הנה לכם מודל מתמטי לקבלת ההחלטה הטובה ביותר בתנאי אי וודאות. המודל הזה עשוי להסביר לכם כמה דברים בקשר למגייסים ולסיכויים שלכם להתקבל לעבודה או לפחות למקסם אותם.
קיבלתם פעם את התשובה הזו: "מצטערים, אבל החלטנו להמשיך עם מועמד/ת אחר/ת"?? (שאלה רטורית).
ומכיוון שכנראה שכן, קבלו פוסט ציני (וקצת משעשע) כדי שתרגישו קצת פחות לבד בחיפוש עבודה.
לפני ראיון העבודה הבא, במקום לעשות עוד חזרה על חומר מקצועי, לכו להכין קערת פופקורן ענקית, הדליקו מזגן, החשיכו את החדר, וצפו באחד מסרטי האנימציה של פיקסאר. למה? ואיך זה יכול לשנות פלאים את הרושם שאתם עושים על המראיינים? פה.
"כל מה שמכנים 'חיים' נוצר על ידי אנשים אחרים שלא בהכרח היו הרבה יותר חכמים ממך". לצערי הציטוט הזה לא שלי, אלא של סטיב ג'ובס, ולמרות זאת אני אשתמש בו כדי להוכיח לכם שרובכם מגבילים את עצמכם במו ידיכם כשאתם מחפשים עבודה. איך להשתחרר מזה? פה!
תארו לעצמכם שסוף כל סוף אחרי תהליך חיפוש עבודה ארוך מצאתם עבודה חדשה! ותארו לעצמכם שכבר בשבוע הראשון מתגלית הזוועה ואתם מגיעים למסקנה שעשיתם טעות חמורה בבחירה והמקום הזה ממש לא בשבילכם. לא נעים, מה? אבל קורה הרבה... אז מה לעשות כדי שלכם זה לא יקרה? קראו פה.
הידעתם? אנשים לא מקודמים בעבודה או מתקבלים לעבודה בזכות היותם צנועים. צניעות זה גם לא מה שממלא לכם את חשבון הבנק. אם אתם רוצים להגיע לאנשהו, תצטרכו במוקדם או במאוחר ללמוד איך ליחצ"ן את עצמכם, בין אם זה מביך לכם או שלא. אז איך עושים את זה בהצלחה בראיונות עבודה? מחקר חדש גילה את התבלין הסודי, מנחשים מהו?
איך אבטלה משפיעה על תהליך חיפוש העבודה ועל הסיכוי למצוא, האם מעסיקים מעדיפים עובדים מועסקים על פני מובטלים? וגרוע מזה- האם אבטלה זה פרמטר (שלילי) לסינון מועמדים? מחקר גילה את התשובה וגם כמה זמן אפשר לא לעבוד עד שזה כבר נראה רע.