבה ובטוחה? כזו שבטוח, בטוח, בטוח (!) שנוכל לעבוד שם עד לפנסיה אם רק נרצה? כנראה שלא... ולכן, במקום לחפש ביטחון במקום עבודה, עשו ביטוח לקריירה שלכם ולא משנה מה יקרה, תמיד תוכלו ליפול על הרגליים... איך? קראו!
זוכרים את הספר "גברים מנוגה, נשים ממאדים" אז זהו שאני נזכרת בספר הזה כל הזמן- בין אם אני במפגש עם מחפש עבודה ובין אם מדובר באיש גיוס. לכל אחד מהצדדים יש אינספור תלונות וקובלנות על הצד השני, כל אחד מהם רואה רק את הצד שלו של המטבע ובנוסף לכל זה, אחד אומר X והשני שומע Y. איך זה מתבטא בשטח? הנה ככה: